יש מקום לעל אתר / אברהם אופיר שמש

 

כתב העת בתחום לימודי ארץ-ישראל, שחזר להופיע לאחרונה לאחר הפסקה, מספק ידע ובמה לא-אקדמית שיש להם דורש

על אתר – ביטאון לענייני ארץ ישראל במקורות, תבונות, מכללת הרצוג

בגיליון המאה (תשס"א), ייחדה מערכת כתב העת 'קתדרה' חוברת שלמה לדיון בנושא "מצב המחקר בתולדות ארץ ישראל ויישובה – ממצאים שגרמו תמורות בחקר הארץ". חוברת עבת כרס זו, בכמות ובאיכות, הציגה דעות, הרהורים ואף המלצות של חוקרים מובילים בתחום ידיעת הארץ באשר לשיטות, לאמצעים וליעדים בחקר ההיסטוריה של הארץ, כמו גם להכשרה ראויה של חוקרים צעירים. השאלות שנידונו במאמרים השונים היו נוקבות וראויות, כגון באילו תחומים חלה התקדמות משמעותית; האם ישנם תחומים שהוזנחו; ומהי רמת החדשנות במחקר הנוכחי.

   בעקבות הדיון ב'קתדרה', סבורני כי יש מקום לדיון גם בשאלה נוספת: אילו חומרים ומאספים ספרותיים-מחקריים רואים אור כיום בתחום של לימודי א"י, ומהי תרומתם לקהל המתעניינים והלומדים. ואכן, בשנים האחרונות ראו אור לא מעט ספרים, כתבי עת, עלונים ובטאונים העוסקים בארכיאולוגיה, בגיאוגרפיה-היסטורית, בחי ובצומח, בריאליה ועוד. מצאי החומר הספרותי הקיים מותיר רושם כי היבול המחקרי מגוון לא רק בתחומי המחקר שהוא מציג בפני הציבור, אלא גם בהצעת רמות מחקר שונות, ובעקבות כך בפנייה לקהלי יעד שונים: מחוקרים ומלומדים ועד לקהל יעד עממי-פופולרי. בשורות הבאות ברצוני להתייחס לכתב העת 'על אתר', הרואה אור במסגרת מכללת הרצוג שליד ישיבת הר עציון. זאת, כאשר השאלות המתבקשות ביחס אליו הן האם מדובר רק ב"עוד כתב עת" בנושא א"י, ובמה באה לידי ביטוי תרומתו לתחום המחקר של ידיעת הארץ.

   על אתר מוגדר כבמה ל"ארץ ישראל במקורות", והוא עוסק בחקר ספרותי של מגוון מקורות יהודיים: מקרא, ספרות תנאית ואמוראית, ספרות חדשה, מקורות ארכיאולוגיים וטקסטואליים חוץ-ספרותיים, ועוד. על אף שזהו כתב עת הנותן דגש על המקורות היהודיים, יש בו התייחסות גם למקורות נוכריים, כגון כתביהם של הסופרים היוונים והרומיים הקלאסיים ועוד. מקורות אלה משלימים את הידע ומהווים משאב היסטורי חשוב להבנת ההיסטוריה והריאליה הארץ-ישראלית. עובדה זו מלמדת על רמת פתיחותם של הכותבים, שכן למרות ש'על אתר' הוא תוצר ספרותי של בית יוצר דתי, הגישה המשווה, שהיא לב לבו של המחקר ההיסטורי, אינה נזנחת במסגרת זו. 

   לאחר הפסקה של כשנתיים, חזר לאחרונה כתב העת להופיע באופן סדיר, תחת מערכת חדשה. בהתחשב בכך שמדובר במכללה בסדר גודל קטן יחסית, ובהוצאה של החוג ללימודי ארץ ישראל, אין ספק שמדובר במפעל אקדמי ראוי להערכה. יש לצרף לכך את העובדה שהפעילות המחקרית של כתב העת מגובה מצד מערכת אקדמית של חוקרים בעלי שם.

   במערכת האוניברסיטאית כתב העת 'על אתר' אינו נחשב לאקדמי. זאת למרות שהמחקרים המתפרסמים בו עוברים תהליך של לקטורה, וגם הסינתזות המוצעות מגובות במקורות וברשימות ביבליוגרפיות. הניסיון להעריך את מקומו ותרומתו של 'על אתר' (ושל כתבי עת מסוגו) לחקר ארץ ישראל מעורר את השאלה היסודית: האם יש בכלל מקום לכתבי עת היסטוריים או מחקריים של מוסדות שאינם אקדמיים, דוגמת מכללות? ואם כן מהו תפקידם?

דומה שניתן להציע שני כיוונים שונים לתרומתו הייחודית של 'על אתר' לשדה הלימוד והמחקר. ראשית, בניגוד לכתבי עת הדוחים מחקרים שאינם עומדים בקריטריונים מאוד מסוימים, כתבי עת מסוג זה יוצרים במה לפרסום מחקרים ברמת "ביניים". על אתר מאפשר לכותבים שאינם כותבים על פי רוב בבמות אקדמיות להציג את מחקריהם, וגם מאפשר לחוקרים מהשורה הראשונה להציג עבודות ברמה יותר עממית, לקהל הרחב יותר. אין בלבי ספק שמורים במכללות, הכותבים והמתדיינים בכתבי עת, מרחיבים את ידיעותיהם ובכך הם מפרים גם את תלמידיהם. 

שנית, עיון במאמרים ובחוברות שהתפרסמו בעבר מלמד כי כמה מהחוברות הוקדשו לנושאים שחלקם לא בהכרח היו זוכים להתעניינות מצד העורכים של כתבי עת אחרים. לאורך השנים ראו אור במסגרת "על אתר" מספר גיליונות נושאיים, המרחיבים את הבנתנו על הריאליה היהודית בארץ ישראל במגוון תחומים: חי וצומח בארץ ישראל, חיי תרבות ורוח, שמות מקומות ועוד. אציג מספר דוגמאות. גיליון ד-ה עוסק ברמת הגולן; גיליון ז דן ביחס שבין התנ"ך והארכיאולוגיה, "על הסתירות שביניהם ועל הפתרונות"; גיליון יא מוקדש לעיר דוד; גיליון יג-יד עוסק בצמחיית ארץ ישראל. גיליון ט"ז שהתפרסם לאחרונה עוסק ברובו המכריע בכתובות מארץ ישראל, מהעת העתיקה ועד ימינו: טקסטים על מפת מידבא ופרשנותם, כתובות על אבני מיל רומיות, כתובות מהרובע היהודי על בנייני בית תלמוד התורה הספרדי, לוחות זיכרון והנצחה בבתי כנסת בעת החדשה, ועוד.

   לסיכום, מונח לפנינו כתב עת העשוי לעניין את חוקרי ארץ ישראל, את המשכילים ואת דורשיה של הארץ. זוהי אכסניה עשירה בנושאיה, המאפשרת הצצה אל עברה של הארץ דרך המשקפיים של המקורות. "על אתר" אולי אינו משתייך לשורה הראשונה של כתבי העת בתחומו, אבל הוא בעל תרומה מבורכת וראוי לחשיפה.

ד"ר אברהם אופיר שמש הוא מרצה בכיר במחלקה למורשת ישראל במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ח' בסיון תשע"א, 10.6.2011

פורסמה ב-11 ביוני 2011, ב-גיליון בהעלותך (שבוע הספר) תשע"א - 722, עיון ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: