ראש העושים והמעשים / יצחק מאיר

 

הוא היה מראשוני תנועת 'תורה ועבודה', איש ברית החלוצים הדתיים שפעל רבות למימוש החזון הציוני-דתי, אך השינויים שחלו בציונות הדתית ברבות השנים הביאו להשכחתו. אריה הנדלר ע"ה מת לבד

אריה הנדלר, 1997

 

ביום השישי, ערב פרשת בחוקותי, ליוו כשלושים-ארבעים איש את אחד מענקי תנועת "תורה ועבודה", אריה הנדלר עליו השלום, למנוחתו האחרונה בקריית שאול. קברו נכרה ליד קבר רעייתו הניה שנפטרה לבית עולמה לפני שנים אחדות. בשעה שעשיתי דרכי מן הלוויה אל מגרש החנייה מיד עם הטמנת המת, פגעתי בחבר ותיק, מראשי הקהל הציוני הדתי, ממהר אל תוך בית הקברות. שמחתי בלבי שאני רואה אותו ולו בסופה של הלוויה זאת ואמרתי לו "עוד תספיק להיפרד מאריה". הוא שהה על עומדו לרגע מופתע ואמר "אריה? הנדלר? לא ידעתי כי הוא עוד חי. באתי ללוויה אחרת שמתחילה עכשיו…". הלכנו איש לדרכו, אני – שידעתי כל יום ויום ששברי לוחות מונחים בארון ועכשיו נטמנו וארון זה נתרוקן, והוא – שארון זה נתרוקן במודעותו מזמן, ואריה נעלם מקו אופקו מי יודע מתי. כשם ששמחתי בלִבי שראיתי את ידידי כן נתעצבתי בלבי על מה שהפטיר באוזניי.

הצירוף הלשוני הרווי אמת ספוגה בלענה, "לא ידעתי כי המת עוד חי", פשט אל תוכי. אריה נפטר מעולמנו בטרם ימות, נפטר הוא ונפטרו עמו כל בני העלייה של  תורה ועבודה ששינו את עולמה של הציונות בכלל ובוודאי ובוודאי של  שלומי האמונה והמצווה שהיו בתוכה.

אוטופיה ציונית

אריה היה פעם צעיר מעורר השתאות, בראשית שנות השלושים של המאה הקודמת בגרמניה, נמרץ, הוגה, עושה, סוללה של תושייה ויצירתיות חברתית נועזת. בן תשעים ושש במותו, היה פועלו שלו אז, כאגדה. ההשגחה אינה מטילה היום על כתפי צעירים מטלות כמטלות שהטיל אריה עצמו על כתפיו שלו. הוא לא היה לבד. בכל חייו הקפיד להיות איש השורה, גם ובעיקר שורת המיעוט, אך לעולם לא חייל בודד. חבורה מופלאה של עלמים ועלמות – משה אונא, יוסף בורג, ישעיהו לייבוביץ, אחותו נחמה, דוד אינטרגטור-בית אריה, רודי הרץ, צוריאל אדמונית, אויגן מיכאליס, שמואל פרסלר, כמעט כולם, נוחם עדן – עקורים של תמול שמצאו בגרמניה רציף לרדת בו ולתור להם מקום לשבת, שמעו יפה יפה את השפה הגרמנית שבה שלטו שליטה וירטואוזית. היא הייתה מאיימת. היא הייתה אפלה. היא בישרה תופת. ההשכלה הרחבה שלה זכו הצעירים האלה במוצאי מלחמת העולם השנייה הטרידה אותם. הם ידעו כי המלחמה המסיימת את כל המלחמות כביכול אינה מלחמה המסיימת את המצור שצר יצרם של הוזים מוכי כישלון ואכזבות ששגו בחזיונות של השתלטות על העולם ושל נקם במי שהם כתבו לו את כתב האשמה המדומה המייחס להם אחריות לתבוסתם, היהודים.

 מתוך המשנה האורתודוקסית של גדולי ההוגים היהודים בגרמניה, שהאמינו כי צירופים של תורה ומדע, ותורה ודרך ארץ, תורה עם כל וי"ו מווי העמודים האפשריים, הם תורה נצחית המתחדשת בזמן, המתהווה במקום הנתון וממתינה בגלות כמציבת ציונים לביאת הגואל, הם בנו את משנתם האמונית. מפני חשרת העננים שאי אפשר היה להתעלם ממנה אלא אם כן הכה העיוורון את עיני הרואים, הם צירפו לתורה גם את העבודה, מילה אחרת לציונות, להגשמת החלום של בניין ארץ ישראל על פי מפת הדרכים של החירות הלאומית. ההמתנה בגולה מיצתה את עצמה. לא יכולה הייתה עוד לעמוד בפני הביקורת שניזונה מהבנת התהליכים שהתפתחות המדע, הכלכלה והאמונות בתנועות החברתיות הגדולות שיחררו לתוך חללו של העולם. היהודים לא היו אידיאית "עם לבדד ישכון". הייתה להם בחירה בין כניעה לכוחות שעשו אותם לחלק נסבל או בלתי נסבל של העולם לבין נטילת הגה הניווט של ספינתם הייחודית הקטנה כדי למצוא לה מקום על פי הגדרתם הם בתוך קהל העמים. ארנסט סימון כתב את המסה הנודעת "חלוץ תלמיד חכם", והאידיאל של תורה ועבודה ניתרגם להצעת פרוגרמה של התיישבות בארץ ישאל המבוססת על אדני הצדק התנ"כי, על הוצאה לפועל של אוטופיה ציונית דתית בתוך המרקם המתהווה של התנועה הציונית כולה, על דגליה ועל מחנותיה. אריה היה מראשי העושים והמעשים.

סוכן הגסטאפו

 במסגרת של ברית החלוצים הדתיים (בח"ד) שכללה אנשי המזרחי ואנשי עזרא שנמנו יחדיו על משנת תורה ועבודה בארץ ישראל, קמו מכינות, הכשרות וסניפים עירוניים שבהם הניחו יסוד גם להגשמה גופה וגם להטמעת הרעיונות הנועזים של שילוב תורה, לימודה ושמירתה עם דרך ארץ – דרך כמשמעה הלכה למעשה, ארץ ישראל הלכה למעשה, ועבודה הלכה למעשה, כל זאת כאמור בשותפות מלאה עם כל נאמני הציונות המדינית המגשימה. החבורה, ואריה מראשיה, רתמה עצמה עם גיורא יוספטל להקמת תנועת החלוץ, עם רחה פרייאר להקמת עליית הנוער הדתי, עם ראשי המרד הקדוש בארץ ישראל ובמזרח אירופה לשילוב דתי בתוך תנועת התחייה הציונית.

כאנשי מעשה הם מיקדו את מאמציהם האידיאיים החינוכיים והארגוניים בנוער. הזקנים לא יכלו להבין אותם. הייתה חסרה להם השפה של האיזמים שניסרו בחללו של העולם. דור הביניים לא יכול היה להסכים עִמהם. הם עוררו אי שקט. קראו תיגר על מוסכמות. הפריעו. התקווה האחת הייתה הנוער, לא בהמוניו, לא כתנועה גורפת של נעורים המצטרפים למסע שביסודו היה מהפכני, אלא מעטים, כמעט ספורים, בהסכמת הוריהם, לרוב בלא הסכמתם ואפילו ללא ידיעתם.

 קשה להאמין היום כי האנשים הצעירים האלה שטיפחו את המודעות הלאומית הדתית היהודית זכו לברכתה של המפלגה הנאצית שראשיה השתלטו על גרמניה. אריה, ולא רק אריה, אלא גם הדוצנט דוקטור יוזף בורג, צוידו בתעודות חתומות כדין על ידי הגסטאפו כסוכנים המקדמים את המאמץ של הפתרון הסופי שבאותם הימים לא היה עוד כותרת להשמדה אתנית אלא למאמץ להביא להגירה טוטאלית של היהודים מגרמניה כדי שזו תוכל להתמסר לטהרתה הארית. ברית החלוצים הדתיים חינכה לעלייה לארץ ישראל, בעיני השלטונות להגירה מגרמניה, והצעירים המוכשרים היהודים היו נראים בעיניהם כסוכנים מבטיחים של הפתרון הסופי.

אריה, בחייו המאוחרים יותר, אחרי השואה ואחרי ייסוד המדינה, לא חדל לעמוד על האירוניה הנוראה שהספיגה עצמה לתוך המילים "הנדלר סוכן הגסטאפו". המלאכה הזאת הביאה אותו לא אחת להסתכנויות שמהן נפדה באורח ניסי. הנסיעות ברכבות הליליות למפגשים עם הנוער בערים מרוחקות יצרו מפגשים עם נאצים שהיו בדרכם לבצע מאסרים ולארגן אירועים פומביים של תקיפות יהודים מתסיסות, ואלה לא ידעו לא דבר ולא חצי דבר על הציניות של השלטונות שראו באידיאליסטים ציונים שדגלו בתחיית הלאום היהודי שותפים לדבר העברה שהייתה לגדולה בתולדות האנושות. הייתה זאת רק שאלה של זמן עד שיתברר ללא כל צל של ספק כי גורלם של היהודים בגרמניה ובאירופה נחתם.

נציג באנגליה

אנשי בח"ד שלא יכלו לקבל את הסרטיפיקטים שממשלת הוד מלכותו הבריטית הנפיקה במסגרת מדיניות הספר הלבן ועל פיה היה גם לתנועת החלוץ, כולל ברית חלוצים דתיים, מספר הקצאות עלייה זעומות, החליטו להתרכז גם בהכנה לקראת עלייה לכשתכשר, בין ברשות בין בהעפלה. הם יצרו בסיסי פעילות בסקנדינביה ובעיקר באנגליה לשם העבירו את מרכז הכובד של פעילותם. הם הצליחו לשכנע מנהיגים קהילתיים אנגלים לתמוך בפועלם. אגודת בח"ד הוקמה בלונדון, קנתה שם בתים, ועוד במנצ'סטר, גלזגו ולידס. צעירים וצעירות שהצליחו להימלט בעור שיניהם מגרמניה מצאו בבח"ד גם את ביתם הזמני, גם את סדנת העמקת הכרתם הדתית והציונית, גם את ההכשרה הלכה למעשה להתיישבות קיבוצית בארץ.

אריה היה המוציא והמביא, גם בכל מה שנוגע ללוגיסטיקה, גם בכל מה שנוגע בגיוס התמיכה של הקהילה, גם בשמירה על הקשר עם אנשי הפועל המזרחי בארץ ישראל, גם בהנחת יסוד למאמץ חינוכי תורני ציוני אינטלקטואלי. הוא יסד את "חיינו", שהיה במה לליבון השקפת העולם הציונית הדתית על פי הנחות יסוד אוניברסליות. הוא שמר על קשר רצוף בטרם תפרוץ המלחמה, בימים שבהם השתוללה ומיד אחריה עם ראשי בח"ד – מהם שעלו ארצה והגשימו את האידיאלים של התיישבות קיבוצית דתית, מהם שהבריחה מאימי השואה הביאה אותם למרכזי פעילות בפינות שונות של העולם.

 הוא עצמו השתקע זמנית באנגליה והחל מטפח מעורבות אישית בחיי התנועה הציונית הדתית שם ובחיי הקהילה בכלל. הוא היה בריטי בעל מבטא גרמני שדיבר עברית, שתול על פלגי מימי התמזה רק לכאורה, ששורשיו היו טמונים ללא ספק בקרקע הארצישראלית אך נראו גלויים בקרקעות הגולה. אם כי יכול היה להתפרנס כאחד העסקנים הציונים, הוא בחר לקושש לעצמו מעמד של עצמאי. כישרונו הארגוני, תובנותיו בלוגיסטיקה וכשרון השכנוע שלו הכשירו אותו לקבלת תפקידים בעולם הפיננסים שבו זכה להצלחה מרובה.

בח"ד עשה חיל באנגליה. ניצולי גרמניה הנאצית שהכשירו עצמם באנגליה היו לגרעין שהקים בארץ את קבוצת לביא סמוך לקרני חיטין. תנועת הנוער בני עקיבא הפכה לתנועת חסות של אגודת בח"ד, שהעמידה לרשותה את הבתים שנרכשו בעבור מפוני גרמניה והיו עתה לסניפי חינוך והכשרת מודעות. אריה היה מראשי הוועד שרובו ככולו היה בנוי על פילנתרופים יהודים, שנשבו לרעיון הציוני הדתי הסוציאליסטי. הם הקימו את חוות ההכשרה הקיבוצית בוויילס, ומזהית על פי הנחות יסוד אוניברסאלימים רכשו חווה שמשכה אליה גם צעירים מאירופה והייתה למרכז רעיוני הכשרתי יחיד באירופה.

אריה המהגר היה לאחד מראשי הקהל הבריטי. לימים גם ייצג את הקהילה כולה בוועדת הקהילות "בורד אוף דפיוטיס", כאחד הילידים היהודים של איי בריטניה הגדולה. הוא היה פעיל מרכזי בתנועה הציונית, חבר בחשובות מוועדותיה, נציג אנגליה אף על פי שבעיניו היה נציג אותנטי של ישראל עצמה. הוא יכול היה להתמסר לעבודתו התנועתית הבלתי נלאית בלי להזדקק לבריות שהנהיג. כעבור שנים אחדות עלה הוא וביתו ארצה, השתלב בעבודת התנועה של המזרחי ונקרא להיות גזברה אך עד מהרה לא יכול היה לעמוד בלחצים של האינדיבידואליות של אישיותו ופרש שוב לעולם העסקים באנגליה שאפשר לו להתפרנס בכבוד כעצמאי ולשרת בכבוד את הציבור כמנהיג ציוני דתי.

נותר לבד

העולם הדתי שבו היה נטוע הלך והשתנה. אריה היה איש מטרות קבועות שלא היסס לעולם להגיע אליהן גם על דרך הפשרה. הוא חש ברדיקליזציה שהלכה וכבשה יותר ויותר כיבושים בתוך הציבור הדתי הציוני ואף על פי שכל נימי השקפותיו הדתיות, הפילוסופיות, החברתיות והלאומיות הזהירו אותו מפני ההתפתחויות שהלכו ונהיו בוטות יותר הוא האמין בכוחו להיות מגשר בין מה שנשאר בעיניו כאידיאל הנחוץ והראוי של תורה ועבודה לבין התגברות ההשפעה של אנשי מרכז הרב וגוש אמונים על הציונים הדתיים בארץ. הוא ידע כי לא יכול היה להצליח בכך, כי החברים הקרובים לו אידיאית לא רק הלכו והתמעטו ולמעשה או ירדו מעל הבמה של התנועה הציונית הדתית או הודחו ממנה, והוא כאיש שהיה מעודו חבר בתוך שורה הבין כי באין כמעט שורה אין כוח לבודד בתוך מה שנותר ממנה. הכוח הפוליטי לא היה עוד בנמצא בקרב המעטים שנשארו נאמנים לרעיון של תורה ועבודה.

התמעטות השפעתו של ד"ר בורג עד להדחתו מראשות המפד"ל סימנה בעיני אריה את המפנה הגדול והוא בחר להיוותר בתוך הנוף שנשתנה כמי שמנסה עדיין לקרב ולפייס גם אם ידע כי כוחו משול כאין. הוא קיווה כי יישאר חרות בזיכרון כאות מעורר וכי ימים יבואו ומשנתו תשוב ותהיה משנת תנועתו. הוא היה אינטליגנטי מדי כדי להאמין בתקוותיו, והיה מאמין מדי בתורתו כדי לאבד את התקווה.

אריה שלא רצה מעולם להיות לבד – מת לבד. חלילה, לא כאב, כאיש משפחה, כאהוב וכמוערך על ידי חברים רבים שהיו עִמו בצמתים המרובים של חייו. בהיבט זה היה איש משפחה חם לב ואיש רעים להתרועע, חבר שלא שכח להתעניין בזולת ואחרים לא שכחו להתעניין בו. אבל אריה איש תורה ועבודה, איש ברית החלוצים הדתיים, איש שעמד עם רעיו לדרך על האובניים של התנועה הקיבוצית הדתית, איש הציונות האינטגרטיבית המקפיד על התורה והעבודה, האריה הזה מת לבד וכשקברוהו לא ידע מי שצריך היה לדעת כי הוא עוד חי.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', א' בסיון תשע"א, 3.6.2011

מודעות פרסומת

פורסמה ב-5 ביוני 2011, ב-גיליון נשא תשע"א - 721 ותויגה ב-, , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: