לפתוח אופקים לתלמידות חכמים / אמנון בזק

 

כדי לקדם ולבסס את מהפכת לימוד התורה לנשים, יש לפתוח נתיבים לעיסוק תורני-מעשי של נשים בהוראת תורה שבעל פה ברמה גבוהה ובהנהגת נשות הקהילה. הצעה מעשית 

 

למעלה מעשרים שנה חלפו מאז נוצר השינוי בעולם הדתי-ציוני ביחס ללימוד גמרא לנשים. אט אט חדרה ההכרה כי לא ייתכן שבשעה שכל המקצועות שבעולם פתוחים בפני גברים ונשים כאחד, ונשים מגיעות להישגים מרשימים בכל תחומי החיים, דווקא בלימוד גמרא ותורה שבעל פה שערי הלימוד יהיו סגורים בפניהן. כך הוקמו בתי מדרש שבהן לראשונה בהיסטוריה למדו נשים ובנות גמרא באופן מסודר, וכצפוי התברר שגם בתחום זה יכולות נשים להגיע לידי הבנה ועומק.

אולם, באופן מפתיע, המהפכה נעצרה. עשרים שנה הן זמן מספיק על מנת לקבוע שבכל הנוגע לרמת ידע רצינית ומעמיקה, נושא לימוד הגמרא לנשים טרם הבשיל. בתי המדרש שבהם נשים למדו ולומדות גמרא לא הקימו לומדות שניתן לכנותן באופן אמיתי 'תלמידות חכם', ברמה מקבילה למי שניתן לכנותו כך בעולם הגברים. יתרה מזאת, בבתי המדרש לנשים כלל לא נוצרה מסגרת המאפשרת להגיע לרמה גבוהה של לימוד תורה שבעל פה וגמרא לנשים. לכל היותר קיימות מסגרות המאפשרות לימוד של מספר שנים, שאיננו מגיע לרמה המתקרבת לרמתו של בחור הניגש לבחינות סמיכה לרבנות למשל.

מעבר ל'לשמה'

אינני נכנס כאן לשאלת שיטת הלימוד. המשותף לכל שיטות הלימוד הרציניות הוא שקודם כול צריך ללמוד ולדעת את הטקסטים היסודיים – סוגיות הגמרא, דיוני הראשונים שעליהן, פסיקת השו"ע והעיונים של נושאי כליו. לימוד בית המדרש מבוסס בראש ובראשונה על רכישת ידע ועל יכולת ניתוח והבנה של נושאים שבחלקם הם מורכבים מאוד. ידע זה הוא התשתית להבנת דרכה של התורה שבעל פה, ובמידה רבה הוא מהווה גם בסיס ליכולת הוראה ופסיקה.

היעדרן המוחלט (כמעט?) של נשים מרמות לימוד כאלו מהווה תופעה מצערת למדיי. מדוע דווקא בתחום המרכזי ביותר של עולם התורה לא צמחו מקרב בתי המדרש לנשים 'תלמידות חכם' ברמה רצינית?

לתופעה זו ישנן סיבות שונות, ולא כאן המקום לנתח את כולן. ברור שבעוד שבחור המבקש להתעמק בלימוד תורה ממשיך בכך מסורת מדורי דורות, שהחשיבה את לימוד התורה לשמה כערך מרכזי ביותר בחיי האדם, בבחינת "תלמוד תורה כנגד כולם", הרי שלנשים, שעד לא מכבר נתפסו כפטורות לגמרי מלימוד תורה, אין מסורת הרואה בלימודן מצד עצמו ערך משמעותי. ברם, ברובד המעשי, דומני שבצד הבדל זה קיימת סיבה מרכזית נוספת הגורמת להחלשת המוטיבציה של נשים לגדול בתורה. הסיבה שאליה אני מבקש להתייחס היא בעיית ה'אופק'. בחור המבקש לגדול בתורה יודע שמעבר לפן ה'לשמה' שבלימודו, הוא גם מתקדם לקראת רמת לימוד שתפתח בפניו אופקים שונים שבהם הוא יוכל למצוא הן פרנסה והן סיפוק והרגשת מיצוי עצמי – אם כרב קהילה, אם כר"מ בישיבות גבוהות או תיכוניות, במכינות או במדרשות לבנות, אם כמורה למקצועות התורה שבעל פה בבתי ספר, ולטווח היותר רחוק, לבעלי שאיפות ויכולות גבוהות במיוחד, העתיד יכול להציע משרות כראש ישיבה או כדיין. אופקים אלו כמעט אינם קיימים בפני הנשים, ומשום כך אישה המקדישה מספר שנים ללימוד גמרא תיחשב בעיני משפחתה, חברותיה והחברה הסובבת אותה כמי שמבזבזת את זמנה ללא תכלית.

ממילא, על מנת להרחיב את אפשרויות הלימוד המעמיק של נשים בעולם התורה שבעל פה, יש צורך מהותי בהרחבת אופקים מקצועיים של נשים לתחום זה. ניתן להציע שתי אפשרויות מעשיות שתועלתן חשובה כמובן מצד עצמן, אך יש בהן גם הצעה לאופק מקצועי שיאפשר לנשים תחושה נוחה יותר ותשתית מוצקה יותר כדי לשקוע באוהלה של תורה.

תפקידי ביצוע

האופק הראשון, הפשוט יותר, הוא בתחום תוכניות הלימודים בתורה שבעל פה אצל בנות, בחינוך היסודי ובתיכון. יש צורך במהפך – חשוב ביותר מצד עצמו – בתחום הוראת תורה שבעל פה אצל בנות, כך שבמקום לשנן הלכות מבלי להבין את מקורותיהן והשתלשלותן, לימוד זה יכלול גם יכולת קריאה וניתוח של סוגיות. במיוחד הדברים אמורים במוסדות לימוד המצליחים לייצר רמה גבוהה של לימודים במקצועות החול (וכידוע, דווקא האולפנות מגיעות להישגים גבוהים יותר מאשר מוסדות החינוך המקבילים לבנים!).

תוכנית לימודים רצינית בלימודי גמרא לבנות תוכל להוות אופק עבור 'תלמידות חכמות'. הן יוכלו לשמש מורות למקצועות גמרא ותורה שבעל פה, ואדרבה, דומה שהשפעתן של נשים העוסקות בעומק וברצינות בתורה שבעל פה עשויה להיות רבה ויוצרת הזדהות יותר מאשר השפעתם של רבנים ומורים במוסדות אלו.

ומכאן לאופק השני, שהוא מורכב יותר אך לא פחות חשוב. בדור האחרון הולך ומתחזק הצורך בקיומה של משרת 'רבנית קהילה' שתעבוד בשיתוף פעולה מלא עם רב הקהילה. רב קהילה כיום נדרש, כידוע, לא רק להוות מקור לפסיקה, אלא גם להעביר שיעורים שימשכו את הקהל, להוות כתף תומכת ומשענת לאנשי קהילתו בשעת צער, לדעת להפנות אנשים במקרי מצוקה לטיפול לגורמים מקצועיים, ועוד ועוד. דמותו של הרב יכולה להיות נגישה לאנשי הקהילה, אך באופן טבעי תהיה בעיה קשה יותר לנשות הקהילה לפנות אל הרב באופן ישיר. במיוחד הדברים אמורים כלפי נשים שאינן נשואות, כגון גרושות, אלמנות או רווקות, שלא תמיד יחושו בנוח לפנות אל הרב בשעת מצוקה. משום כך, ישנו ערך גדול בקיומה של משרת 'רבנית קהילה' – לא כמתחרה לרב, אלא כעובדת עמו בשיתוף פעולה. רבנית הקהילה תהיה כזו שאכן בקיאה בהלכה, ובמיוחד יש חשיבות בכך שהיא תוכשר להיות 'יועצת הלכה' שיכולה לתת מענה לשאלות בהלכות נידה ואישות. היא תוכל להיות בקשר עם נשים שאין להן קשר ישיר עם רב הקהילה, וכתובת ראשונה לנשים במצוקה. ייתכן שנשים רבות יותר יצטרפו דווקא לשיעורים שיועברו על ידי רבנית הקהילה.

נכון שגם כיום במקומות שונים ממלאת אשת הרב תפקיד שעונה לפחות באופן חלקי על קריטריונים מסוימים. אולם באופן מהותי, נישואים לרב אינם מכשירים אישה באופן אוטומטי לתפקידים אלו, וללא הכשרה לימודית ומקצועית מדובר בתפקיד חובבני בלבד (מבלי לגרוע מערכן של נשות רבנים הממלאות תפקיד מעין כזה במסירות ובהצלחה רבה).

גם כאן, כמובן, מלבד החשיבות שיש בעצם קיומו של תפקיד כזה, הרי שיש בו כדי להוות אופק ללימוד רציני ומעמיק של נשים לקראת התפקיד. הדבר יעודד פתיחת מסגרות מתאימות, שבהן תוכלנה נשים להשתלם בלימודי תורה שבעל פה, בד בבד עם לימודים בנושאים נוספים הנדרשים לעבודה מעין זו – יתר מקצועות התורה, רקע בסיסי בפסיכולוגיה, גישור וכדומה.

אני משוכנע שלתפקיד חשוב זה – רבנית קהילה – יש עתיד משמעותי, ושנשים יוכלו למלא אותו על הצד הטוב ביותר. הצלחת מודל זה בקהילות אחדות תועתק במהרה לקהילות נוספות. הקמת בית מדרש אחד להכשרת נשים לתפקיד תביא בדרך הטבע להקמת בתי מדרש נוספים לתפקיד זה, ומיניה וביה נמצאת תורה הולכת ומתפשטת, ושם שמים מתקדש.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י'ג בתמוז תשע"א, 15.7.2011

Advertisements

פורסמה ב-14 ביולי 2011, ב-גיליון פינחס תשע"א - 727 ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. 10 תגובות.

  1. שלוש שאלות לרב בזק:
    1. מה לגבי המסגרת הכלכלית המתאימה לנשים להקדיש את עיתותן לתורה ולאחר מכן ללמד תורה בנחת ולא בצער? מה אפשר להבטיח לנשים צעירות שחשקה נפשן בתורה?
    2. האם אפשר לקדם לימוד תורה בלא קיום שאר המצוות? איך אפשר ללמוד תורה בלא תפילה ובלא תפילין?
    3. איזה בית כנסת שיש לו כבר רב במשכורת – ואין הרבה כאלה – ירצה גם לצרף אל שורותיו עוד עובד בשכר? והאם לא ברור לרב שהעובדת הזו תרוויח הרבה פחות מהרב?

    • דוקא מסגרת של 'כולל' מתאימה מאד לעקרת בית שבעלה נוטל עליו את עול הפרנסה. ליד ה'כולל' אפשר להחזיק מעון לתינוקות, שכרבי יהושע תוצב עריסתם סמוך לבית המדרש ויתקיים בהם 'אשרי יולדתו'.

      בברכה, ש.צ. לוינגר

      נ.ב. לגבי תפילין? – גם בשבת אין מניחים תפילין, ואין כמוה יום המסוגל ללימוד התורה. וכבר אמרו דורשי רשומות על מאמר חז"ל 'כי שם ה' נקרא עליך – אלו תפילין שבראש', לא נאמר 'על הראש' אלא 'בתוך הראש', העיקר שיש אמונה ויראת שמים.

      • וכבר היו תלמידות חכמים שכתבו חידושי תורה. אחת מהן היא מרת מרקאדה ערוך מאלכסנדריה במאה ה-18, שדיון הלכתי מפורט שלה ותשובתו של רב העיר רבי אברהם ישראל על דבריה, נדפסו בשו"ת חיים שנים (לרבי חיים שלמה טארסה), סי' יז. ראו: ד"ר י' לוין, 'תשובת הרב יצחק נסים בדבר נשים ותלמוד תורה', אקדמות יג 0ניתן לצפיה ברשת).

        • על נשים במרוקו שלמדו תורה, ראו בספרו של פרופ' אליעזר בשן, 'נשות חיל יהודיות במרוקו – מגירוש ספרד עד המאה העשרים', בהוצאת המכללה האקדמית אשקלון, תל אביב תשס"ד, עמ' 129-133.

          • בהוצאת המכללה האקדמית אשקלון, ו'ארץ' -מחקרים ופרסומים בגיאוגרפיה, מפעל לקידום ידע ארץ-ישראל, אוניברסיטת תל אביב.

  2. כתבה חשובה.
    חבל שהכותב התעלם מאותן נשים תלמידות חכמים שלומדות ומלמדות נשים במוסדות השונים, בוגרות המכון התלמודי של מת"ן, בית המדרש של 'בית מורשה' ועוד (שאחת מהן אף מצולמת בכתבה…).
    ועוד חבל שהכותב משתמש במושג הקיים כבר 'יועצת הלכה' שמשמש בדיוק למה שהכותב מתכוון אליו, אבל קיים כבר בימינו, בזכותה של מדרשת 'נשמת'. היה ראוי להזכיר זאת בכתבה!

  3. בס"ד עש"ק תרומה ע"ג

    הצעה דומה – לתת לבנות כלים ללימוד סוגיות יסודיות בהלכה במטרה שתוכלנה להבין מאמר הלכתי – העלה הרה"ג יעקב אריאל, רבה של רמת-גן, בראיון שנערך עמו ב'זרעים' בגליון חגיגי לרגל חודש הארגון תשע"ג. את דבריו בראיון בסוגיא זו העליתי לאתר בדיון על 'עצה טובה של מומחה' של נדב שנרב. ולענ"ד דרך כזו יכולה להיות יעילה במקרים רבים גם לבנים ולחבב עליהם את לימוד הגמרא.

    לגבי רבניות, לענ"ד אין צורך בדוקא בידע בגמרא. העזרה הגדולה של רבנית היא ביכלתה להבין לנפשה של השואלת, להזדהות עם מצוקותיה, 'להיות לה לפה' ולעזור לה להגדיר את שאלותיה. דוקא התמחות של רבנית במקרא ובמחשבת ישראל מאפשרת לה להשתלב במערכת שיעורי התורה, כאשר הרב מתמחה בתלמוד ובהלכה והרבנית במקרא ובאגדה. הידע הנרחב באגדה מסייע לרב ולרבנית למצוא דברי עידוד ונוחם לכל נצרך ונצרכת.

    בברכת שבת שלום, ש.צ. לוינגר

  4. האמת באמת מעניין לאן הכיוון שהרב בזק מכוון אליו יתפתח

    הניסיון כבר הוכיח שהיו בהיסטוריה נשים שהיו תלמידות חכמים כמו אוסנת בראזני שהייתה ראש ישיבה בכורדיסטאן

    ואומרים שאת אחת מהתשובות של שו"ת תרומת הדשן כתבה אשתו של המחבר הרב איסרלאן

    וכך שבעל הסמ"ע על שו"ע חו"מ הביא מספר הלכות בשם אמו

    וידועה במיוחד ברוריה אשתו של ר' מאיר כבר בימי חז"ל

    ידועה גם בתייה ריינא אשתו הראשונה של הנצי"ב שחשקה נפשה בתורה ולא היו לה את המסגרות המתאימות למימוש הפוטנציאל שלה

    אילו בתיה ריינא הייתה חיה כיום היו לה דומני מסגרות רבות לכך

    בתחום לימוד התנ"ך כבר חזינו בנחמה לייבוביץ ז"ל

    מעניין איך זה יתפתח בתחום של לימוד הגמרא וההלכה

    התפרסם גם בכלי התקשות הדתיים שבסיום המחזור הקודם של הדף יומי כבר הייתה קבוצה של מסיימות ש"ס

    כן ירבו ומי ייתן שכולם וכולן יעמיקו בתורה ובקדושה ויקויים בכולם מאמר חז"ל "אשריכם תלמיד חכמים שדברי תורה חביבים עליכם"

  5. הגברים לא יותר חכמים או מוכשרים בממוצע מהנשים, אבל כן נוטים יותר לקצוות. זה אומר שיותר גברים יקבלו פרסי נובל וינהיגו מדינות, וגם יותר גברים יהיו מפגרים או ילכו לכלא. גם להיות תלמיד/ת חכם זה לא שגרתי, אז היינו מצפים שמעט בנים יגיעו לרמה זאת, ומעט יותר בנות, וזה לא סיבה להרבה ייסורי נפש. ואם במקרה רוב הנשים עם השכלה תורנית מעדיפות להתעמק בתנ"ך ובמדרש יותר מאשר בגמרא והלכה, גם כאן אין בעיה, שהרי גם הרבה בנים מעדיפים את התחומים האלו והעיסוק בהם כזה נחשב לנו כמבורך.

    גם מבחינה מקצועית לא נדמה שהמצב כל כך גרוע כמו שמתואר פה. ממה ששמעתי, יש ביקוש גדול לנשים שיכולות ללמד גמרא, שהרי בהרבה מוסדות הבנות לומדות גמרא, ורק אישה שמלמדת יכולה להציג דוגמא אישית לאידיאלים של המוסד – אלה מה, יש ממש חסרון של נשים כאלה. לנשים המסוגלות במיוחד יש גם אופציות לטווח הארוך, או כראש מדרשה, או באקדמיה למשל – לא בדיוק שוות לאלה של גברים, אבל לא זניחות.

    לגבי תפקיד ה"רבנית", אני רואה כמה בזה בעיות. א – כל נושא הלכתי הקשור לשררה, הוראה, צניעות, חידושים בתורה, וכו', שכבר נדונים בקונטקסטים שונים, ונותנים מידה של בעייתיות או "בדיעבדיות" לתפקיד, אם לא פוסלים אותו לגמרי. ב – הבעיה שבפיצול המנהיגות הדתית בקהילה בין כוחות שונים שלא בהכרח מסכימים על נושאים ציבוריים. ג – העובדה שכיום אישה כבר יכולה לפנות ליועצת הלכה מחוץ לקהילה, אומר שיש (במידה מסוימת) דווקא פחות צורך לתפקיד נשי בקהילה מאשר בעבר.

    לקטע על הגברת החינוך בתושבע"פ בחינוך יסודי ותיכון – אני מסכים לגמרי.

    • מסלולי הוראת תלמוד במכללות למורות

      לפי ניתוחו של ר' שלמה – שהביקוש ללימודי גמרא לבנות גדול מהיצע המורות במקצוע זה – הרי יש להפנות את תשומת ליבם של ראשי המכללות למצב זה, ולהציע להם להקים מסלולי הכשרת מורות לגמרא!

      בברכה, ש.צ. לוינגר

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: