שמעו את קול הנער / רבקה שמעון

 

נכון: הם לא לומדים. הם חיים, ואנחנו המבוגרים לא תמיד מבינים את כוחם ואת שהם עוברים. זעקה למען הנוער בכלל ונוער הגבעות בפרט, בעקבות מאמרו של הרב יעקב מדן (ב"יומן") ודיוני הצניעות מעל דפי 'שבת'

נער גבעות קלאסי מנגן בגיטרה

רחמנות גדולה יש לי היום על הנוער שלנו. נוער נפלא, נוער של גאולה, נוער עם כוחות יצירה שדור המבוגרים לא יודע ולא מסוגל לכלכל אותו ולהכיל אותו. זהו הנוער של תקופת "בן פרצי" המתואר כל כך מדויק במאמר קצר של הרב חרל"פ, בספרו מעיני הישועה (פרק מ"ז):

הגילויים כשהם מופיעים יתר על המידה הם נהפכים לרועץ, וכעין מה שנאמר "לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה. מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ" (שמות כג) כמו כן, הגילויים כשהם יורדים למטה יש חשש שהצד שכנגד יתרבה יותר ויכול להחריב את העולם כולו, ולכן נדרש שיבואו האורות בהדרגה.

ואמנם אם החשך מתרבה ביותר יש לפעמים שמתעורר כח פנימי אשר אינו רוצה ואינו יכול להתחשב עם המצב ופורץ גדרות עולם. והוא כוחו של דוד המלך הנקרא "בן פרצי", שבאחרית הימים יפרוץ באמת את כל המחיצות ויעלה בידו להתגבר על כל הכוחות המתנגדים לעקור אותם ולכלותם מן הארץ.

ומכאן הטעם להתגברות הטומאה בעקבתא דמשיחא. מפני שפקע כח הסבלנות, אין ישראל מוצאים שלווה ומנוחה ויוצאים לפרוץ גדרות עולם, להמשיך את האורות הגדולים, למרות מה שעדיין לא הוכשרו לכל זה. ועל ידי זה מתגברים הכוחות שכנגד ומתרבים ועושים שמות בין ברוחניות ובין בגשמיות. וכל זה בא מחמת ההרגשה שהגיע זמנו של בן פרצי להתגלות בעולם.

העוול הגדול ביותר הנגרם לנוער בימינו – בנים ובנות כאחד – היא העובדה שבגיל ההתבגרות אנחנו מושיבים אותם ללמוד ימים שלמים על ספסל הלימודים כדי להוציא בגרות או ללמוד תורה, בשאיפה חברתית הרואה את העתיד כפרויקט למדני באיזה שהוא מוסד. ארבע שנים משמימות, משעממות וטרחניות, שאינני בטוחה אם הן לא גורמות להם נזק יותר מתועלת.

לנוער כלים גדולים לעשייה גאולית – ואנו מטריחים אותם בפחים קטנים וקטנוניים של ציונים, בגרויות ופלפולי הלכה. זה לא מתאים לנשמות הגדולות של הדור הזה.

וכשכבר קמים נערים בעלי כוחות יצירה גדולים והולכים במסירות נפש ליישב את הארץ, קמים להם מנגד כל הכוחות כולם לכלותם מן הארץ. כבר אנו מכירים את אויבינו הערבים, את המשטרה ואת הצבא. אבל- שאלה לי פה לרבנים ואנשי הצבור- הלנו אתם או לצרינו? האם אתם משייכים את עצמכם לכוחות המתנגדים לנוער או לכוחות המחזקים? האם כשאתם כותבים אתם מהרהרים בהשלכות של הכתבות שלכם? עד כמה כל כתבה נגד נוער הגבעות מחזקת את שי ניצן, הפרקליטות ונשות ווטש – ואת הבעלים שלהם הנושאים במשרה ציבורית?

לא בדקתי את נושא שריפת המסגד ולא בדקתי את תרסיס המסגד. אך אני תוהה בקול רם: שיתוף הפעולה המלא בגוש קטיף של רבנים שהסתובבו עם תווית רב או רבנית על החזה הושיע אותנו למנוע את גרושנו, את הזלזול בנו, את הפיזור שלנו, ואת חוסר ההצלחה של המוסדות בארץ לשקם אותנו?

ואיך אפשר לבוא ולהביט לנער בעיניים שנגנב צאנו, נעקרו שתיליו, נהרס ביתו, איך אפשר לבוא ולומר לו- תבליג? האם מי מהרבנים ואנשי הצבור מבליג וסותם את פיו כשנדמה לו רק לצורבא דרבנן הנכבד שפגעו בו?

משעמם לכם? אל תתעסקו עם נוער הגבעות. במקום זה תכתבו כתבות נגד המרגלים בתוכנו, אנשי שמאל וכוחות משטרתיים העומדים עלינו יום יום לכלותינו – להם באמת משעמם.

אל תסרסו

ופה מילה קטנה על ענייני צניעות. מכיוון שכבר כתב ירמי סטבסקי על חינוך הבנים ברצוני להוסיף מילה או שתיים על חינוך הבנות.

עד לפני מאה שנה הורים חיתנו את ילדיהם בגיל ההתבגרות. נערה בת חמש עשרה נחשבה כבר לזקנה אם לא נישאה. בגמרא קידושין כט ע"ב מתלבטים חכמי בבל אם להעדיף את עול הנישואין על עול התורה כדי להתמודד נכון עם היצר. רב חסדא אומר שם: זה שאני עדיף מחברי (בגלל) שנשאתי בשש-עשרה. ואילו נשאתי בארבע עשרה הייתי אומר לשטן 'חץ בעיניך'.

בגיל שבו בת נורמאלית מתחילה להכיר בנשיותה אנחנו מסרסים אותה בהלכות צניעות. כשהיא באופן טבעי מבינה שעליה "לסובב" ראשו של גבר, אנחנו משדרים לה – את 'פרחה'. את המעוות הזה אנחנו – מדריכות הכלות ויועצות הנישואין – מנסות אחר כך לתקן בסדנאות, שלעיתים כבר לא יכולות לעזור. כיוון ששידרת לנערה צעירה שהמיניות שלה היא שלילית- חיסלת וחנקת את הדבר הכי נכון לנשיותה, לחיי נישואיה ולאושרה הפנימי.

בנות למדניות, צדקניות ומסורסות מסתובבות באתרי שידוכים וזקוקות לסדנאות מיוחדות לתיקון המעוות. אחר כך מתפלאים למה אנשים לא מתחתנים. מערכת החינוך מסרסת אותם עוד כשהיו צעירים. החינוך החילוני המתירני גם הוא גורם להם נזק: כביכול מאפשרים לנוער לממש את המיניות שלו- אבל במסגרת מופקרת, בוגדנית, המביאה לתחרות מינית, אלימות, שכרות, תסכולים ואובדן אימון במערכת הזוגית.

אנחנו- חברת המבוגרים – גורמים את העוול הזה. איננו מוכנים לקחת אחריות ולחתן אותם ולדאוג להם מבחינה כלכלית. נוח לנו כחברה להושיב אותם במסגרת מסודרת, שיתמודדו לבד עם היצר – ואז אנחנו מתפלאים לתוצאות.

בעלי, הרב יעקב שמעון, שעושה ימים כלילות בהרצאות לנוער, בוכה כל פעם כשהוא חוזר מהרצאה. גם בחינוך הדתי וגם בחינוך החילוני הוא פוגש נוער צמא לאהבה ומילות חיבה והערכה – אותן אין הם מקבלים מההורים או מהמוסד בו הם לומדים. 'אני רואה מול עיני הורים עייפים, מדוכאים, שלא יודעים איך להתמודד עם הנוער ועם הבעיות שלהם. עד שבאולפנה מתלבטים על אורך החצאית, בחינוך החילוני לא יודעים מה לעשות עם הלילות הארוכים בפאב…'

מה יעשה הנוער עם כוחות היצירה שלו? למה מגיעה נערה לגנוב תעודת בגרות? למה הם שותים ודוקרים? דעתם נטרפת עליהם מרוב תסכול.

חזקו את נוער הגבעות

נערי ארץ ישראל של הדור האחרון הם בעלי כוחות יצירה אדירים והגבעות הרחבות של ארץ ישראל – אמא מחבקת גדולה ומכילה – עוזרות להם לחיות גם חיים רומנטיים של תורה לפי הספר. נער ונערה של גבעות מתחתנים צעירים. הוא ראה אותה, היא ראתה אותו, נפגשים קצת, נישאים ומקימים את אוהלם או מכולתם על הגבעה במלוא ההקפדה על דיני צניעות וקדושה. מוסד הזוגיות שלהם לא איבד את האמון, ב"ה, ויש להם עוד מספיק עבודה לעשות עם שלום בית, שחבל שהם צריכים גם לספוג בקורת מן הממסד התורני הצדקני המצקצק שאמור היה לתמוך בהם.

בשעות גורליות כאלו שארץ ישראל נתונה למשיסה אני מצפה מאנשי חינוך, רבנים ואנשי צבור לעמוד כל הזמן בעד נוער הגבעות. לחזק אותם, לתמוך בהם, לסנגר עליהם. הם בן פרצי שלנו, הם דור של משיח. הם הכוחות הרעננים שנושאים בעול אובדן חברים יקרים, מעצרים בלתי פוסקים בארבע לפנות בוקר ורדיפה ממשלתית מגובה על ידי שר הביטחון וחבר מרעיו.

פלא שעד היום הנוער עומד בגבורה בכל הסבל העובר עליו.

צאו מהרבוע אליו נכנסתם, הרחיבו כלים לשעה גורלית זו ותנו חיבוק גדול לנוער. הוא העתיד שלנו.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ'ב בסיון תשע"א, 24.6.2011

פורסמה ב-23 ביוני 2011, ב-גיליון קרח תשע"א - 724 ותויגה ב-, , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: