אין בחירה לישראל / יעקב פילבר

 

בניגוד לפרטים, היכולים לבחור איש איש את דרכו לטוב או לרע, מהעם בכללו ניטלת יכולת הבחירה. על כורחו הוא מנותב לחוקי הקיום של האומה

 

בלעם מקלל את ישראל, 1909

אחד מפלאי העולם הוא הישרדותו של העם היהודי במדבר העמים, כבשה אחת מול שבעים זאבים המבקשים את נפשה. אכן, האמירה "בכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם" מסבירה את עמידתו של העם היהודי כנגד אויביו, מבקשי נפשו מבחוץ. אך מהו סוד הקיום של העם היהודי מול ניסיונות האיבוד לדעת של המהרסים והמחריבים מבפנים? מהו הדבר המבטיח את נצחיותו של העם היהודי בהיסטוריה האנושית בכל מצב?

במסכת שבת (קלח ע"ב) מובאים דבריו של ר' שמעון בר יוחאי: "חס ושלום שתישכח תורה מישראל, שנאמר 'כי לא תישכח מפי זרעו'". אמירה זו לכאורה סותרת את הכלל "הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים", שהרי אין לך דבר השייך ליראת שמים כמו לימוד התורה, וכפי שאמרו: "גדול לימוד שמביא לידי מעשה", ולכאורה עומדת בפני כל יהודי האפשרות להפסיק ללמוד תורה, ואם יעשה כך חלילה העם היהודי כולו התוצאה תהיה שתשתכח תורה מישראל. איך אפוא ישנה לפי רשב"י הבטחה שהתורה  לא תישכח מפי ישראל?

 שאלה דומה יש לשאול על אמירה נוספת של רשב"י: "כתיב: 'כי כימי העץ ימי עמי' – ואין עץ אלא תורה, שנאמר: 'עץ חיים היא למחזיקים בה'. וכי מי נברא בשביל מי, התורה בשביל ישראל או ישראל בשביל תורה… אלא תורה שנבראת בשביל ישראל הרי היא קיימת לעולמי עולמים, ישראל שנבראו בזכותם על אחת כמה וכמה" (קהלת רבה א). וגם כאן לכאורה ניתן לשאול – הרי בידו של כל יהודי, בבחירתו החופשית, חלילה, להתבולל בהמרת דת או בנישואי תערובת. ואם בבחירתם החופשית יחליטו היהודים כולם להתבולל, גם כאן התוצאה תהיה שהעם היהודי יכלה חלילה. וכיון שאפשרות כזו קיימת בתיאוריה, מנין ביטחונו של רשב"י שהעם היהודי מובטח להתקיים לעולם?

 היה לא תהיה

 

סתירה נוספת לכלל "הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים" מוצאים אנו בכמה אירועים בתולדות האומה. במעמד הר סיני כפה הקב"ה על ישראל הר כגיגית, ואמר להם שאם לא יקבלו את התורה שם תהיה קבורתם. אף שקבלת התורה היא כולה "יראת שמים", ועל כן היא לכאורה בתחום הבחירה החופשית, היא נכפתה על ישראל. כמו כן, בימי יחזקאל ביקשו ישראל להיות ככל העמים, וכשבאו זקנים ואמרו "נהיה כגויים, כמשפחות האדמה", השיב להם הנביא (יחזקאל כ לב-לג): "העולה על רוחכם היה לא תהיה… אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם". גם כאן ההחלטה להיות יהודי היא בתחום "יראת השמים", ואף על פי כן הדבר נכפה על ישראל.

אלא שאין סתירה כשאנו מבחינים בעניין הבחירה בין הפרט לכלל. האמת היא שהבחירה החופשית קיימת רק בתחום הפרט, בחיים הפרטיים של האדם. בכל מה שנוגע לכלל ישראל – אכן אין חופש בחירה.

וכך יש להבין את הדבר: הבחירה החופשית היא אחד החוקים שחקק הקב"ה בעולמו. כמו בכל מערכת משפטית, כאשר חוק אחד מתנגש בחוק אחר קיים חוק מועדף המבטל את חברו. פיקוח נפש דוחה את השבת, מפני שחוק שמירת החיים עומד מעל חוק שמירת השבת. כך גם בעניין הבחירה החופשית. כל עוד אין הבחירה של הפרט מסכנת את חוקי הקיום של האומה מאפשרת לו ההשגחה העליונה חופש, אבל ברגע שהבחירה של המוני בית ישראל עלולה לסכן את חוק הקיום של האומה – או אז מתערבת ההשגחה העליונה בבחירה החופשית שלנו ומאלצת אותנו בעל כורחנו להיות נאמנים לחוקי הקיום של האומה.

כך מסביר הנצי"ב את הכתוב: "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב". עם ישראל אינו דומה לשאר העמים הגולים מארצם, שלאחר שבאו לארץ זרה מנסים הם להיות דומים להם עד כדי התבוללות, והדבר מביא להתקרבות בין המהגרים למקומיים. בעם ישראל הדבר הפוך. דווקא כשהוא לבדד, כשאינו מתערב עם גויי הארץ, אז ישכון במנוחה וכבוד. כאשר עם ישראל מנסה להתערב בגויים ולהיות כאחד מהם, אז "לא יתחשב" – הקב"ה מעורר אצל העמים שנאה, בלשוננו: אנטישמיות, המאלצת אותנו להמשיך להיות יהודים בעל כורחנו.

 פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ז' בתמוז תשע"א, 8.7.2011

מודעות פרסומת

פורסמה ב-7 ביולי 2011, ב-גיליון בלק תשע"א - 726 ותויגה ב-, , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: