תפארת אבות / רחמים מלמד כהן

 

משניות רבות יש בעולם, אך משנת אבות מופלאה שבכולן; ופירושים הרבה בחללו של עולם, אך מיוחד בהם לזמננו ומקומנו פירוש ישראלי חדש

פרקי אבות – פירוש ישראלי חדש, אביגדור שנאן; אבי חי וידיעות ספרים, תשס"ט, 235 עמ'

אינה דומה משנת מסכת אבות לכל משניות אחרות. שכל משניות אחרות אינן אלא הלכות ודינין מעיקרן, ומשנת אבות כולה הנהגות, דרך ארץ ומוסר. כך ספרו של פרופ' אביגדור שנאן "פרקי אבות – פירוש חדש ישראלי" אינו דומה לכל פירושים שנתנו חכמים ואנשי מדע.

אתה למד על עולמם של חכמים מימי בית שני עד לאחר ימי ר' יהודה הנשיא אשר סידר סדרי משנה וחתמה. אתה למד על דרכי חיים שלהם. אילו אמות מידה של מוסר בפיהם, וכיצד מלמדים על דברים שבין אדם לחברו ובין אדם למקום.

ובמה נשתנה פירוש זה מכל פירושים על "אבות" שבעולם? פירוש זה נשתנה מכל פירושים, ועל שלושה דברים הוא עומד: על העניין, על המניין ועל הבניין.

העניין

על העניין, כיצד? שבתחילה יש בו פירוש פשוט, נהיר, בהיר ויפה לכל נפש, למען ירוץ הקורא בו. על האִמרה של רבי יוסי בן יועזר איש צרדה: "יהי ביתך בית ועד לחכמים, והוה מתאבק בעפר רגליהם" (פרק א, משנה ד – ההפניות למשניות במאמר זה הן על פי החלוקה בספר), כותב שנאן:

לְמד מהם תורה תוך ענווה כאשר אתה יושב על הקרקע לרגליהם. בתקופת חז"ל נהגו תלמידים לשבת על הקרקע לרגלי רבותיהם, אשר ישבו על כסא או על כרית, וכך אפשר לתאר באופן ציורי את התלמיד כמי שממש יושב על האדמה המעלה אבק בשל רגלי המורה הדורכות עליה.

כיוון שנקרא שמו של תנא חכם, או בעל הדברים, מיד עולות תיבות המספרות תולדותיו ושבחו. ככה ייעשה לכל איש ואיש מפרקי אבות. למשל, המשנה: "ר' אלעזר הקפר אומר: הקנאה והתאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם" (ד, כח). על ר' אלעזר הקפר כותב שנאן:

חכם ארץ ישראלי שחי ופעל בימיו של ר' יהודה הנשיא, עורך המשנה, בסוף המאה השנייה לספירה. זה הוא מאמרו היחיד שבמשנה, ובכלל רק אחדים ממאמריו של חכם זה הגיעו לידינו מספרות חז"ל, שבה הוא קרוי לעיתים "אליעזר" ולעיתים "אלעזר", לעיתים "הקפר" ולעיתים "בן הקפר". השם "קפר" הובן כעדות למקום שממנו בא ר' אליעזר או כעדות למקצועו: עושה זפת (וכמוהו: "קפר", וכך קרוי ר' אליעזר בכמה מעדי הנוסח של מסכת אבות) או יוצר תרופות ותבלינים מצמח הקרוי "קפר" (הוא הצלף – Capparis).

בצד הפירוש, צילומה של כתובת שנמצאה על משקוף של מסגד ברמת הגולן, עליה כתוב: "זה בית מדרשו שלרבי [= של רבי] אליעזר הקפר". אם מוזכרים במשנה כלים, דימויים הקרויים מטאפורות בלעז וכיו"ב, מיד ר' שנאן מפרשן בלשונן, במדען, במקורן ובתשמישן.

דוגמא על מקום מושבו של החכם. כיוון שהמשנה מזכירה את "צרדה", מקום מושבו של ר' יוסי בן יועזר, מיד מפורש על דעת המקום:

היישוב צרדה (או צרידה) מוכר לנו מימי המקרא כעירו של מלך ישראל, ירבעם בן נבט, המכונה "אפרתי מן הצרדה" (מלכים א יא, כו). במשנה נזכרת צרדה רק כמקומו של יוסי בן יועזר, אך ייתכן שהיישוב נזכר גם בתלמוד הירושלמי בשמו של החכם "יודא בן צרדייה" (נדרים ז, א). צרדה שכנה באזור השומרון, אך איננו יודעים לזהות בוודאות את מיקומה המדויק. ההשערות שהעלו החוקרים מציעות לזהות את צרדה עם כמה אתרים ארכיאולוגיים המוכרים כיישובים שפעלו בימי בית שני. בין היתר הוצע המקום שבו נמצא היום הכפר סורדה, מצפון לרמאללה, או בסמוך לעמק המכונה על ידי תושביו הערביים "צרידה" הנמצא ליד הכפר דיר ע'סאנה שבמורדות המערביים של הרי השומרון.

הא למדת שיוסי בן יועזר אינו קרוי על שם שהיה מכה באצבע צרידה, כשם שפרחי כהונה מכין לפני כהן גדול שלא יתנמנם. אלא "צרדה" שם מקום בשומרון שרבים בו אוכלוסין של בני ישראל. דעתו וידיעותיו של קורא נתרחבו, אף של תלמידי חכמים הבקיאין בפירוש רש"י, רמב"ם, ברטנורא, קהתי ואחרים.

הפרשן שלנו בשנינותו, בידיעותיו כמרחבי רקיע ומניסיון שלו, שומר על רוח מסורת חז"ל. ומסורת זו מעורבת ומשוזרת בעולם ובמדע של היום. ועל כך רוח המקום וחכמים נוחה הימנו. אף מוסיף קורטוב של מילתא דבדיחותא וחיוך על כל פנים. לעולם יהא המעיין ב"אבות" לפרופ' שנאן מהנהן בראשו, כאומר: אכן נכון הדבר.

אם ראית משנה ב"אבות" שאין בה מענייני דיומא, לא ראית ולא כלום. פרופ' שנאן, שנאה לו שמו, ששנון הוא, כיוון שידען הוא בענייני דיומא, מקיש עניינים שבימים ההם לעניינים שבזמן הזה. משל – כיוון שהגיע "על התורה על העבודה ועל גמילות חסדים" (א, ב):

סיסמא זו ("תורה ועבודה") ליוותה תנועות חלוציות-דתיות שונות כדוגמת הפועל המזרחי והקיבוץ הדתי, והיא משולבת עד היום בסמלה של תנועת הנוער בני-עקיבא, ואף משמשת כברכה הרשמית של התנועה בחתימת מכתבים: "בברכת חברים לתורה ועבודה".

וכן על דרך זה, ב"העמידו תלמידים הרבה" (א, א) תעלה ותבוא הקושיא אם יש להפריד עידית ועילית שבתלמידים שיהו מצטיינין (סגרגציה) כבית שמאי, או שמא כדרכם של בית הלל וכדרכו של ר' אלעזר בן עזריה, שסילקוֹ לשומר בית המדרש ואמר: כל הרוצה ללמוד יבוא וילמד (אינטגרציה).

האישה נידונה אף היא דרך מעשיו של האיש. טוב עשה המחבר על אשר העמיד בפני הקורא מעמדה של אישה בימינו, כי נשיות (פמיניזם) בימינו, נשתנו סייגיה קמעא, וראוי לקרוא הפירוש למשנה "ואל תרבה שיחה עם האישה, באשתו אמרו קל וחומר באשת חברו" (א, ה).

מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן וְאֹהֲבֶיהָ יֹאכַל פִּרְיָהּ (משלי יח, כא) אמר החכם באדם. בא לו פירוש חדש ישראלי אצל שיטין שבמשנה, בורר לו מילים, מעסן, מוליכן, סוברן, עושה בהן מעשה פילולוגי ופסיכולוגי, נותן בהן טעם ומשליכן לעבר הקורא שאוהבן ואוכל מפריין. משל, "אהבה" – "כל אהבה שהיא תלויה בדבר בטל דבר בטלה אהבה… איזו היא אהבה התלויה בדבר? זו אהבת אמנון ותמר" (ה, יט). מכאן ואילך אוהב הפירוש לעסוק בשם האוהבים והאהבות. ומי אינו אוהב אהבה?

וכן הולך ורוחק באותיות "מחלוקת" לשם שמיים, וכן ב"והווי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים" (ד, ב). פעמים שגולש, פורש ופולש למרחקים ואין זנבו מכיר ראשו, כך "כל שרוח הבריות נוחה הימנו – רוח המקום נוחה הימנו" (ג, יג). ונכתב בספר, יש רוח של טבע, יש רוח של ארבע רוחות שמיים, יש רוח שהיא נשמה, יש שהיא ממידותיו של אדם, כגון: הווי שפל רוח (ד, ד). יש רוח רעה (מלנכוליה?) ויש רוח הקודש. כך הולך סובב הרוח לכל הרוחות שבעולם. ואחר הרוח בא הגשמיות. יצירה של אומנות טובה לעיניים ונחמדה למראה. עיין לקמן בפרק הבניין.

אמרנו על שלושה דברים הספר עומד, על העניין, על המניין ועל הבניין. על עניין כבר אמרנום. מניין מהו?

המניין

רל"ה עמודים יש בספר דנן, ובתוכם חמישה פרקים ועוד אחד מעין תוספתא שאיחרה מועדה. ופרופ' שנאן מורה כי חביבה חלוקה לשלושה חלקים על חכמים ולא על צה"ל בלבד, או שמא למדו חיילים מחכמים. עיתים יוצאת מפורש מפי חכמים מילת "שלושה", עיתים צלעותיהן של משניות שלושה. אלו מפורשין "שלושה":

הם אמרו שלושה דברים: הוו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סייג לתורה (א, א); רבן שמעון בן גמליאל אומר: על שלושה דברים העולם עומד, על האמת ועל הדין ועל השלום (א, יח); הם אמרו שלושה דברים… (ב, טו); עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלושה דברים ואי אתה בא לידי עבירה … (ג, א). פרופ' שנאן מלמדנו כי הרבה משניות יש בהן שלוש צלעות ואין מפורש בהן "שלושה", ודוגמתן: הלל ושמאי קבלו מהם. הלל אומר: הוי מתלמידיו של אהרן – אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה (א, יב); רבי ישמעאל אומר: הוי קל לראש ונוח לתשחורת, והוי מקבל את כל האדם בשמחה (ג, טו), ועוד כהנה וכהנה.

לימדנו הפירוש לתת ליבנו גם על מניינים אחרים, "ארבעה": ארבע מדות באדם: האומר שלי שלי ושלך שלך – זו מדה בינונית, ויש אומרים זו מדת סדום. שלי שלך ושלך שלי – עם הארץ. שלי שלך ושלך שלך – חסיד. שלי שלי ושלך שלי – רשע (ה, יג). ועוד מרובעים יש בפרק ה'.

"חמישה" – חמישה קנינים קנה הקדוש ברוך הוא בעולמו (ו, י), ו"שבעה" – שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם … (ה, י). אף מעשרין ב"עשרה", "בעשרה מאמרות נברא העולם…" (ה, א) ועוד הרבה יש.

וכן הוא מונה: אחת ואחת, אחת ושתיים, אחת ושלוש… לכל מי שסייע בידו, ולכל מי שבאדיבותו ושלא באדיבותו אלא ששכרו בצידו הביאו תרומה מיצירתם לעטר ולפאר הספר ובניינו.

עסקינן במניין, שכחנו עניין הבניין, והריהו כאן:

הבניין

מה נהדר הספר בצאתו ממכבש הדפוס. ברו כתוכו ותוכו כקנקנו, כולו מחמדים. עטיפתו נאה, ונאה צילום שעליה, שניים אוחזין "אם אין קמח אין תורה" ונרמז הרמז. ומתחת למעטפת כריכה משובחת, ועלינו לשבחה שנעימה למגע וצבעה כגון הזית. פותחין השער נכנסין למבוא, ושני מבואות יש לו לספר, אחד של כולו ואחד של פרק שישי, וכבר הודינו שפרק שישי נשרך הוא. ובחמישה ראשונים, לכל משנה נועדו שני עמודים. יש מהמבקרים את הספר ודורשים לשבח, לטוב, ויש מהמבקרים הדורשים שלא לשבח, להיטיב. הטוב והמיטיב מתווכחין:

זה אומר: יפה הגבלה, שלא יתפרע המחבר, שיש דברים שאין להם סוף.

וזה אומר: נמצאת מאריך את הראוי לקיצור ומקצר בראוי לאריכות.

זה אומר: שני עמודים למשנה באין למנוע טרחא דלומדין שעיתותיהן מועטין.

וזה אומר: אמשול משל למה הדבר דומה? למלך שאמר לצייר שלו: הא לך מסגרת, צייר מבריאת העולם עד בניין המקדש, התחיל מצווח ומתחנן: אדוני המלך, אי אפשי. השיבו: מצווני עליך.

כך היו מתווכחין פרופ' שנאן וחבר מרעיו הטובים. נמנו וגמרו, במקום שיש לקצר ישימו תמונה של אמנות, ובמקום שראוי להאריך אין משימין תמונה. נתפייסו. אנוכי סבור טוב ויפה עשו.

וכל משנה השרועה על שני עמודים – כמעשה מרכבה, כמרבד טווי ארוג חמדה, כפסיפס דבוק לתלפיות, כשלוש המראות הצבועות (קליידוסקופ בלע"ז). ובלשון חכמים הכתב והמכתב מעשה רב תחומין הוא (אינטרדיסציפלינרי בלשון אינגליז). וזה סדרו: משנה קודמת לפירוש, ופירוש קודם לתולדות החכם, ותולדות החכם למקום מושבו, ומקום מושבו לענייני דיומא, וענייני דיומא ללשון, ולשון קודמת למעשה אמן, שנא' "וכל לשון לך תשבח".

אור חדש על הספר יאירו איורים שנבחרו בחכמה, בינה ודעת, כולם מעשה ידי אמן, כולם מעשה ידי בני ישראל, כולם לגופו של עניין, כולם בעמוד שמאל, שהלב נוטה לשמאל. ישתבח שמו לעד. אך איור הנעל העטופה בצילום דפים ממסכת קידושין, (עמ' 11) מוטב שלא הודפס משהודפס. עכשיו משהודפס אין לנו אלא להצטער, כיוון שיש בו התרסה ומחאה שאינה יפה לסיפרא שעניינו קדושא.

כל ספרים בלשון הקודש שבעולם, דף ימין שלהם מספרו זוגי, אף ספר של פרופ' שנאן כן, אלא שלא מספר כתבו, אף לא גימטריא של אותיות, אלא מילים של ממש. לכאורה דף של ימין עניינו דברים שבקדושה, שנא' "מימינו אש ד"ת (דברי תורה) למו". וכי של שמאל כולו חולין? לאו דווקא, אלא שקודש וחול ירדו כרוכין מן השמים, נטלן המחבר וחברן בעטו ובעתו.

ומפתחות יש באחריתו של ספר שפותחין שערים ומקילין בפני המחפשין לפי שמות חכמים ולפי נושאים. ורשימה של כבוד לבעלים של זכויות יוצרים, כל אחד לפי מעלת כבודו. וגופנים יש בספר לעילא ולעילא, מאירי עיניים, חיילים חיילים ירוקים ושחורים. עיטורים שביניהם עטרת תפארת, ועל הכל, תמונה שמשמאל לווית חן לספר שכמעט כולו דבר דבור על אופְניו.

ולמה כתבתי "כמעט"? בגלל פרק שישי. צער רב נצטערתי שפרק זה מצא עצמו זנוח ועצוב. אף על פי שנוסף גם הוא מאוחר, ואף על פי שבמבוא שלו מתנצל המחבר, לא באתי אלא לדרוש עלבונו. דברי חכמה יש בו, אפילו מעשה שהיה שסיפר רבי יוסי בן קיסמא. וראוי הוא כחמשת פרקים ראשונים וסממניהם.

משל למה הדבר דומה, למלך שהיתה לו אישה נאה והעמיד ממנה חמישה בנים, וחיבבן וגידלן, העמיד להם פדגוג ללמדן דרך ארץ וחוכמות חיצוניות, הושיב לפניהם עלמה שתקשטם ותייפם. לימים קפצה זקנה על אשתו שהיתה נאה, הלך ונשא עליה ריבה צעירה ונאה. ילדה לו בן, ולא היה נוהג בו המלך במידה שנהג בחמישה ראשונים. ריבה שנשאה החלה רוטנת, וטוענת: מדוע המלך אוהבן אהבה גמורה, ומשגרן למקרא ולמשנה וללמוד דרך ארץ, ומושיבן בין ברכיו, מחבקן, מגפפן ומנשקן. מהם מניח על כתפיו ומהן מניח על זרועותיו… ומה יהא על בני בכורי, בנך השישי? סתם ולא פירש. פרש הוא לחדר מלכותו, פרשה היא בצערה לקיטון שלה והיתה בוכייה. שמע בנה כל הדיבורים, פנה לרבש"ע ושאל: ה' ה' אל רחום וחנון, מה פשעי ומה חטאי שככה המלך עושה לי? וקול משמיים ענה: כתר זעיר, חכה, עוד יגאלוך.

כך מצפה פרק שישי של פרקי אבות שיבוא הגואל, ילבישו בגדים נאים, ילמדהו חוכמות חיצוניות ויהי כאחיו.

חתימה

עניין, מניין ובניין שילבו ידיים ויצאו לאוויר העולם. ראשונים שראום, ואני ביניהם, מחאו להם כפיים. ולמה? שהם מקרבין את הבריות זה לזה, חילוניים ודתיים, עמך ותלמידי חכמים, בעלי בתים וחוקרים, זקנים ונערים, טף ונשים, ותיקין וחדשים, מזרחיים ומערביים. יפים פרקי אבות – פירוש חדש ישראלי, שיתגאה ויתנאה בהם מדפו של ארון הספרים בכל דירה ודירה ובכל דר ודר.

טוב עשה המחבר שגזר על עצמו ונקט על פי נוסח אחד. שהרבה כתבי יד שונים אלו מאלו, ואין נוסחים רבים משמשים בספר אחד. מה עשה פרופ' שנאן? הלך וסמך על ספריו של פרופ' שרביט "מסכת אבות לדורותיה" (תשס"ד)' ו"לשונה וסגנונה של מסכת אבות לדורותיה" (תשס"ו).

עלינו לשבח את קרן אבי חי שיוזמה שלה ותמיכה שלה ברוח ובממון הביאו ספר נפלא זה לאוויר העולם. בית אבי חי זיכני לשמוע שיעוריו של פרופ' שנאן על אבות דרבי נתן. נופת צופים. שפתיים יישק.

חביבין פרקי אבות אפילו על תינוקות של בית רבן. קל וחומר בן בנו של קל וחומר על מבוגרים ותלמידי חכמים. פרופ' אביגדור שנאן נאה לו אימרתו של רבי: "איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם? כל שהיא תפארת לעושה ותפארת לו מן האדם" (ב, א), והוא "נעשה כמעין המתגבר, וכנהר שאינו פוסק" (ו, א).

שנאן כתב במבוא "לא עליך המלאכה לגמור", אבל בקשה יש לנו: "ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה" (ב, כא). ואין לך סיום נאה יותר ממשנה שאומרין ומזמרין אותה בכל לימוד בפרקי אבות:

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות שנאמר (ישעיה מ"ב) "ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', תשס"ט, 7.2009

מודעות פרסומת

פורסמה ב-1 במאי 2011, ב-יהדות, עיון ותויגה ב-, , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: