הולכים וזוכרים / ניר מן

 

זכרם של חללי גדוד הנדסה ממלחמת לבנון השנייה מונצח בחידוש המסלול המיתולוגי 'מים אל ים'. ספר חדש מציע חומר עיוני רב ומדריך מפורט למסע. למיטיבי לכת ומיטיבי קרוא

 

הולכים מים אל ים: מן הים התיכון ועד הכנרת, דוד תירוש; יד יצחק בן-צבי ו'בדרכם', תשע"א, 195 עמ'

מאז קום המדינה, ואולי אף קודם לכן, טיילו חברי תנועות הנוער החלוציות ותלמידי בתי הספר לאורך השביל מהים התיכון לכנרת, כותב דוד תירוש בהקדמה לספרו החדש. בשנים ההן הפך מסע 'מים אל ים' למושג מיתולוגי בלקסיקון תנועות הנוער. לימים הועם זוהרו. הספר 'הולכים מים אל ים' סוקר מסלול אחד בן כתשעים ק"מ המתחיל בחוף אכזיב ומסתיים בשפך נחל עמוד לכנרת. במידע השימושי שבפתח הספר מוצעות למטייל שלוש אפשרויות להליכת המסלול – בחמישה, ארבעה או שלושה ימים.

הספר יצא בסדרת ספרי הטיולים של יד יצחק בן-צבי, המציידת את המטייל בשפע בלתי נדלה של מידע מתחומי ידיעת הארץ השונים. הסדרה כתובה בידי כותבים שונים הבקיאים באזורי הארץ השונים, והיא ערוכה לאור תפיסות מגוונות. יש ספרי טיולים הערוכים כקובץ מאמרים בנושאים מוגדרים מתחומי ידיעת הארץ, אך מרבית הספרים ערוכים לפי מסלולי הסיורים באזור המטויל, כאשר קהל היעד הוא ה'ציבור הרחב'. ה'ציבור הרחב' הוא כותרת רחבה דיה כך שכמעט כל קהל יעד יכול להסתופף תחת קורתה – ובכך חוזקתה ותורפתה כאחת. צריך ניסיון ומיומנות מדויקת כדי לאגוד בכפיפה אחת טיולי משפחות עם טיולים רגליים למיטיבי לכת ודעת (ולמפרע הוצאו מההגדרה העמומה דיה טיולי הסתלבט למיטיבי הלסת). הספר הנוכחי נכתב עבור ציבור ממוקד יותר של טיילים 'מדופלמים', חוגי סיירים, משוטטים הגומעים קילומטרים בהליכה רגלית או מטיילים האמונים על יסודות ידיעת הארץ. הספר ישרת היטב גם טיולים משפחתיים המכוונים להרחבת הדעת. מי שמחפש טיולי צימרים, חניונים, מסעדות ותחנות דלק – לא זה הספר בשבילו.

תוכנו של הספר נחלק לשני שערים – רקע עיוני על נוף הגליל העליון ומסלול הטיול עצמו. בשער העיוני מופיעים שלושה מאמרים: "הגליל העליון כמכלול נופאדם", "גאולוגיה והידרולוגיה לאורך המסלול" ו"צמחים מיוחדים לאורך המסלול". המאמרים 'כבדים', נושאיהם שרירותיים והם עלולים להרתיע את הקורא מן השורה. אינני מהנבהלים מתכנים מעמיקים ומרמת כתיבה גבוהה, אבל אינני בטוח שה'הפצצה' המסיבית ובכינון ישיר עם תופעות קרסטיות וביוטיות על ראש הקורא היא ידידותית במיוחד. אפשר להגיש את אותו החומר עצמו במאמר אחד מוּבנה, שיכלול את נדבכי ידיעת הארץ העיקריים. בנושא הגאולוגי יש חזרות בשני המאמרים, ולעומתו נושאים רבים מתחום ידיעת הארץ נפקדים מהשער.

לא ברור במה עדיפה הבוטניקה שקיבלה 16 עמודים על הזואולוגיה שאינה מוזכרת בכלל. עם כל הכבוד לשושן הצחור, סמל הבתולה, שזכה ליותר משני עמודים (ולשני תצלומים יפהפיים), הוא איננו עולה על היחמור (שמופיע בגוף הספר), או על בתי-הכנסת העתיקים בגליל העליון (שמופיעים אף הם בגוף הספר). יכול להיות שיש לבחירה זו הסבר מנומק וראוי, אלא שהוא אינו מובא לידיעת הקורא. אשר למונח "נופאדם" ("אוסף הפרטים הפיזיים, הביוטיים והאנושיים המופיעים בנוף"), אודה על האמת, אינני מחסידי היצירתיות הוורבלית האמורפית הזאת. מה זה "נופאדם"? אינני מבין את פשר המונח הלשוני ואת משמעות הגדרתו, ואינני מתפלא שמתחת לכותרת הכאילו מתוחכמת וחדשנית הזאת מופיעים תת-פרקים על גאולוגיה, אקלים והמציאות הגאופוליטית של צפון הארץ לאורך ההיסטוריה. באותה מידה אפשר היה להכניס גם הידרולוגיה, צירי תעבורה, כלכלה ותרבות…

במאמר זה נכתב: "עד מלחמת העצמאות ישבו על כתמי קירטון גם כפרים קדומים של מוסלמים, אך תושביהם נמלטו ללבנון או הסתפחו לכפרים הנוצריים השכנים". זה המשפט האחד והיחיד שבו מוזכרת העובדה ההיסטורית והאקטואלית שהיו וישנם ערבים בגליל. אמנם בגוף הספר מיוחדים כעמוד למעיליא הנוצרית ועמוד לחורפיש הדרוזית, ארבעה משפטים לעכברה (המסופחת כיום לצפת) ופקיעין מוזכרת בשמה בלבד (למרות שיש תיאור של מסלול שלם שיוצא מהיישוב); אבל, אם להתבטא בעדינות, זה לא רציני! שני עמודים שלמים מיוחדים לאדם הקדמון הפרה-היסטורי, והערבים שלקיומם הייתה השפעה רבה על הדמוגרפיה הגלילית (עם ה"נופאדם" ובלעדיו) – יוק! הרי פוגשים אותם לאורך כל מסלול הטיול, והספר רווי לכל אורכו בשמות הערביים של הכפרים, המעיינות והצירים. יהא יחסו של כל אחד לערבים כאשר יהא, מחיקתם מהספר בסגנון השכתוב הבולשביקי פוגמת באמינותו המחקרית של הספר, וחבל.

השער השני של הספר – מסלול הטיול מים אל ים – הוא מצוין. מפורט במידה הנחוצה, תמציתי, כתוב היטב ומרחיב דעת. הספר כתוב בנוסח "נצא, נלך, נפנה, נמשיך" – וזה כשר וברור כאחד. זהו 'המדריך' מים לים, כפשוטו; והוא נהיר ומובן לכל נפש. חלוקת הנושאים בשער השני, פיזורם לאורך המסלול ושיעורם (הטקסטואלי) עשויים לעילא. הסברים ענייניים וקולחים בלי לדלג ובלי להכביר במילים. שביל הזהב במיטבו. מי מהמטיילים או ממדריכי הטיול שרוצה להרחיב ברקע העיוני, יכול למצוא את מבוקשו (את חלקו בלבד, כאמור) בשער הראשון. יודגש כי הספר שימושי מאוד גם למי שיחליט לערוך רק מקטעים נבחרים וחלקיים מהמסלול הארוך. בפרקי המסלול מובאים אין-ספור צירים לטיולים קצרים המשתלבים במסלול העיקרי או מקבילים לו.

החומר על הגליל העליון ועל מסלול הטיול נכתב בידי 19 חוקרים מוכרים ובני סמכא, ונערך בידי דוד תירוש. העיצוב הגרפי של הספר ערוך היטב, ושפע התצלומים – מרהיב. נעמי מורג, מעצבת הספר, השכילה לשלב פתרונות גרפיים יצירתיים התורמים מאוד לאיכותו של הכותר המוגמר. השימוש בצבעים, בגוני נייר שונים ובגופני כתיבה מתחלפים והשילוב של מרשמים, איורים, מפות ותצלומים נעשו במקצועיות ובחוש מידה נכון. נדמה לי שגופן נרקיסים פחות קריא (לעומת גופן דוד, לדוגמה), במיוחד על דף כרומו (מט). לא הייתי מלאה את הקורא בהערה זו אלמלא חזרה שוב ושוב בספרי טיולים שנקראים בשטח ולא בכורסת הסלון. מכיוון שלספר זה צפויות מהדורות נוספות, ראוי לתקן את ציוני הכביש הראשי והכביש האזורי במקרא של מפת המסלול הראשית.

הספר מוקדש לזכרם של עשרה לוחמי גדוד ההנדסה באוגדת המילואים של הצנחנים 'עוצבת האש', שנהרגו בקרבות בינת-ג'בל וכפר דבל במלחמת לבנון השנייה. חיילי הגדוד הקימו עמותה להנצחת זכר חבריהם הנופלים. העמותה יזמה והפיקה את הספר במסגרת מפעל ההנצחה שעיקרו שיקום ופיתוח של המסלול מ'ים אל ים'. המפעל כולל שיפור של מסלול ההליכה, שילוט, הקמת חניונים, פעילויות הנצחה והוצאה של הספר הנוכחי. כאן אולי המקום לסטות לרגע מתחום ביקורת הספר לגופו, ולהצדיע לתפיסת ההנצחה של עמותת 'בדרכם'. יש לא מעט מפעלי הנצחה שבהם בחלוף השנים החברים לנשק מתבגרים ומתרחקים, המימון להמשך קיומו של המיזם או לאחזקתו אוזל, ולעתים יוזמות שהתאימו לגילאים צעירים דועכות מאליהן. למותר לציין את עוגמת הנפש וכאב הלב שנגרמים מכך להורים השכולים. ספר ההדרכה הנוכחי הוא שימושי ומועיל לציבור הרחב, ותופס מקום של כבוד בבתי המשפחות השכולות, אצל מוקירי זכרם של החללים, בספריות הציבוריות והפרטיות ובילקוטי המטיילים.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י'א בניסן תשע"א, 15.4.2011

מודעות פרסומת

פורסמה ב-21 באפריל 2011, ב-גיליון אחרי-מות תשע"א - 714, עיון ותויגה ב-, , , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: