עץ החיים וברזל הדעת / אלה ארזי

 

 

 

אמן ספרדי-קתולי בן זמננו ביקש לחדש את ההשראה ושב אל סיפורי התנ"ך. התוצאה: "בהשראת" – תערוכת פיסול מעוררת מחשבה מאת מנל אלברז במוזיאון ארצות המקרא

מגדל בבל

אמנות המתייחסת למקרא תמיד מסקרנת אותי. אני אוהבת לבדוק איך האמן הבין את הטקסט, מה הוא בחר להדגיש, והאם הוא נותן פרשנות חדשה או מימד רלוונטי לימינו.

בימים אלו נפתחה במוזיאון ארצות המקרא שבירושלים תערוכת פיסול מודרני בהשראת סיפורי התנ"ך, שיצר הפסל הספרדי-קתולי, בן זמננו, מנל אלברז. תערוכת אמנות מודרנית בהשראת המקרא של אמן לא ישראלי מהווה מאורע נדיר בארץ. מלאת סקרנות וציפייה הלכתי לבקר בתערוכה, אך לציפיות התלוו גם תהיות: איך ייראו פסליו של אמן המתמחה בפסלי חוצות מונומנטליים בתוך כתליו של מוזיאון לא גדול יחסית? איך משתלבת אמנות מודרנית, מופשטת וקונספטואלית במוזיאון שמתמחה בארכיאולוגיה של תרבויות המזרח הקדום?

בדרך אל הגן

ברחבת הכניסה למוזיאון עומדים שני פסלים: פסל ראש שור מבזלת, לא גדול במיוחד, המייצג את שבט אפרים ("בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ") ופסל מגדל בבל. פסל ראש השור מרהיב ביופיו: הוא מעודן ומעוצב בקפידה. לא במקרה נבחר פסל זה להיות "המודיע בשער": רבים מהמוצגים במוזיאון הארכיאולוגי הם פסלי שוורים, כסמלי אלוהות במזרח הקדום. גם הבזלת שממנה עשוי הפסל היא חומר אופייני לאזורנו. עם זאת, השור מאפיין גם את התרבות הספרדית של מלחמות השוורים, שממנה הגיע אלברז, והנושא העסיק אותו בכמה וכמה מעבודותיו המוקדמות.

לצידו עומד "מגדל בבל" העוצמתי, עשוי שיש קררה מבהיק בלובנו ומתנשא לגובה של 12 מטרים. לובנו הבוהק של מגדל בבל וחלונותיו המסוגננים יוצרים תחושה של ניכור. אלברז ביקש לרמוז לאדריכלות המודרנית של גורדי השחקים, ולתהות האם התרבות המוכרת לנו כיום היא התרסה כנגד הא-ל; האם גורדי השחקים מסמנים את קיצה של תרבות זו, והאם היות הארץ "שפה אחת ודברים אחדים" היא למעשה שיקוף של הגלובליזציה. 

במוזיאון ארצות המקרא מתארחים שישה עשר פסלים. מחציתם עומדים בגן הפסלים ומחציתם בצידי המדרגות ולאורך המסדרון המוביל אל הגן. שני פסלי "האפוד" המוצגים בתוך ויטרינה במסדרון מושכים את תשומת לבי ומעוררים שאלה. באפוד של אלברז, במקום אבנים משובצות מופיעים שקעים. אבני החושן היו נותנות את המענה הא-לוהי לשאלות. לעומתן, השקעים באבן מונעים כל מענה א-לוהי ומאלצים את האדם למלא את החלל ולמצוא את התשובות בעצמו. זוהי הקריאה החילונית והמודרנית של אלברז.

הפסלים שבגן מרשימים במיוחד. מכל הפסלים שבגן התרשמתי במיוחד מפסליהם של עץ החיים ועץ הדעת. קשה להעביר את עוצמתם בתמונות או במילים. צריך להיות שם כדי לחוות את החוויה. אך לא פחות מהביצוע ומן ההעמדה, מרשים גם הרעיון של צמד הפסלים, אשר הובהר לי אגב שיחה עם אלברז.

שני העצים

שבט אפרים המסומל ע"י שור

 

מנל אלברז שוהה כעת בארץ ונפגשתי איתו לשיחה על פסליו. כבר שנים רבות אני עוסקת בקשרים שבין יצירות אמנות לטקסט המקראי, כמרצה באוניברסיטה וכמנחה סדנאות בבית המדרש "אותמונה" בבית אביחי, אך רק לעִתים נדירות מזדמנת לי האפשרות להיפגש עם האמן וללמוד באופן ישיר על הבנתו את הטקסט. לשמחתי השיחה עם מנל הייתה בהירה וקולחת. אלברז יודע להסביר את עצמו היטב, והוא אף נתמך בידי אשתו המסורה שיודעת להסביר את רעיונותיו לעתים אף בצורה קולחת יותר. ההסבר על פסלי עץ החיים ועץ הדעת היה עמוק ומרתק ביותר.

עץ החיים מסמל עבור אלברז את ראשית הקיום האנושי. הוא מיוצג על ידי גזע עץ מאסיבי מאפריקה. העץ הוא חומר גלם זמין וראשוני שעמד לרשותו של האדם הפרימיטיבי ואִפשר לו חיים. עץ הדעת, לעומתו, מסמל את הישגי הקדמה האנושית ולכן הוא עשוי מברזל. היצירה בברזל סימנה בעולם העתיק את שיא התבונה – כדי ליצור בברזל יש צורך בכלים מתוחכמים יותר, בידע טכנולוגי ובעבודה מדויקת. גם עיטורי החלונות שעל עץ הדעת מסוגננים ומדויקים יותר מעבודת החריטה החופשית שעל גזע העץ.

עץ החיים ועץ הדעת עשויים חומרים שונים אך המראה שלהם דומה מאוד. את שניהם מפלחים מוטות אלומיניום זהים המוצבים בקו זריחת השמש (ממזרח למערב) ומסמלים את מחזור הזמנים. המסר שמבקש האמן להעביר הוא שהקיום האנושי לא השתנה מזמני בראשית (עץ החיים) ועד לעידן המודרני (עץ הדעת). לכאורה, ככל שהאנושות מתקדמת יותר החיים נעשים קלים ונוחים יותר – ובהשאלה פיסולית: הברזל עמיד יותר מהעץ, אשר מושפע מתנאי מזג האוויר וממזיקים. אך למעשה, אומר אלברז באמצעות פסליו, העץ הוא אותו עץ והמאבק הקיומי נותר קשה כשהיה. ובמילים אחרות: בעיות הקיום לא הפכו קלות יותר בעידן הדעת והקדמה אלא רק השתנו. בימינו האדם לא חייב לשאוב מים כדי להרוות את צימאונו, אך יש לו אתגרים לא פחות קשים שהעולם המודרני מציב בפניו.

פסל נוסף שמשך את תשומת לבי בגן הוא "תיבת משה". שלא כמו העצים המופלאים, הפסל יצר בי תחושה קשה. איך נושא כל כך רך ומעורסל כמו תינוק עטוף בשמיכות ובאהבת אמו מיוצג בפסל אלומיניום קר וחשוף הצף בחופשיות בתוך סירת ענק שחורה? מה פשר הניגוד הזה? אלברז, כפי שהעיד בפניי, הזדעזע עמוקות מרעיון נטישת התינוק על ידי אמו ורצה לשקף את התחושה הזו. את התינוק המכוסה בשמיכות יצר בדמות זחל שהפך לגולם. סירת העץ הצבועה שחור מאיירת אמנם את הכתובים "וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת", אך עם זאת יוצרת ניגוד עז עם בהירותו של משה ובכך מתקבלת תחושת מוות. משה בתיבה נראה יותר כגופה עטופה תכריכים בארון קבורה מאשר כתינוק בעריסת אמו.

חומר בעירה חדש

מנל אלברז נולד בברצלונה בשנת 1945. במקביל להתפתחותו כפסל הוא עסק גם בעיצוב פנים, בעיצוב תעשייתי ובצורפות. פסליו הוצגו בתערוכות רבות במדינות שונות בעולם. ב-1996 הוא יצר שני פסלים לאולימפיאדה שהתקיימה אז באטלנטה. אחד מהם, ריקוד השלום, מוצג כיום במרכז היהודי באטלנטה. האחר, יקומים מכוסים, מוצב באוניברסיטת ג'ורג'יה באתונה.

אל התנ"ך הגיע אלברז לפני תשע שנים, לאחר שחש צורך בחומר בערה חדש שיצית את דמיונו. בילדותו הוא נחשף לסיפורי התורה וראה בהם אגדות רומנטיות ומשובבות נפש. כיום הוא נהנה לקרוא מחדש את הטקסט, להפוך בו ולהפוך בו, לגלות כל פעם את מורכבותו ולקבל ממנו השראה ליצירותיו.

תערוכת הפסלים "בהשראת" משתלבת במוזיאון ארצות המקרא מבחינה חזותית משום שאין בשימוש בחומרים גולמיים של שיש, אבן, עץ ומתכת צבעוניות החורגת מזו של שאר המוצגים במוזיאון. עם זאת, יש תחושה של החמצה בהצגת הפסלים בחלל הפנימי של המוזיאון. פסלים אלו ממוקמים בשוליים, בצידי המדרגות ולאורך מסדרון היציאה לגן. התחושה היא שעוברים לידם כדרך אגב והם לא מושכים מספיק את תשומת הלב. החלק המשמעותי והמרשים ביותר בתערוכה הוא זה הנמצא בגן: הפסלים נטועים בגן במקומות מתאימים אשר מדגישים את כוחם ויופיים.

תערוכת הפסלים "בהשראת" מומלצת בחום לכל מי שמתעניין בפיסול מודרני, קונספטואלי, שיוצר קשרים מעניינים עם הטקסט המקראי.

פורסם במוסף 'שבת' – 'פסח' 'מקור ראשון', י'א בניסן תשע"א, 15.4.2011

מודעות פרסומת

פורסמה ב-21 באפריל 2011, ב-גיליון פסח תשע"א - עיוני חג וזהות יהודית ותויגה ב-, , , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

  1. אני מעוניינת מאד לקבל מידע והסברים נוספים על הפסל "מגדל בבל"

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: