אח במצוות, אחר בחברה / זאב ספראי

 

עיון במשנת ביכורים מלמד על מעמדו הנחות של הגר מבחינה חברתית בעיני הכהנים ובעיני חלק מן החכמים. ההלכה הפסוקה נטתה לטובתו 

חג שבועות הוא גם חגה של הגיורת. בלי כל קשר למגילת רות, מוזכרים הגרים פעמיים במסכת ביכורים. הדין הראשון אומר כי גר שמביא ביכורים איננו 'קורא'. הנימוק המוצע במשנה הוא טכני: "שאינו יכול לומר אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו" (פ"א מ"ד ומקבילות). מכיוון שהסיבה טכנית, לכאורה אין ללמוד מכאן שמעמדו נחות אלא רק שאיננו יכול לקרוא בקול ולדבר על 'אבותינו'. בהמשך המשנה נימוק זה הועבר גם לנושא התפילה, שאיננו יכול לומר א-להינו וא-להי אבותינו, ולכן עליו לומר א-לוהי אבותיכם. אם בתפילה מצאו פתרון, למה בווידוי לא מציעים שהגר ישתמש בנוסחה זאת? ייתכן שהדבר נובע מכך שהווידוי עצמו הוא אירוע נדיר והמוני, ועיקרם של המצווה והטקס הוא ההבאה. בנוסף, עולה תחושה חמצמצה, שהרי בימי בית שני התקינו שאת הווידוי אומר בקול רם קריין (מַקרֶה).

בן תערובת

עד כאן הכול יחסית פשוט, אלא שמצינו בירושלמי למשנתנו (סד ע"א) דעה חולקת על סתמה של המשנה: "תני בשם רבי יהודה: גר עצמו מביא וקורא מה טעם: 'כי אב המון גוים נתתיך (בראשית יז, ד)' – לשעבר היית אב לאדם ועכשיו מכאן והילך אתה אב לכל הגוים". והסוגיה ממשיכה: "רבי יהושע בן לוי אמר הלכה כרבי יהודה. אתא עובדא קומי דרבי אבהו והורי כרבי יהודה (= בא מעשה לפני רבי אבהו והורה כרבי יהודה)". המעשה שבא לפני רבי אבהו לא היה בהבאת ביכורים, שהרי בימי רבי אבהו לא העלו ביכורים, אלא נגע בסוגיית התפילה, האם רשאי הגר לומר א-להינו וא-להי אבותינו. לפני כן מובא בסוגיה שרבי יונה "שמע את אלו דבי בר עשתור שהם גרים בני גרים אומרים א-להי אבותינו" (בתרגום). "גרים בני גרים" אלו נזכרים עוד מספר פעמים בתלמוד הירושלמי. שאלותיהם הן שאלות של יהודים יודעי ספר והם נוהגים באורח גוברין יהודאין. במדרשי תנאים לדברים חוזרת הלכה זו (ספרי זוטא ה ה, עמ' 230, מדרש תנאים לדברים), ומכאן שיש מחלוקת תנאים על אמירת פרשת ביכורים, על וידוי מעשרות ועל התפילה.

באופן עקרוני נשים אינן קוראות משום שאין הן בעלות נחלה, אבל הגר ש"אמו מישראל מביא וקורא". ואנו תמהים איזו נחלה יש לגר, הרי כל מה שיש לו הוא אדמה שירש מאמו, ואמו עצמה איננה קוראת! מעבר לכך, כל עניין ה'נחלה' הוא מקראי בלבד, ובימי בית שני משטר הנחלות לא חל, וכיצד זה בנה הופך להיות חלק מישראל למרות שאין לו אלא את זכויותיה? לא זו אף זו; אנו תמהים מהו 'גר' שאמו מישראל? הרי בן לאם מישראל הוא יהודי לכל דבר?

מתברר אפוא שגר איננו רק סטטוס הלכתי (שאמו נכרייה) אלא גם מעמד חברתי של בן תערובת. הוא יכול להיות חייב במצוות, פטור מגיור, אך עדיין הוא נחשב ל'גר'. הדיון בתוספתא ובירושלמי נסב לכאורה סביב ההנמקה הטכנית, שאין הגר יכול לומר "אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו"; ברם, דומה שההנמקה הפורמליסטית היא רק חלק מעיצוב ההלכה, ומאחוריה עומדות 'תחושות חברתיות'. הגר איננו קורא משום שאיננו חלק מישראל. אם אמו יהודייה הוא יהודי לכל דבר וקורא, ואם אביו מישראל ואמו אינה מישראל הרי שהוולד הולך אחרי האם. לא ההנמקה הפורמליסטית עיקר, אלא המגמה החברתית והפסוקים הם רק מסגרת לה. מגמה פרשנית זו מתאשרת גם מהמשך המשנה. 

ייחוס פוסל

הלכה שנייה העוסקת בגר היא בפ"א מ"ה: "רבי אליעזר בן יעקב אומר האשה בת גרים לא תנשא לכהונה עד שתהא אמה מישראל". כמעט כל התנאים והאמוראים מודים שגיורת לא תינשא לכהונה, "וכולהון מקרא אחד הן דורשין: כי אם בתולות מזרע בית ישראל (יחזקאל מד, כב)". אבל הנערה המדוברת היא בת לשני גרים שהם יהודים כשרים. היא נולדה לאחר שהתגיירו (כפי שברור מההמשך – "עד עשרה דורות"), כך שמבחינה הלכתית היא יהודייה.

אישה בת גרים זו אינה נישאת לכהונה עד שאמה תהיה מישראל. וכל שכן כשאביה מישראל (ירושלמי, קידושין פ"ד ה"ו, סו ע"א), כאותה ששנינו במשנת קידושין פ"ד מ"ז: … אבל גר שנשא גיורת בתו פסולה לכהונה. אם כן, הגיורת אסורה לכוהנים, וגם בתה שנולדה לאחר הגיור פסולה אלא אם כן אביה יהודי.

מדוע גיורת אסורה? הסיבה הרשמית לכך היא שיש חשש שהיא איננה בתולה. אנו רגילים לומר כי הגויים לא שמרו על דיני צניעות, אך נראה שגישה זו לוקה במידת מה בדמוניזציה של היריב. אפשר להניח שבישראל שמרו על דיני צניעות טוב יותר, אך גם בחברה הרומית יחסי אישות מחוץ לנישואין נחשבו לתופעה חריגה. רק רבי שמעון מקל במקצת בקובעו שגיורת פחותה מבת שלוש שנים ויום אחד שנתגיירה כשרה לכהונה. כלומר, הגיורת עצמה שבאו בתוליה "בקדושת ישראל" כשרה לכהונה.

עד כאן ההלכה מובנת. אבל למה בת הגיורת שגדלה בחברה יהודית להורים יהודים תיחשב כפסולה לכהונה? האם באמת קיים כאן החשש שאיננה בתולה? מעבר לכך עולה שאלה 'אפיקורסית' על הגיורת עצמה: האם כיום, כאשר ניתן לבדוק את עניין הבתולין, עדיין יש סיבה לאמלל כהן שבמקרה התאהב בגיורת כשרה וצנועה?

במשנה לפנינו ערוכה רק דעתו של רבי אליעזר בן יעקב, אולם במשנת קידושין פ"ד מ"ז שנויה גם דעתו של רבי יוסי: "רבי יוסי אומר אף גר שנשא גיורת בתו כשרה לכהונה". גיורת אסורה לכהונה אך מי שנולדה בקדושת ישראל, גם אם הוריה גרים, נחשבת מזרע בית ישראל. ובמשנה לפניה (ו) נאמר: "בת חלל זכר פסולה מן הכהונה לעולם… חלל שנשא בת ישראל בתו פסולה לכהונה. רבי יהודה אומר בת גר זכר כבת חלל זכר". כלומר, לדעתו של ר' יהודה דינה של בת הגר כבת חלל שפסולה מן הכהונה לעולם. בתוספתא מובאת עמדה נוספת, מחמירה עוד יותר: "כהנת ולויה וישראלית שניסו (=נישאו) לגר, הוולד גר, לעבד משוחרר הוולד עבד משוחרר" (פ"ד הט"ו). אמנם לא נאמר מה משמעותה של ההלכה, אבל אם הוולד גר, הרי שאם היא בת ונחשבת לגיורת היא אסורה לכהונה. 

מעשים מימי התנאים והאמוראים המסופרים בשני התלמודים מעידים כי שאלות אלו היו חלק מחיי היום יום. בפועל נפסקה הלכה כרבי יוסי, אך כהנים שלאחר החורבן "נהגו סלסול בעצמם" והחמירו למעלה מן ההלכה הפסוקה. חכמים העניקו גיבוי ממסדי לנוהג הכהני המחמיר. מעשה מפורש כזה מסופר על רבי אבהו שהלקה כוהן שנשא בת גרים. עם זאת, הירושלמי מספר גם על מקרה שבו בדק רבי מקרה של ערעור על כשרות משפחה ופסק להיתר. הסוגיה מדגישה שהבדיקה נעשתה על ידי החכם, וההיתר מבוסס על דברי ר' שמעון בר יוחאי, כנראה גם בצירוף היתרו של רבי יהודה (ירו', סו ע"א).

נחיתות חברתית

נראה מכל הנ"ל כי אמנם הגר חייב במצוות כישראל, אך מבחינת מעמדו החברתי הוא לא היה באמת מישראל. זו הייתה עמדתם של הכהנים המיוחסים והיא נתמכת במידה זו או אחרת על ידי מספר חכמים. ההלכה הפסוקה בחרה בדרך כלל בדעה המקילה על הגר (מבין הדעות הקיימות), אבל הרגשות החברתיים העולים מסיפורי אמוראים מעידים על כך שבחברה הגר לא תמיד נתפס כשווה זכויות.

לא עסקתי בגר בן זמננו. אסתפק בכך שמה שקורה נגד עינינו הוא שהרגשות החברתיים בדבר נחיתות הגר, שנגדם נאבקו חכמים, תופסים מקום ממסדי יותר. העוקב אחר חלק מהרבנים הנושאים ונותנים בדבר לא יכול שלא לחוש את שנאת הגר, את הפחד ממנו ואת הנחיתות שמייחסים לו. אשרינו שבתחום זה הרבנים הציונים והחברה הציונית נוקטים לפחות בשנים האחרונות עמדה אחרת, הרבה יותר הלכתית, וגר שהתגייר הוא כיהודי לכל דבר – לא רק בהלכה אלא גם בחיים החברתיים.

בימים אלו יצא לאור פירוש למסכת ערלה וביכורים בסדרת משנת ארץ ישראל עם פירוש ספראי

פורסם במוסף 'שבועות', 'מקור ראשון', ה' בסיון תשע"א, 7.6.2011

פורסמה ב-6 ביוני 2011, ב-גיליון שבועות תשע"א - עיוני חג ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. 3 תגובות.

  1. בס"ד ד' בסיון ע"ו

    טענת הכותב שגרים היו נחותים מבחינה חברתית בעיני החכמים, מופרכת מהעובדה הידועה שבני גרים תופסים מקום מרכזי בשלשלת מורי התורה שבעל פה ונמנים עם גדולי מנהיגיו הרוחניים של עם ישראל בתקופת התנאים, כגון שמעיה ואבטליון, רבי עקיבא ורבי מאיר. האם פרופ' זאב ספראי לא שמע עליהם?

    ואם באנו לדון מדיני 'מביא ואינו קורא' על מעמדו החברתי של אדם, מה נאמר על אפוטרופוס שאף הוא 'מביא ואינו קורא'? והלא בתי הדין היו מקפידים למנות כאפוטרופוס רק אנשים שבטוחים בנאמנותם וביכולתם לנהל את נכסי היתומים בצורה יעילה. ודאי שמי שזכה להתמנות ע"י בי"ד לאפוטרופוס, היה מן המכובדים שבחברה, ואף על פי כן אינו קורא משום שאינו יכול לומר 'אשר נתת לי',

    בברכה, ש.צ. לוינגר

    • בכמה פרטים בהלכות הבאת הביכורים ניכרת המגמה שלא להבליט הבדלים מעמדיים. וכך 'הגיעו להר הבית, אפילו אגריפס המלך נוטל הסל על כתפו ונכנס…' (בכורים ג,ד). כן 'התקינו שיהו מקרין את מי שיודע ואת מי שאינו יודע' (ג,ז) כדי שלא לבייש את מי שאינו יודע לקרות.

      בסל שבו הביאו את הבכורים, ניתנה לעשירים האפשרות להביא את בכוריהם 'בקלתות של כסף ושל זהב' כדי לעטר את הבכורים, אך כנגדם זכו העניים שהיו מביאים את בכוריהם 'בסלי נצרים של ערבה קלופה', שגם סליהם נחשבו כמנחה 'והסלים והבכורים ניתנין לכהנים' (ג,ח).

    • על הצדיקים ועל החסידים ועל גרי הצדק

      בס"ד ז' בסיון ע"ו

      'בברכת 'על הצדיקים ועל החסידים' שבתפילת 'שמונה עשרה' נמנים שתיקנו אנשי כנסת הגדולה, נמנים 'גרי הצדק' יחד עם הצדיקים, החסידים, 'זקני עמך ישראל' ו'פליטת סופריהם', הקבוצות המובילות מבחינה רוחנית את עם ישראל. כלילתם של גרי הצדק בין בחירי האומה, נצרבה בתודעתו של כל 'יהודי של בית הכנסת, שבירך או שצע ברכה זו שלוש פעמים ביום.

      בברכה, ש.צ. לוינגר

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: