חצי שנה לפני ואנזה / ארקדי זלצר

 

יום עיון שנערך ב'יד ושם' לרגל 70 שנה ל'מבצע ברברוסה' עסק ברצח ההמוני של יהודי ברית המועצות, שהקדים את 'הפתרון הסופי' – ובתהליכים שהביאו את גרמניה הנאצית לצאת למבצע

אוכלוסיה מקומית צופה בהרס כפר בזמן מבצע ברברוסה, 1941. באדיבות ארכיון יד ושם

22 ביוני. רעם ביום בהיר. בשלוש לפנות בוקר הוטלו פצצות על לבוב. אני מתעורר בשעה 01:45 בלילה מרעש של מכונית משא, צעקות של מפקדים ונקישות על השער – אה אה, אלה הם גירושים – אני מתעורר במחשבה זו ומביט באימה מבעד לחלון […] כמה עשרות דקות לפני ההפצצות הם באו לקחת את המפקדים. את הקולונל המפקח ואת רב הסרן הטייס, שישן שינה מתוקה לצד אשתו, והיה גם ראש יחידת הטיס. ברגע שהוא יצא לשטח, היחידה הזו כבר לא הייתה קיימת. פצצות גרמניות בשדה התעופה השמידו אותה. האם הם היו מוכנים? כן ולא. כן, מפני שהתכוננו זה חודשים מספר וציפו בכל יום לפרוץ המלחמה; לא, מפני שכלל לא סברו שה-22 ביוני יגיע ושמבול של פצצות ייפול עליהם כרעם ביום בהיר.

בדברים אלה, שנכתבו בעיצומה של המלחמה, תיאר סטניסלב רוז'יצקי, מורה יהודי מוורשה שמצא מקלט בלבוב, את היום הראשון לפלישת צבא גרמניה הנאצית לברית המועצות – מבצע ברברוסה. הפלישה שהחלה ב-22 ביוני 1941 מהווה עד היום ציון דרך לנוראה שבמלחמות – אותה מלחמת השמדה שגבתה את חייהם של עשרות מיליוני בני אדם בכלל ומיליוני יהודים בפרט.

מדוע החליטו ההנהגה הנאצית והיטלר בראשה לפלוש לברית המועצות, ומה עמד ביסוד ההחלטה שהכריעה בסופו של דבר את גורלו של המשטר הנאצי וחרצה את גורל היהודים? שאלה זו ושאלות נוספות נדונו ביום עיון שערך המכון הבינלאומי לחקר השואה ב'יד ושם' לציון 70 שנה לתחילתו של "מבצע ברברוסה". יום עיון זה הוא הראשון בסדרה של שלושה ימי עיון שיוקדשו להתפתחות מהלכי המלחמה ולשואת יהודי ברית המועצות.

אידיאולוגיה של שנאה

בהרצאה המרכזית אפיין פרופ' יהודה באואר, היועץ האקדמי ל'יד ושם', שהפרקטיקה הפוליטית והכלכלית של הגרמנים הוכפפה לאידיאולוגיה האנטישמית והגזענית שלהם. אידיאולוגיה זו היא שהיוותה בסופו של יום  הגורם המרכזי לפתיחה במלחמה, כך שלמעשה, טוען באואר, 35 מיליון בני אדם מתו בגלל אידיאולוגיה שבמרכזה עמדה שנאת היהודים.

היבטים נוספים של הפלישה הגרמנית לברית המועצות הוצגו על ד"ר דניאל עוזיאל, מנהל ארכיון התצלומים ב'יד ושם'. לדבריו, המהלכים הצבאיים והשיקולים הכלכליים בשלבים המוקדמים של "מבצע ברברוסה" שיחקו תפקיד חשוב בהחרפת רצח היהודים. על רקע המאבק בפגיעות הפרטיזנים, הגבירו הגרמנים את רצח יהודי ברית המועצות, כיוון שראו ביהודים 'יסוד' התומך בפרטיזנים. מבצע טיהור ביצות הפריפט על ידי חטיבת הפרשים של ה-S.S היה אירוע מפתח מבחינה זו. כאן רצחו הגרמנים לראשונה את כל האוכלוסייה היהודית, ובכללה נשים, ילדים וזקנים, באזור גיאוגרפי גדול. הפרקטיקה שנוצרה כאן גלשה במהירות לשאר גזרות החזית המזרחית.

ד"ר יצחק ארד, חוקר שואת יהודי בריה"מ, יליד ליטא ופרטיזן, הדגיש שרצח היהודים התחיל מיד עם פלישת הגרמנים לברית המועצות. בתחילה רצחו הגרמנים קבוצות של גברים יהודים מקרב האינטליגנציה היהודית, אך מאמצע אוגוסט 1941 עברו לרצח המוני. יחד עם זאת, עמידתו של הצבא האדום גרמה לגרמנים להגביר את השימוש בכוח העבודה היהודי, ובדיעבד גם עיכבה את רצח היהודים בחלק מהמקומות. העסקת יהודים בעלי כושר עבודה העניקה להם אפשרות להישאר בחיים פרק זמן נוסף.

עדויות מתוך בורות ההריגה

להבדיל מרצח יהודי פולין ומדינות אחרות, שבהן נשלחו רוב היהודים ברכבות למחנות ריכוז והשמדה, בברית המועצות התבצע רצח היהודים בסמוך למקומות מגוריהם. עובדה זו מסבירה את הצורך במיפוי של מאות אתרי רצח של יהודים הפזורים בכל שטחי בריה"מ לשעבר. לאחרונה נחשף המחקר ההיסטורי רחב ההיקף של המכון הבינלאומי לחקר השואה ב'יד ושם' – "הסיפור שלא סופר" – הממפה את אתרי הרצח באזורים הללו.  מאות מהם כבר נמצאים באתר האינטרנט של 'יד ושם'. בכנס הדגישו ד"ר לאה פרייס ושלומית שולחני, האחראיות על הפרויקט, את הייחודיות של רצח יהודי ברית המועצות ואת הבעיות המתודולוגיות הקשורות בחוסר ההתאמה בין המקורות השונים. תשומת לב מיוחדת ניתנה בהרצאתן לפעילותם של יהודי ברית-המועצות להנצחת זיכרון היהודים שנרצחו בשואה במשך שנות השלטון הסובייטי, למרות היחס השלילי של השלטון לפעילות הזאת. חלק ניכר מהפרויקט כולל תעודות ועדויות וידאו, מכתבים, ואף עדויות "מתוך בורות ההריגה" של הניצולים המעטים שהצליחו לצאת מתוך בורות המוות.

במשך שנים רבות רווחה הדעה השגויה ולפיה הוורמכט (הצבא הגרמני) לא היה מעורב בזוועות שאותן חוללו לכאורה רק הרוצחים מהאיינזצגרופן. רק מאמצע שנות התשעים החל הציבור הרחב להיחשף לעובדה שגם הצבא הגרמני היה שותף פעיל ברצח היהודים. זאת, בעקבות התערוכה "פשעי הוורמכט" שהוצגה בגרמניה ב-1995, והאיצה את המחקר ההיסטורי בנושא. מתברר שחיילי הוורמכט השתתפו באופן מעשי ברצח יהודים בחודשים הראשונים של המלחמה, תחת מסווה של דיכוי ההתנגדות האנטי-גרמנית. בעיירה ברוסילוב באוקראינה למשל, באמצע יולי 1941, כאשר נמצאה גופה של חייל גרמני נעצרו שלושה יהודים מקומיים והוצאו להורג על ידי חיילי הקורפוס הממונע השלישי. היהודים נורו למוות על אף שחקירת הרצח לא הצליחה לאשש את ההחשדות נגדם.

התנפצות המיתוס

חוקר אורח שהגיע מבלרוס, ד"ר יבגני רוזנבלט, הדגיש את העובדה שהאוכלוסייה המקומית הבינה היטב את כוונותיו של השלטון החדש וחלקה אף פעל כדי לרצותו. במקרים שונים נרצחו היהודים בידי שכניהם הבלרוסים עוד לפני כניסת הגרמנים למקום. לדבריו של רוזנבלט, גם במקרים שבהם מקומיים אכן עזרו ליהודים העזרה התבטאה במתן עצות או בנכונות לשמור על רכושם בלבד. בסך הכול ניתן לומר כי ברוב המקרים יחסם של הבלרוסים כלפי היהודים היה אדיש. 

כמו רוב תושבי ברית המועצות, גם היהודים האמינו לתעמולה הסובייטית אשר פיארה את עוצמתו של הצבא האדום והצהירה כי במקרה של מלחמה ברית המועצות צפויה לנצח בתוך כשבוע. מיתוס זה גרם לנכונות הנמוכה של היהודים להתפנות בימים ראשונים של המלחמה.

היהודים הסובייטים חוו משבר עמוק עקב ניפוץ המיתוס של אחוות העמים החזקה, שלפיו האנטישמיות היא בגדר נחלת העבר. קריסת אמונה זו, אשר התרחשה בתוך כמה שבועות בלבד, הייתה אופיינית לא רק לשטחים שנכבשו על ידי הגרמנים אלא גם לעורף הסובייטי. כך למשל, באוקטובר 1941, בזמן ההתקדמות המהירה של הגרמנים למוסקבה במסגרת "מבצע טייפון", התחיל פינוי של משרדים ממשלתיים והאוכלוסייה הייתה שרויה בבהלה. בדו"חות הנקוו"ד – המשטרה החשאית – על מצב רוחה של האוכלוסייה נמצא גידול רב בשימוש בביטויים אנטישמיים. לדוגמה, פועלים באחד המפעלים במוסקבה שלא היו מרוצים מהגילוי שהנהגת המפעל נמלטה מהמקום משום שלא האמינה בכוחו של הצבא האדום, איימו להרוג את כל היהודים עם בוא הגרמנים. היהודים חשו בעוינות זאת לא רק במוסקבה ובלנינגרד אלא גם באסיה התיכונה, בסיביר ובאזור הוולגה שאליו פונו יהודים רבים ב-1941.

ד"ר ארקדי זלצר עומד בראש המרכז לחקר תולדות יהודי ברית המועצות בתקופת השואה במכון הבינלאומי לחקר השואה ב'יד ושם'

 פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ז' בתמוז תשע"א, 8.7.2011

פורסמה ב-7 ביולי 2011, ב-גיליון בלק תשע"א - 726 ותויגה ב-, , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: