לפגוש את נוח בקליניקה / אריאל כהנא

 

הרצאה דינמית המשלבת קטעי הצגה והומור מושיבה את גיבורי התנ"ך על ספת הפסיכולוג ומנתחת בידע ובכישרון את עולמם הנפשי. פשט, דרש וצחוק בריא

"אין קשר בין פסיכולוגיה לתורה", כך פתח את שיעורו רב מוכר שלפני שנים אחדות הזדמן לי לשומעו. מיד אחרי הקביעה הדרמטית עבר לתאר כיצד שורה של מקרים ועקרונות הנלמדים מתורת ישראל ומדברי חכמים דווקא מתיישבים עם השקפות הפסיכולוגיה. משום כך הגיע כאמור למסקנה שאין קשר בין שני העולמות.

זכותו של הרב לעמוד על דעתו. צמד השחקנים-בדרנים-למדנים-הוגים גיל סלוביק ועמית פכלר הגיע לעומת זאת למסקנה ההפוכה. בערב ספוג בפשט ודרש, עמוס במושגים פסיכולוגיים וגדוש בצחוק בריא, משליכים השניים לקהל תזה מאתגרת. גיבורי התנ"ך היו בני אדם ממשיים. ככאלה, לא היו פטורים מעונשם של תסמינים הפוקדים כל בן תמותה.

בשלב זה מעוניין מן הסתם הקורא בדוגמה עסיסית שתבהיר למה הכוונה. זו מיד תגיע, אך קודם לה צריך לומר שבעצם מדובר בפרשנות. פעם היו כותבים פירושים על קונטרסים או ספרים. היום מחברים הצגה, או במקרה  דנן "הרצגה – הרצאה דינמית משולבת בקטעי משחק", כפי שמגדירים השניים את ערב הפסיכולוגיה, ההגות והיהדות שרקחו.

עצם החיבור בין פסיכולוגיה ליהדות אינו פורץ דרך. פרופ' יאיר כספי מוביל כבר שנים באוניברסיטת תל אביב את התוכנית "המלמדת את מערכת הדרכים של מקורות ישראל לגילוי ייעוד ואחריות אישית ולתיקון אדם ועולם. התוכנית משיבה לפעולה את כלי העבודה הפסיכולוגיים שהתפתחו מן המקרא, דרך התלמודים, מחשבת ישראל, החסידות ועד הספרות העברית". עבודות מחקר לא מועטות באותה רוח נכתבו בשנים האחרונות באוניברסיטת בר אילן ובמוסדות נוספים. מתורת הרמב"ם ועד ספריית הרב קוק, מובן מאליו שהיהדות מציעה דרכים לטיפול בנפש ולתיקונה.

כעת באים סלוביק ופכלר עם מה שבתורת התיאטרון נקרא מחזה עמוק ומצחיק, ועושים את הדרך ההפוכה. במקום לקחת את ההדרכות העתיקות של היהדות ולבנות מהן כלים פסיכולוגיים, הם מלבישים את כלי הפסיכולוגיה המודרנית על הדמויות העתיקות המופיעות בתורת ישראל.

עולו של שורד

הדמות שמככבת כעת היא נוח. מה כבר אפשר לספר על נוח והתיבה שעוד לא שמענו? למשל שנוח, אולי, סבל מתסמונת אשמת השורד, שהצטברה לכדי כעס איום אשר מצא את פורקנו בקללה ההיסטורית על כנען נכדו. נוח היה סגור בתיבה שנה תמימה, כאשר לא פחות מעול הישרדות האנושות הוטל על כתפיו. עם מטען כזה וכשהוא מכור לטיפה המרה אין פלא שהוא מגיע לטיפול על ספת הפסיכולוג של הלל הזקן.

נח: עליי מוטל להמשיך את המין האנושי… זה הייעוד שלי! תודה רבה באמת…

הלל: ייעוד? החלטת שיש לך ייעוד?

נח: א-נ-י החלטתי? אתה יודע בכלל למה קוראים לי נוח? אתה בטח חושב כמו כולם שזה בגלל שמאוד "נוח" לי. שטויות! כשנולדתי אבא שלי אמר: "זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה ה'". אתה קולט? עוד לפני שהבנתי מי אני ומה אני, אבא שלי כבר החליט שיש לי ייעוד! ואיזה ייעוד! לא תגיד להיות עורך דין או רופא – לנחם את האנושות, לתקן את האדמה! האדמה!!! איך בכלל עושים את זה?

הלל: סליחה, אבל אם אני זוכר נכון – בהחלט אמרו לך איך, הרי אתה קיבלת הוראות – לבנות תיבה, להכניס לתוכה חיות, לא?

נח: [מגחך] נכון. קיבלתי מאלוקים הוראות טכניות מדוקדקות מאוד איך לבנות את התיבה, מה המידות שלה – גובה, רוחב, אורך; כמה קומות יהיו לה, איפה לשים צוהר – ממש תו תקן מאת מכון התקנים האלוקי לבניית תיבות. אבל מה לגבי הדברים החשובים באמת?

הלל: כמו מה?

נח: נשלחתי להציל את האנושות בלי שום רמז: במה היא חטאה? ומתי תיבש האדמה? איזה עולם לבנות לאחר המבול? כאן – שתיקה אלוקית רועמת!

הלל: מה שאתה בעצם אומר זה: "אם כבר זורקים על הבנאדם כזו משימה – לפחות שישתפו אותו במה שקורה מאחורי הקלעים".

נח: בדיוק! את זה הייתי צריך לגלות לבד. תבין – אם לא הייתי ביוזמתי משלח את העורב ואחר כך את היונה ומגלה בעצמי מתי המבול נגמר, עוד יכולתי להיות עכשיו בתיבה תקוע על אררט!

לא ייתכן, טוענים פכלר וסלוביק, שאירועים ומשקעים כאלה לא הותירו בנוח סימנים. הם שולפים מדרשים, ציטוטים ופרשנויות, אבל גם מושגים כמו 'התקה' ו'התמכרות' כדי להבין מה עובר על נוח.

שיתוף מוצלח

בין לבין ממטירים פכלר וסלוביק על הקהל בקצב אש שפע בדיחות ועקיצות. "יש כאן מישהו עם רקע פסיכיאטרי", שואל פכלר את הקהל בתנועת 'יש כאן מישהו מבת ים'. סלוביק מצדו משיב בשיטת האם הפולנייה להחלפת נורה שרופה.

פכלר, בוגר ניסן נתיב, הוא בכלל דוקטור לפסיכולוגיה, אדם גלוי ראש, שמצא את עצמו, כמו שאומרים, מתחבר לארון הספרים היהודי. סלוביק, מצחיקן מלידה וכותב מוכשר (הפשקווילים של מוסף 'מוצש' למשל, הם שלו), היה עד לא מזמן עורך דין מצליח בתחום הקניין הרוחני. בצעד לא שגרתי החליט לנטוש את הקריירה המבטיחה ולשחרר את אנרגיות היצירה שמצטברות בו כבר שנים. הם הכירו לפני שנים בחוג תנ"ך במודיעין עד שהחברות התפתחה לכדי יצירה שכתבו, ביימו והפיקו בכוחות עצמם. יש משהו מרענן ומסקרן בידיעה שדווקא שניים כאלו, אנשים כמונו, נטלו נפשם בכפם והחלו להתרוצץ על הבמה, מה גם שהתוצאה רצינית ומדויקת.

שיתוף הפעולה בין שני האנשים האינטליגנטים האלה מוליד ערב תובעני למדי בכל מה שקשור למאמץ האינטלקטואלי. פכלר וסלוביק מעמיסים על הקהל שפע של ידע משני העולמות. הם עושים זאת בקצב גבוה ועם טקסט חד. ניכר שהיו יכולים בנקל להפוך את 'ההרצגה' לערב סטנד אפ משובח עד שאנשים יחזיקו את הבטן. אבל חשוב להם יותר להעביר את החידוש שבו הם מאמינים. הדמויות התנ"כיות היו בני אדם. כשם שמדורי דורות לומדים יהודים מדמויות אלה מה אסור ומה מותר, כך אפשר להפנים לקחים מהתופעות הפסיכולוגיות שעברו עליהן.

 פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ב' באייר תשע"א, 6.5.2011

מודעות פרסומת

פורסמה ב-7 במאי 2011, ב-גיליון אמור (יום העצמאות) תשע"א - 717 ותויגה ב-, , . סמן בסימניה את קישור ישיר. 2 תגובות.

  1. מי-טל רחמני

    איפה אפשר לראות את ההצגה הזו?

  2. 12.11.2011, מתנ"ס עמישב פ"ת. כרטיסים: 03-9339393

להגיב על שאול לבטל

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: