כל התשובות בענייני שאלות ותשובות / עקיבא צימרמן

 

ספרות השו"ת היא מקור לידע יהודי נרחב. מדורי כרך המפתחות של קונטרס התשובות החדש מציגים שפע של נושאים, מזיהום אוויר ובורסה ועד עיתונות ועגונות

קונטרס התשובות החדש – כרך רביעי: מפתחות וביבליוגרפיה לחקר ספרות התשובות, שמואל גליק; מכון שכטר למדעי היהדות ומכון שוקן למחקר היהדות, תש"ע

הכרך הרביעי של "קונטרס התשובות החדש" קובע ברכה בפני עצמו והוא כולל מפתחות וביבליוגרפיה בחקר ספרות השו"ת. מחקר השו"ת הוא בבחינת "מים שאין להם סוף", שכן מאז החלה תופעת השו"ת אין יום שאין בו שאלות ותשובות בעניינים שונים ואין לך נושא שאינו נזכר בספרות השו"ת.

ספרות השו"ת הינה גם מקור לא אכזב להתפתחות הלשון העברית. אינה דומה לשון תשובה שנכתבה בגרמניה לתשובה שנכתבה במזרח אירופה או בארצות הברית. כך, כאשר החלה תופעת הרכבת נשאלו שאלות האם מותר לנסוע ברכבת בשבת, וזאת עוד טרם שהומצאה המלה "רכבת", וכך נשאלה שאלה "היהלך האייזנבאן בשבת". המונח "אייזנבאן" לרכבת מקורו בביטאון "שומר ציון הנאמן", שהופיע בשנים 1846-1857 בגרמניה, בעריכת הרב יעקב עטלינגר ושמואל אנוך, בערבי שבתות. הביטאון הוקדש לחידושי תורה, סיפורים ושאלות ותשובות. "שומר ציון הנאמן" היה אבי אבות "עיתוני השבת" המופצים בבתי הכנסת (ראו על כך: עקיבא צימרמן, "קשר", חוברת 19). הרבנים הנשאלים נשאלו לא בענייני אמונה ופילוסופיה, כי אם בעניינים שמקורם בחיי היום יום, וכך אי אפשר ללמוד את ההיסטוריה היהודית מבלי להזדקק לספרות השו"ת.

הספר שלפנינו כולל ביבליוגרפיה בחקר ספרות השו"ת בעברית, ובה מפתחות למאמרים ולמחקרים על תולדות ספרות השו"ת ומחקרה, תופעות בספרות השו"ת כגון צנזורה, זיוף, גניבות ספרותיות, שמות בדויים, התחזות ועוד, מחקרים על תשובות שבכתבי יד שלא כונסו בספר, מחקרים על לשונם וסגנונם של ספרי השו"ת ועוד. 27 נושאים בספרות השו"ת זוכים לביבליוגרפיה נרחבת. כן מובאת בספר רשימה של עשרות עבודות דוקטור ועבודות גמר על ספרי השו"ת והמשיבים ועל משנתם.

מתוך המדור על נושאים בספרות השו"ת אנו למדים על איכות הסביבה, זיהום אוויר, נזקי עשן ונזקי ריח רע, ענייני אישות ומשפחה, אנוסים, יחסים בין יהודים לנוכרים ועוד. נושא הגיור תופס מקום נכבד בספרות השו"ת והוא דוגמה להלכות המתחדשות בכל יום. כן מופיעים נושאי משק וכלכלה, כולל "הלכות בורסה", ונדונה השאלה האם מותר לקנות מניות ואגרות חוב של חברות של יהודים שמחללים שבת ומועד. כך נוצר במדינת ישראל מושג חדש של "מניות וחברות השקעה וקרנות נאמנות כשרות". העניין איננו פשוט כלל, היות שמפעלים שונים קשורים בקרנות פנסיה לכלל עובדיהם והנה מתברר שלעובדים חילונים ולעובדים דתיים באותו מפעל יצטרך המעביד לפתוח קרנות פנסיה נפרדות.

מדור מיוחד מוקדש להיסטוריה בספרות השו"ת וממנו אפשר ללמוד על תופעות בחיי העם היהודי בארץ ישראל, בארצות האסלאם, בארצות אירופה ובאימפריה העותמ'נית. מאז גילוי אמריקה נוסף ענף נוסף והוא חיי היהודים ביבשת אמריקה. גם השואה שעברה על העם היהודי מיוצגת בספרות השו"ת. מתברר כי אפילו בשעה שהיהודים עמדו בשערי שאול התעוררו מדי פעם שאלות בענייני שמירת חוקי הדת במידת האפשר, בתנאי הגיהינום. שער נוסף בספר עוסק בתולדות המשיבים, בתשובותיהם ובשיטותיהם. ישנם רבנים המפרסמים את שמות השואלים וישנם כאלו המצניעים את שמותיהם. כן ישנם מקרים שבהם הרב המשיב הוא גם השואל, ובצורה שכזאת הצליח לקבוע עמדה בשאלות שלא נשאל. הפרק האחרון מתייחס לתופעת דורנו והיא שאלות ותשובות באינטרנט – בין הרבנים ופוסקי ההלכה השוללים את השימוש באינטרנט לבין אלה העושים בו שימוש.

שאלות ותשובות שנוצרו עם הקמת המדינה היהודית הן שאלות ותשובות בענייני צבא ומלחמה, ובראשם ספרי השו"ת "משיב מלחמה" של הרב הראשי שלמה גורן זצ"ל. אפילו האינתיפאדה זכתה להתייחסות בספרות השו"ת. ספרו של הרב שלמה אבינר שהופיע בבית אל, "שו"ת אינתיפאדה", כולל שאלות שנשאל הרב כיצד לנהוג באירועים אלה.

כותב שורות אלה מכין לדפוס ספר, "בנתיבי העת והעיתון", ובו פרק על "העיתונות בשו"ת ומשנתם של גדולי ישראל". חלק ממחקרי על העיתונות בשו"ת הופיע ב"הצופה" בשנים תשנ"ט-תש"ס. ב"קונטרס התשובות החדש" שלפנינו שאלות שהתעוררו עקב ידיעות בעיתונות. היו רבנים שאסרו לקרוא עיתונים, אך הם נאלצו למצוא היתר לכך משום תקנת עגונות. עגונות נהגו לפרסם מודעות בעיתונים יהודיים ובאמצעות מודעות אלו אותרו הבעלים (דוגמה לכך בספרו של ש"י עגנון "והיה העקוב למישור"). אפילו רבנים שאסרו איסור מוחלט לקרוא עיתונים, גם עיתונים דתיים, נאלצו להיכנע ולהשתמש בעיתונים כאשר הדבר נגע לתקנת עגונות.

בספרו "מוולוז'ין עד ירושלים" מביא הרב ברלין אנקדוטה מעניינת בקשר לכך. רבה של סטאויסק, הרב חיים אריה לייב מישקובסקי, אסר להכניס עיתונים לביתו. מעיון בספר השו"ת שלו "פני האריה החי" למדנו כי עסק הרבה בתקנת עגונות. הרב מאיר ברלין (לימים בר-אילן) כתב כי כאשר הרב מישקובסקי נזקק משום "תקנת עגונה" לראות מודעה שנדפסה ב"הצפירה", ציווה להוציא את העיתון לחצר ביתו, כשהוא עוצם את עיניו וקוראים באוזניו את המודעה הדרושה ("מווולוז'ין עד ירושלים", עמ' 208, ותודה לידידי הרב יעקב הכהן שהפנה אותי למקור זה). מי שהתייחס לעיתונים כמקור חשוב וקובע לעניין התרת עגונות היה רבי משה סופר (1762-1839) הנודע בכינוי "חתם סופר". הוא כתב באחת מתשובותיו בעניין "תקנת עגונות": "כל שכן בזמננו שאפשר להשיג ידיעות מכל העולם בימים וגם שעות, וצייטונגן ישנם לאין מספר". קל וחומר בימינו שאפשר להסתייע באינטרנט ובמקורות נוספים והכול כשר על מנת למנוע עגינות מבת ישראל.

פרופ' שמואל גליק לא סיים בזה את עבודתו בחקר השו"ת ועתה הוא עוסק בשו"ת המפוזרים בדרשות שלא כונסו לספר. נוסיף עוד כי לשלושת הכרכים הראשונים היה שותף שלישי, והוא הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, בעוד שבכרך שלפנינו משתתפים בהוצאה מכון שכטר ומכון שוקן בלבד. "קונטרס התשובות החדש" ראוי שיימצא בכל ספרייה של תלמידי חכמים, שופטים ודיינים.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ'ב בסיון תשע"א, 24.6.2011

מודעות פרסומת

פורסמה ב-23 ביוני 2011, ב-גיליון קרח תשע"א - 724, יהדות ותויגה ב-, , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: