תגובות ל'ירמיהו או רב בקטמון' מאת יגאל כנען, גיליון פרשת תזריע

 

תגובות מאת: הרב ישראל רוזן, חנן פינקלשטיין, אבי דנטלסקי ויואב שורק

מעבר ל'קצה הקו' האדום /ישראל רוזן

אני מוצא לנכון למחות על פרסום מאמר (?) בגיליון 'שבת' (תזריע-החודש) שנכתב כולו לתפארת ההשמצה כנגד הרב בני לאו. מישהו בשם יגאל כנען מרשה לעצמו לחרף את הרב בני ולשלח בו טילי 'טאו', או טילי 'לאו', בעקבות אי-הסכמתו למאמר הרב בני כנגד ישיבות ה'קו' והחצר המתפתחת סביבן. ההתקפה פורסמה במסגרת פולמוס שכונה 'קצה הקו', והאקורד הזה חצה את כל הקווים האדומים.

גם אנכי אינני מסכים לעמדת הרב בני, אך מכאן ועד הימנעות עקשנית מלכנותו בתוארו 'הרב' (תואר שלו זוכים אחרים במאמר), והטחת עלבונות אישיים ("היית בסיירת ובחרת בפלוגת המטבח"; "רב של עוגות קרם בקטמון" וכינויי גנאי נוספים) – הדרך רחוקה-רחוקה.

יתר על כן, במקום למצוא במאמר (?) טיעון ענייני משמעותי לגופו של פולמוס מצאתי ביוגרפיה אישית טרחנית, אי-רלוונטית, של הכותב האלמוני.

האמנם שיקולי רייטינג, ואטרקציה של התגוששות תקשורתית, גברו על שיקולי תרבות כתיבה? לעורך פתרונים.

———————————————————————————————–

 אף מילה טובה / חנן פינקלשטין

זה מספר שנים שאני חתום על גיליון ערב שבת של 'מקור ראשון'. חביב בעיני המוסף 'שבת', שבו מתחיל אני את הקריאה בעיתוני השבת ולו מקדיש אני את מרבית הזמן. מעריך אני את האיזון אשר אתם מקפידים לשמור עליו הן מבחינת הנושאים אשר אתם עוסקים בהם והן מן הצד האידיאולוגי.

השבת (פרשת תזריע) התפלאתי להיווכח כי את ה"מסננת" שלכם עבר מאמר אשר לעניות דעתי חורג מאוד מהרמה המקובלת אצלכם ואני מתכוון למאמרו של מר כנען. מה בכלל יש לנו שם? קיצור תולדותיו של הרב בני לאו, קיצור תולדותיו של מחבר המאמר והדגשת גדולתו המיוחדת של הרב טאו.

אינני מכיר את הרב טאו, ואני מוכן לקבל את כל הדברים הטובים הנאמרים עליו. דווקא על רקע דברים אלה מתעצמת אכזבתי העמוקה מהמכתב הידוע ששלח הוא ורבנים נוספים למשה קצב .

אני חבר קיבוץ סעד, ויש בלבי הרבה חיבה והערכה לרב בני לאו שכיהן אצלנו ברבנות מספר שנים. חיבה – על מידותיו הטובות, והערכה – על כישוריו ויכולת ההעמקה שלו בתחומי לימוד רבים ומגוונים. לצערי, אין לי אף מילה טובה לומר על מר כנען.

    ——————————————————————————————–

היכן האנרגיה הגרעינית / אבי דנטלסקי

בשבת האחרונה פורסם "מאמר" (פשקוויל נראה לי יותר מתאים) שתוקף את הרב לאו בזעם קר ובהתנשאות שחצנית שכמותה לא זכורה לי מעל דפי מוסף 'שבת', והאמת – גם לא מעיתון אחר.
לאחר הסרת הבוטות והדמגוגיה, נשארו אולי שני משפטים ממוקדים בכל המאמר:

הרב טאו נושא באחריות של מי שנמצא בליבת הכור הגרעיני – הוא חייב להיות
מדויק וחשדן, לא לעסוק במציאת חן… רק מעטים מורשים להיכנס לשם, בוודאי
לא זרים – הסכנה לטעות או חבלה היא גדולה, כמעט בלתי נתפסת.

אני אשמח אם פעם אחת תלמיד רלוונטי יותר של הרב טאו יבהיר את שיטתו מעל
דפי המוסף, או מעל כל דף ציבורי אחר, ויסביר לקוראים:  מדוע הוא חושב שהרב טאו הוא "האחראי על הכור?". מי מינה אותו להיות האחראי על הכור? ומהו בכלל אותו כור?!

הרי מבחינה מעשית ובעיני הדיוט כשלי, נראה שדרכו של הרב טאו גם לא מובנת
וגם לא נושאת פירות כלשהם – המציאות לא מתאימה את עצמה למודלים
התיאורטיים של "לאמונת עתנו" שנכפים עליה, העולם הדתי ממשיך ביתר שאת
בלימודי החול והתנ"ך בגובה העיניים ורואה בכך ברכה, ההתנגדות ה"דמונית"
לאקדמיה ולתקשורת אינה מעלה ואינה מורידה – אז היכן האנרגיה הגרעינית של
אותו כור?

———————————————————————————————–

 המעגל החסר / יואב שורק

אני 'מתערב' בשיח הן כדי להביע את עמדתי האישית והן כדי לענות על שאלות רבות שהופנו אליי כעורך באשר למאמר יוצא הדופן של יגאל כנען שפרסמנו כאן בשבוע שעבר.

אתחיל מהעניין המקצועי: אכן, מאמרו של כנען היה חריף, שלא כמקובל. עם זאת, ובניגוד לחלק מהמגיבים, אני חושב שהוא טען טענה רצינית ובנויה היטב – אך כזו הלוקה בעיוורון ובהתנשאות בוטה כלפי עמדות אחרות. לאחר שהפניתי את תשומת לבו של הכותב למאפיינים אלה, ולאחר שהוא שב וטען שכך הדברים צריכים להיאמר, ראיתי לנכון לתת לדברים במה – הן כיוון שיש טעם בדבריו, והן כיוון שסגנונם מעיד משהו על עצם העניין, וד"ל.

ומכאן לגופו של עניין. הביקורת על ישיבות ה'קו' נתקלת כמעט תמיד בתגובה נכוחה, המזכירה את עשרות אנשי המעשה הראויים והחשובים היונקים מכוחו של בית מדרש זה. יש לנו אפוא כאן מודל מיוחד במינו. במקום בית מדרש המוקף במעגלים רחבים יותר של אנשי רוח ומנהל עמם שיח ודיאלוג, ומעבר לכך משפיע על בוגריו או על אנשי מעשה שומעי לקחו, כאן יש לנו מודל של בית מדרש מסוגר, שנמנע מדיאלוג עם אנשי רוח אחרים – וממעגל פנימי זה ניזונים ישירות אנשים שאינם בעולם בית המדרש לשם פועלם המבורך.

באמצעות היעדרו של מעגל הביניים הזה, מודל זה מונע כל סוג של ביקורת והתפתחות, שקיפות והשפעה הדדית, לא רק עם העולם האינטלקטואלי של האקדמיה והאמנות, אלא גם עם עולם התורה עצמו. הרי על דפי 'שבת', על גיליונות עלוני השבת ובאתרי האינטרנט מתנהל במשך שנים דיאלוג פורה ותוסס בין כוחות שונים בתוך החברה הדתית וההנהגה הרבנית שלה. אנשי ה'קו' נמנעים באופן שיטתי מליטול חלק בדיונים אלה, ולא במקרה.

אני מזמין מעל במה זו את הבוגרים, התלמידים והרבנים בישיבת 'הר המור' ובשאר ישיבות הקו להסיר את המסווה השומר על העולם מפני קרינת הכור (ר' פרשת כי תשא), ולהעז להיכנס לדיאלוג עם בני שיחם הטבעיים – היהודים העוסקים בתורה בכל אתר ואתר, גם אם לא לפי דרכם המסוימת מאוד. אנו נשמח לשמש גם להם במה מכובדת.

 פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ד' בניסן תשע"א, 8.4.2011

פורסמה ב-7 באפריל 2011, ב-גיליון מצורע תשע"א - 713, לאו-טאו: פולמוס הר המור, תגובות ותויגה ב-, , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. 15 תגובות.

  1. מה היה משתנה במאמר של יגאל כנען אם הוא היה מחליף את הרב טאו במנחת אלעזר ממונקאטש?

  2. קראתי את מאמרו של יגאל כנען וגם את מאמרו של הרב בני לאו. שני המאמרים אינם רציניים. הרב בני לאו לוקח שת מכתב הרבנים ומייצר ממנו איזשהו קונספט חלקי ושטחי ויגאל כנען מביא מאמר שכולו קיצוניות אחת גדולה ציטוטים מהעולם הזה שהיה העיתון הקיצוני ביותר בתקופה שהוא מדבר עליה. סקירה הסטורית חלקית ביותר (הצדיק מאיר כהנא שהביא למודעות את ענין אסירי ציון, וכמובן ה"מומחיות הבטחונית" והדוגמא המהוללת על שני הטייסים ששומרים עלינו ותו לא) וכיו"ב. מבחינה עיתונאית אין ספק שמאמרים אילו מספקים "בידור עיתונאי" ולכן אם הייתי עורך העיתון סביר שגם אני הייתי מעלה את שני המאמרים (הנה אפילו אנכי שלא כותב תגובות בדרך כלל כותב כאן תגובה) יחד עם זאת צריך לקחת בחשבון ששני המאמרים רק מייצרים את השיח אבל הם ממש לא השיח עצמו.
    מדובר בכמה שיחות (ובמקרה הזה שיחים) .

    אף אחד משני האנשים שכתבו את המאמרים איננו מנהיג בעיני ואפילו לא מוביל הם שניהם מובלים האחד על-ידי מתינות יתר והאחר על-ידי קיצוניות יתר .

    • אכן זכו קוראי מקור ראשון ל2 מאמרים בוטים וצינים בשבועות האחרונים.
      בהתחלה היה זה הרב ד"ר לאו אשר עשה ניתוח רדוד למדי ושטחי, (מלבד ההבחנה בין שיטת הרב קוק לבין שיטת הרב ריינס-המזרחי-הפועל המזרחי-נאמני תורה ועבודה- שרידי חברי מרכז המפד"ל השלימו לבד את החסר…) מישהו העלה על דעתו שהרב טאו והרב אבינר אומרים שאין שום תוקף לבית המשפט בענייני פלילים וכי כל האנסים יושבים בכלא בטעות?!
      מישהו באמת חושב שעמדתם בנושא קשורה לממלכתיות?!
      האם אנו מעמידים מודל של הנהגה תורנית אשר ידיעות ומעריב בפיה? או שמא ישנם רבנים שלא מהתקשורת הם חיים וטרחו לקרוא עמוד אחד או שניים או קצת יותר בפסק דין?
      אבל כנראה שאם מדובר בישיבת הר המור אז אפשר להשתלח עד הסוף, כן כך בשם הפתיחות, הנאורות, הליברליות, אפשר להפוך רבנים בפליטת קולמוס ל"ערלים לכאבן של הנשים" "כת"..אבל בסופו של יום זה תמיד ישאר הצד המתון והפתוח המקבל את דעת האחר ומייצר דיאלוג רוחני..
      על אותו צד לבחון היטב האם באמת זו פתיחות או פלורליזם סתמי אשר נמרח כגומי לאור הפופלאריות ומה שנשמע..
      האם שמענו פעם מאותו קו מטושטש אמירה המנוגדת להלכי הרוח הציבוריים החילוניים במדינת ישראל? או שיותר נוח תמיד לכתוב על מה שכולם יסכימו, גם אם נעורר כנגדנו כמה רבנים בתוך הציונות הדתית..
      זה היה המאמר הראשון- רדוד ושטחי, עיתונאי וצינקני.
      גם למאמר השני אפשר לומר שהוא בעל אופי עיתונאי וציני,
      אך אי אפשר להשאים את יגאל כנען, הוא נקט במידת "השב לו כגמולו"
      פתאום נזעק הרב ישראל רוזן..מה קרה עד עכשיו?
      למה למאמרו של הרב ד"ר לאו לא נזעקת?
      ואם אינך מכיר אדם בעל שם יגאל כנען ישר הסקת שהוא איש עלום שם?
      אמנם הוא אינו נותן את נקודת מבטו בכל מוצאי שבת מעל דפי שבת בשבתו אבל אין זה עושה אותו עדיין לאנונימי..
      אם יורשה לי לומר, נראה לי שקצב הוא בכלל לא העניין פה, הרב ד"ר לאו חושף בסוף מאמרו את מה ששבאמת מפריע לו- "עלינו להתנער מאותה כת המנותקת..ליצור הנהגה רוחנית ראויה המחוברת לחיים…"
      אחרי שהוא מבכה על הנוער שמולך שולל ע"י אותם רבנים, הוא פונה בקריאה- בואו נוריד את הר המור מהשפעתם.
      אבל כנראה שהנוער לא מולך שולל, ובחור בן 18 בישיבה מסוגל לבחור לו את דרכו, גם אם היא אינה דרכם של הוריו או זקניו או המוהיקני האחרון שהצביע מפד"ל…
      והנוער כנראה יודע לבחור, וכנראה שעם כל הכבוד לרב ד"ר לאו ישיבת הר המור והדומות לה וכמו כן רוב ציבור הישיבות יותר מלאות מבית מורשה…
      באשר לקריאתו של יואב שורק-
      אין יותר טוב ממנו לדעת שמוסף שבת של מקור ראשון אינו מכניס מאמרים שמדברים כל הזמן על הגאולה, על אותם אמירות ישנות שכבר לא מעניינות אף אחד..
      הוא רוצה מאמרים עם פלפל, קו חדשני, קצת התרסה, אולי איזה דיאלוג עם אלוקים על חוסר החשק שלנו לעבוד אותו…
      כל זה נכתב מנסיו…כך שזה קצת לא הוגן להציג את בני ישיבת הר המור כמי שמדיר רגליו ממקור ראשון וכד'
      לסיום-
      והאמת והשלום אהבו- במקום אמת שם יהיה שלום.

      • אבי, יישר כח.

        תגובה לעיניין.

      • שאול בן הכנענית

        תמהני עליך 'אבי' שאתה ממהר ומגיב ולא נותן ליגאל כנען עצמו להגיב לדברים – הוא היה עושה את זה בסגנון דומה, לא?…
        ולעצם העניין – הרב בני לאו העלה טענות ענייניות, אותן תיבל ב'השתלחות' (נניח), ואילו יגאל כנען הסתפק בהשתלחויות ולא טרח לתבל אותן בכל טענה מנומקת שהיא.
        קרא שוב את מאמרו של הר' בני, וענה על טענותיו הפשוטות:
        1) הרב טאו קרא לשלילה גורפת של שילוב ידע אקדמי בלימוד תורה – הזו דרכה של תורה?
        2) גישת "הר המור" מסננת כל מי שלא מתאים ב- 100% לדרך הבלעדית שלה – כנ"ל?
        3) הרב טאו טוען למעשה לבלעדיות על פירוש תורת הרב קוק ונוקט בחרמות ונידויים "שקטים" – כנ"ל?
        4) גישת "הר המור" רואה בתקשורת, במערכת המשפט, באקדמיה וכו' "אויבים מרעילים" המהווים סכנה לאומה – מה יעשו עשרות אלפי בני הציונות הדתית המשולבים ו"צורכים" מערכות אלו?
        5) הרב טאו קורא להיבדלות מהמסגרת של התנועה הציונית (וקרא להצביע לש"ס) – כנ"ל?
        6) הרב טאו חתום על "מכתב הרבנים", שמראה על ניתוק מהסביבה בה הוא חי – הזו דרכה של תנועה הרוצה לשנות את התודעה של עם ישראל?

  3. יש כאן 3 שונאים ותאוותן אחד
    הרב בני שונא את הרב טאו
    יגאל כנען שונא את הרב בני
    הרב טאו שונא את השמאל

    ומשה קצב מתאווה לשמלות

    וכווווולם תלמידי חכמים (איך לא) אנשים מקסימים בקיאים בחכמה ובתורה !!!

    מענין אם קצב היה מורשע בעבירת ריגול (כמו ענת קם ) האם היה מקבל מכתב רבנים כזה!!

    • לבן הכנענית-
      אני בדיוק כמוך לא מכיר את יגאל כנען באופן אישי ומעולם לא נפגשנו…אתה רק מצדיק את מה שאני טוען שכל אחד שלא מיישר קו עם צד מסויים ישר הופך לעלום שם, מסתתר מאחורי איזה שם..
      לפני שאני עונה לשאלותיך אקדים ואומר שמגוף השאלות עצמן ניכר שאינך מכיר את הרב טאו ולא את ישיבת הר המור, הכלל של שאלותיך מורה שהמקורות מהם אתה ניזון בסוגיה הנ"ל הוא המאמר של הרב ד"ר לאו, כל פרשת קצב בנויה באופן דומה- קביעת ידיעות תקשורתיות כאמת מוחלטת אשר אין בלתה ועכשיו לך תתוכח עם זה, ההפך מאמת הוא לא רק מה שהמילה שקר מתנוססת מעליו אלא כל מה שהוא גם עיוות של האמת.

      לעצם שאלותיך-
      1) הרב טאו מתנגד לשילוב של הכלים האקדמיים בתוך לימוד התורה, קרי מה שקרוי שלא בצדק "מדעי היהדות" המושג מדע לא כ"כ שייך שם, לפחות לא באופן בו מגדירים מדע באקדמיה, הרב טאו לא מתנגד לאקדמיה, אולי גם לא לשילוב ביחד עם לימודי קודש (תלוי באיזה מקום מדובר, בישיבת מרכז הרב הוא התנגד כידוע, הרבה מבוגרי הר המור פונים אחרי הישיבה ללימודים במכון לב) אבל כל עוד ברור מה זה אקדמיה ומה זה ישיבה, מה זה תורה ומה זה לא תורה, מה זה קודש ומה זה חול. הגישה האקדמית מסתכלת על הדבר כמשקיפה מבחוץ, אבל כשזה בא לעניין של קודש פה מתחילה הבעיה. אי אפשר ללמוד תורה כשבאים עם גישה שהיא מסתכלת מבחוץ על הדבר. דרכה של תורה היא שהתורה היא נשמת חיינו, חיי עולם אשר נטע בתוכנו, הטבע העצמי שלנו, כל הסתכלות חילונית על התורה היא גישה פסולה.
      אם על זה אתה שואל האם זוהי דרכה של תורה?
      אני חושב שכן..אתה מוזמן לבוא ולהסביר לנו מהי דרכך ולמה אתה חושב שהיא דרכה של תורה ונבדוק את טענותיך, אתה גם מוזמן לבוא ולומר שאתה חושב שיש עוד דרכים ללימוד תורה ואנחנו יכולים גם לא להסכים, אבל לשאול האם זו דרכה של תורה? במיוחד כשזה מתנופף מאחורי סיסמא כמו "הרב טאו מתנגד לשילוב ידע אקדמי בלימוד תורה". ברור לך שהרב טאו לא מתנגד לפסקים בהלכות שבת המתבססים על הבנות בנושא חשמל וכד', אבל זה יותר נוח לכתוב כך מאשר לכתוב – הרב טאו מתנגד ללימוד תורה בצורה חילונית אקדמאית.
      אולי גם הגיע הזמן לשים את הדברים בפרופורציות הנכונות- לא כל אחד שכותב את פירושיו על "הטקסט המקראי" או על "הדרשן התלמודי" ישר מראה על חכמתו הגדולה, נראה לי שבחור ישיבה שלומד קצות קשה או נתיבות מבטא קצת יותר חכמה. אבל כל עוד זה עטוף במילים אקדמאיות ושיח אפיסטמי זה ישר מקבל תעודה על חכמה וכבוד. אני ממליץ לך לקרוא קצת את הספר של שחר פלד "מגרסת הזהויות".

      2)לא נכון. עוד סיסמא אשר מאחוריה לא עומד כלום. מאיפה אתה מביא את זה? מאיפה הרב ד"ר לאו מביא את זה?
      האם אי הסכמה לקבוצה קטנה בציונות הדתית, שקולה בתקשורת אמנם גדול יותר ממה שהיא באמת, זה כבר נהפך לסינון כל מי שלא חושב ב100%? האם כל מי שמעז ח"ו לחלוק על רבני צוהר (או ליתר דיוק הרבנים שמבטאים את דעותיהם בתור רבני צוהר למרות שבגוף שעומד מאחוריהם יש לא מעט רבנים שלא מסכימים איתם) הוא כבר מסנן כל מי שלא כמוהו?

      3)שקר וכזב. אתה מוזמן לשאול את הרב ראובן ששון מה יחסו של הרב טאו לכל מי שעוסק בלימוד כתבי הרב זצ"ל, גם אם הוא לא מהר המור ח"ו, מעולם לא שמעת את זה מהרב טאו.וגם לא תשמע.
      אתה מוזמן לספר לנו על חרמות ונידויים שקטים הידועים לך.

      4) אמת ונכון שבגופים הנ"ל יש גורמים שהם מרעילים את הציבור. לא מבין מה קשורה שאלתך, וכי זה שיש אלפי מבני הציונות הדתית כבר עושה את התקשורת לגוף נקי נטול אינטרס? וכי בני הציונות הדתית שצורכים שירותי טלויזיה יטהרו את השרץ?
      האם כתב מתנחל יהפוך את ידיעות לעיתון ימני? האם כתב דתי יהפוך את מעריב להצופה ז"ל?
      מה ההבדל הגדול בטענות על בג"ץ השמאלני, שמשליט את כוחו על הממשלה ורוצה לקבוע את הסדר יום במדינת ישראל בנושא ההתיישבות לבין פרשת קצב?
      האם קשה להבין שיש גופים אינטרסנטיים מחוץ למדינת ישראל שרוצים להשפיע עליה דרך התקשורת והאקדמיה?
      או שאתה תמים או שבאמת המקורות שלך לכל דבר היא התקשורת. רק שים לב שאם זה כך בוחרים לך גם את המשקפיים בהם אתה רואה את הדברים.

      5) שקר וכזב. האם להצביא מפד"ל זהו תנאי יסוד כדי להקרא ציוני?
      האם שמעת את הרב טאו אומר לתלמידיו להצביע ש"ס? האם הרב טאו קרא לתלמידיו להצביע ש"ס? תלמידיו של הרב טאו מצויים עמוק בתוך המסגרות של התנועה הציונית- קרי מדינת ישראל (בכל זאת עברו כמה שנים מהקונגרס, כן אותו קונגרס בו המזרחי תמכה בהצעת אוגנדה, כן אותו הקונגרס בו המזרחי לא מחתה על הקביעה ש"הציונות דבר אין לה עם הדת"..) בהתישבות, בגרעינים תורנים, ברבנות שכונות, קהילות, הקמת מסגרות חינוך, בצבא ובעוד הרבה מקומות.

      6)אותו מכתב, שלא ראית וגם אני לא, היה מכתב פרטי, כנראה שהוא גם לא מנותק כ"כ מהמציאות. אתה מוזמן להיכנס לקישור הבא-http://mok-10.blogspot.com/ ותראה שהוא לא כ"כ מנותק מהמציאות, אולי הוא מנותק מהתקשורת אבל אולי כל הסוגיה הזו באה כדי לברר את יחסנו האמיתי והנכון לתקשורת.
      תנועה שרוצה להשפיע על תודעת עם ישראל עליה להצמיח מתוכה גדודים של מאמינים, אנשי אמת יראי אלוקים, שילכו ויפגשו עם עם ישראל בצורה הכי אמיתית שיש, בלי מסכים ובלי מחיצות, עם כל חלקי עם ישראל בלי יוצא דופן, עם העובדים בשדות והלומדים בכיתות ובבתי המדרשות, לא דרך התקשורת תקבע ההשפעה על עם ישראל.
      לאור כל זאת נראה לי שאפשר לומר שטענותיו של הרב ד"ר לאו לא כ"כ ענייניות. מנותקות מהמציאות האמיתית ובעלות מגמה מסוימת.

  4. יהודה רמת גן

    חשבתי כמה פעמים שאפשר לדמות את הרב טאו לר' נחמן בדורו. שניהם בעלי עומק ולהט דתי עצום. שניהם תקפו בפרוש וברמז את היהדות הדתית שמסביבם על בורגניותה, שטחיותה והליכתה אחרי השפעות זרות (חכמות ולשונות הגויים) בלי לשים לב. שניהם חשו וציירו את המצב כמלחמה גורלית רוחנית בין עם ישראל לבין מחריביו הרוחניים מחוץ ומבית. שניהם קוממו עליהם אנשים בדורם בשל כך. שניהם תקפו את הפילוסופיה החילונית מתוך בקיאות והכרה עמוקה שלה. הכרה לאו דווקא של כל מה שנכתב בה, אלא של הלך הרוח העמוק שמוביל אותה. שניהם היו מבודדים בדורם ולפי הניסיון יש לרב טאו שליט"א עוד עתיד..
    מה שמעניין הוא שבהר המור לא מקובל ללמוד את ר' נחמן. אבל הם ידברו עליו בכבוד ובחרדת קודש הרבה יותר ממה שחלק מהדוברים מדברים על רבני הר המור ולהשערתי על רבנים בכלל.
    אפשר להתווכח, אבל לדעת אם איזה סדר גודל של אנשים או בית מדרש אתה מתווכח.

  5. יהודה, אני לא חושב שיש מה להשוות בין הרב טאו לר' נחמן. ר' נחמן נע בקו התפר שבין מיסטיקן להוגה אקזיסטנציאלי, ועל גבולות השגעון, המלנכוליה והדבקות הדתית(ועיין על כך בספרו של צבי מרק,ארתור גרין,אליעזר מלכיאל,הרב שג"ר).הוגה חסידי אינדיבדואליסט קיצוני שדיבר בעיקר על עליותיו ונפילותיו של היחיד ועולמו הפנימי, על עמידתו מול האל,ובעיקר על עולם פנוי מאלוהות בפרשנותו החסידית-קבלית לתורת הצמצום של האר"י(תורה ס"ד לקו"מ, ועיין בעשרות המאמרים שנכתבו עליה). ר' נחמן הרגיש בכפירה המשמשת ובאה(כפי שהוא מעיר פעמים רבות)והיא הייתה טריגר ושיקוף לעולמו הפנימי המיוסר מחד, והמלא דבקות וכיסופים מאידך. אבל, ודו"ק עולמו הפנימי:אין תורה אחת, אוהנהגה וסיפור שאיננו יכול להתפרש שלא על ר' נחמן(ואכן כך עושים רבים מחסידיו ובאובססיביות..).קודם כל והעיקר ר' נחמן מדבר על עצמו וזה עיקר חידושו- "הצדיק" שהוא הוא החידוש והוא העיקר. הפניית הזרקור על האינדבידואל. ואח"כ על עולם ללא אלוהים. לא פלא שכיום אומנים, הוגים,חוזרים בתשובה וסתם משוגעים מוצאים מזור, אמונה ודבקות בכתביו.
    לעומת זאת הרב טאו איננו הוגה אינדבידואלי, איננו מתמקד בעולם הפנימי,ובטח ובטח שלא מדבר על עולם נעדר אל(לפחות בחוויה של היחיד).עולמו הינו של "האחדות הכוללת",של "ההרמוניה בהוויה" של הרב קוק. את החלקים של "מי שאמר שנשמתי קרועה יפה אמר"(כדברי הרב קוק),הוא משאיר לפרשנות מוחלטת שלו ולא רלוונטית עבור תלמידיו. הוא מטאפיזיקאי שתמונת עולמו היא של גאולה שמתחוללת בהווה לעתיד, גאולה ללא הפסק. הוא בעל תפישה "כללית" ולא "פרטית". אין כמו ר" נחמן בשביל הרב טאו והר המור כדי לסלוד ממנו. לא סתם לא שמים דגש עליו, הם מדברים שפות דתיות שונות, וחווים חוויות דתיות שונות. הלך הרוח שלהם הינו שונה.
    ובקצרה, הרב טאו לא מסוגל להבין "באמת" תורה של ר' נחמן העוסקת בבדידות,בעולם נעדר אל, הוא פשוט חי יהדות אחרת ממנו.

  6. רועי כתיבתך מגמתית ומתנשאת ורוויה באקדמיזם מופרך.
    אני בטוח שאם היינו שואלים את ר' נחמן למי הוא יותר קרוב: היה אומר הרב טאו ולא כל מיני "אקזיסטנציאליסטים" למיניהם.
    בנוסף, אתה לוקח רעיונות מהפילוסופיה היום ומנסה דרכם לקרוא תורות של ר" נחמן שנאמרו בהקשר חסידי במזרח אירופה בראשית המאה ה-19, ועוד מנסה להבין אותם בכלים מדעיים. אבסורד בהתגלמותו

    • משה משמושקוביץ

      אני לא יודע איך הדיון על הרב טאו גלש להיות דיון על הקשר בינו לבין ר' נחמן, אבל ניחא. למה אתה כל כך בטוח שאם היינו שואלים את ר' נחמן הוא היה בהכרח מזדהה עם הרב טאו? האם העובדה ששניהם מדברים בשפה דתית (אף שר' נחמן מדבר בשפה שונה מזו של הרב טאו ואכמ"ל) אומרת ששניהם מזדהים זה עם זה?

  7. מה הבעיה עם ההרשעה של קצב? למה רבנים יוצאים נגדה?
    א. אני [והרב לאו וכיוצ"ב] לא ניזון מהתקשורת, אלא מהחלטת בית המשפט.
    ניתן לתקוף אותי על כך, אבל הצעקה נגד התמיכה בקצב התעוררה רק אחרי פסק הדין – שכן לפניו באמת ניזונו כולנו רק מהתקשורת. כעת יש בידינו פסק דין, ניתן לנתח אותו, להצביע על טעויות שלו וכד' – אך סתם לטעון "גם שופטים טועים" – בלי לנמק, לא נשמע לי רלוונטי. ושוב, אני מדגיש לא שמעתי נימוק אחד ענייני בקשר לפסק הדין, מצד תומכי קצב.
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4035482,00.html
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4035561,00.html
    [זה לא עיקר ענייני, אבל הרב אבינר טוען שקצב הורשע בכל מה שהואשם בו – וזה לא נכון: "לא מצאנו, כפי עמדת התביעה, כי השיחה בנושא ההרפיה, כמו גם השיחה האישית לטלפון הנייד של 'ה' עולות לכלל עבירה" (תקציר פסק הדין, עמ' 20, שו' 16) "לא מצאנו לנכון להרשיעו, בנוסף לעבירת השיבוש גם בעבירת הטרדת עד, משזו נבלעת בראשונה" (עמ' 28, שו' 34), כמו כן טוען הרב אבינר שבתקשורת אמרו שהיום בו נבחר קצב הוא היום הכי שחור במדינה – אני לא זוכר אמירה כזו, והיא בטח לא הייתה האמירה הגורפת בכלל 'התקשורת' http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-43508,00.html
    http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=12427%5D

    ב. לגבי שיטת המשפט: שופט גוי, נשים, הסתמכות על עדות המאשימות – זו הדרך בה מתנהל המשפט במדינת ישראל, לגבי כל האנסים, הרוצחים, הגנבים וכו' – אכן בזאת צודק הרב לאו – מי שיוצא נגד ביהמ"ש בעניין קצב (ושוב – בלי טענות ענייניות), יוצא נגד כל מערכת המשפט הישראלית.
    השאלה הנשאלת היא למה להגן דווקא על קצב? למה לא על כל הנאשמים באונס וכו'? [ועוד אחזור לכך בהמשך]
    ג. תקשורת – מה לעשות, אנחנו ניזונים מהתקשורת, וכל מי שמקשקש אחרת, מאיפה הוא יודע שיש מישהו כזה שנקרא קצב, ושהוא הנשיא? וכו' – [ועיין היטב במעשה מחכם ותם ודוק]
    במדינה מודרנית לא ניתן לחסום את התקשורת מלדווח – ואם נזכה כל איש ציבור מראש בגלל שהתקשורת דיווחה על מעלליו המשוערים ו"שפטה" אותו – אז כל איש ציבור שסרח – יזדרז להוציא סרחונו לתקשורת, ואח"כ יזוכה בבימ"ש כי התקשורת כבר שפטה אותו. [וגם כאן נשאל – למה נזדעקתם אצל קצב, ולא אצל הירשזון ואולמרט וכו']
    ד. ברור שמקורבי קצב, ובנו וכד' – יגידו שהוא לא עשה כלום, [ויסבירו גם שזו קונספרציה – בלי כמובן שמץ של ראיה]. אבל מה לזה ולאמת, ולתורה, אין אדם יכול להעיד על חברו שלא עשה משהו, ואם מדובר על קרוב משפחה, הרי שהוא פסול לעדות. וגם בסברה פשוטה – נניח שאנחנו מאמינים לבן או למקורב. וכי אם אדם עושה מעשים כאלו – הוא מודיע עליהם לבני משפחתו?
    ה. יותר חשוב מכך, הרבנים שולחים מכתב תמיכה 'פרטי' – ו'לא יודעים' שהוא יתפרסם בתקשורת, הנימוקים שהם מוציאים לאחר מעשה, הם נימוקים שאינם מתקבלים על דעת רוב מוחלט בציבור הישראלי, מסתבר שכן גם ברוב הציבור הדתי. זו בדיוק הבעיה שעליה דיבר הרב בני לאו – הניתוק של הרבנים ממה שקורה במדינה, או לחילופין, הזלזול שלהם בדעת הקהל, לו לפחות היה נסיון לשכנע בצדקת טענותיהם ניחא – אך רק לומר "שופטים יכולים לטעות" "השופטים מושפעים מהתקשורת" – בלי שום התייחסות לגוף ההאשמות, הווכחות שנחשפו בבימ"ש, זו הבעיה שחושף מכתב הרבנים. כיצד ניתן להתיימר להנהיג ציבור אם אינך מדבר בשפה שלו?
    כותב אבי "לא דרך התקשורת תקבע ההשפעה על עם ישראל", אני דווקא חושב שבהחלט גם דרך התקשורת (לא רק), ומעבר לכך, המפגש הבלתי אמצעי יכול להיעשות על בסיס של שפה משותפת, ולא על בסיס זלזול בערכים מקובלים ('גוי', 'אשה').
    ו. ונקודה אחרונה על קצב – וזו בהחלט דעתי האישית – יכול להיות שמדובר בעלילה, ויכול להיות שהאיש אכן אנס וכו'. לפי השמועות שנפוצו לגביו (שוב – התקשורות, כאילו על בן גוריון אנחנו יודעים מפי הגבורה…) מציגות אותו במעמד של 'חשוד על העריות' ובוודאי לא כמי שראוי להיות נשיא המדינה. אם יש לי טענות לתקשורת היא למה לא יידעה את הציבור ונבחריו קודם לכן על מעלליו – אולי לא היה נבחר מלכתחילה…
    ועוד דבר (שאינו קשור לאונס), אני לא זוכר פעולה משמעותית של קצב בכל שנותיו הרבות בציבוריות הישראלית, לא כח"כ, לא כשר (וסגן רה"מ!) ולא כנשיא. עסקן אפור שניצל כל מיני הזדמניות כדי להצליח בליכוד, למרות מוצאו המזרחי (או אולי בגללו – כ'מזרחי מחמד'), על עיזר ופרס למשל יש הרבה ביקורת – אבל אין ספק שהם תרמו הרבה ופעלו למען עם ישראל, והם בהחלט דמויות שהטביעו את חותמם אך מה עשה משה קצב? וכבר הזכירו את התעלמותו המבישה מתושבי גוש קטיף, בהזדמנות המשמעותית שהייתה לו לפעול לצמצם את הקרעים בעם – כפי שהבטיח כאשר נבחר. אין זה אומר שהוא עשה את המעשים המיוחסים לו – אבל עסקינן בתמיכה בו, וזאת בשל מה? תרם לביטחון המדינה? לחינוך? לכלכלה? אולי תרם לישיבות באופן נסתר שלא שמעתי עליו? – מה פשר התמיכה התמוהה בו?
    אולי הרב בני צודק, וזהו סיפור 'ממלכתי' קיצוני, אינני יודע
    [אני לא מסכים עם הניתוח של הרב בני, בטח לא לקיצוניות שלו ('כת' וכד') אך זה כבר נושא לתגובה אחרת.

  8. לכל אלו המשמיצים את הרבנים על המכתב לנשיא לשעבר, בלי לנסות קצת לברר עובדות – אפשר לחפש ברשת ולמצוא תמיהות קשות ביותר על משפט זה. למשל בכתובת –
    http://mok-10.blogspot.com/
    אפשר גם לפנות למייל rtmanhigut@gmail.com‬ ולקבל חומר שקצת מערער את האמונה העיוורת במערכת המשפט ובהכרעותיה.
    כמובן, שזו שטות ורשעות לייחס לרבנים עיוורון לסבלן של הנפגעות, כיוון שלשיטתם, לא היה אונס, וממילא הסבל הוא לא של הנשים.

  9. בעקבות המאמר המטלטל של יואב שורק במקור ראשון ("ההתחרדות של הרב טאו תגרום לשבר דתי-לאומי?"):
    http://ivri.org.il/2015/02/last-line-scroll/

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: