באי כוחו של הצדק / עזריאל אריאל

 

נאמנותם של עורכי הדין לפי המשפט העברי אמורה להיות בראש ובראשונה לאמת, ורק לאחר מכן ללקוח. לעורך דין שאינו מאמין בצדקת לקוחו אסור להשתמש בתחבולות משפטיות כדי לזכותו או כדי למשוך זמן, גם במחיר של ויתור על התיק

באחד מן המפגשים בבית המדרש 'בעולם המעשה' הציג אחד מן המשתתפים – עורך דין בכיר במקצועו – את השאלה הבאה:

כחלק מעבודתו בייצוג משפטי בהליך של משפט אזרחי, עורך דין נדרש להיות "שכיר חרב" של לקוחו. לעתים מדובר בסכסוך כלכלי שבו שאלות הצדק אינן ברורות או אולי אף אינן רלוונטיות, ולפעמים יש לעורך הדין עמדה משלו בשאלה מי צודק ובמה. תפקידו של עורך הדין, ועל כך משלמים לו, הוא לא לעשות צדק, אלא לנצח בתיק. לשם כך הוא נדרש לעתים ל"אלימות משפטית", כלומר לשימוש בכלים שונים שהמשפט מעניק לו על מנת להכאיב ליריב ולהתיש אותו, או להשתמש בתחבולות משפטיות שונות שאינן נוגעות במישרין לשאלה המרכזית. ההכרעה, בסופו של דבר, איננה בהכרח החלטה שיפוטית שפירושה עשיית צדק אלא גם "הרמת ידיים" של היריב.

לאור זאת עולה השאלה: כיצד אמור עורך דין לנהוג במצבים מעין אלו על פי התורה? כמובן, הנדון הוא במקרה שבו אין בייצוג בבית המשפט עבירה על האיסור החמור של 'ערכאות'.  

השאלה לא באה "מן האוויר". השואל הציג מקרה שבו הוא – כמייצג של חברה גדולה ובעלת אמצעים – נדרש "להתעלל" בצד שכנגד, שהיה אדם פרטי ומוגבל באמצעים העומדים לרשותו. במקרה המדובר היה עורך הדין משוכנע לחלוטין בצדקתה של החברה ששכרה אותו, וסבר שהתביעה שהוגשה כלפיה הייתה תביעת שווא הנגועה בחוסר תום לב חד משמעי.

הדיון בשאלה זו מחייב לגעת במספר שאלות מרכזיות:

א. מהו מקומו של עורך הדין בדין תורה בכלל – הן כמי שמייצג את הנידון בבית הדין והן כמי שמעניק לו ייעוץ משפטי. בהקשר זה יש צורך לברר את משמעותם של דברי המשנה (אבות א, ח): "אל תעש עצמך כעורכי הדיינין".

ב. מהם הגבולות המוסריים הנדרשים מעורך דין על פי התורה?

ג. לאור העובדה שהמציאות הנוכחית שונה במאפיינים רבים מהנדרש על פי דין תורה, מה צריך לעשות עורך דין הפועל במערכת הקיימת? האם מותר לו לנהוג כפי שמקובל במערכת, או שאם יש יראת שמים בלבבו עליו לשים לעצמו גבולות ודרישות שאחרים לא דורשים מעצמם?

מטרות המשפט

אנו מתפללים בכל יום לקב"ה שיזכנו להתגשמות דברי ישעיהו: "ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה"; שהמשפט בישראל יתנהל על פי דין תורה, או על פי תקנות שיתוקנו ברוח התורה (כתב על כך בהרחבה הגריא"ה הרצוג זצ"ל, בספריו "תחוקה לישראל על פי התורה"). במערכת זו, הפועלת לאור תפיסת המשפט היהודית, השאיפה המרכזית היא עשיית צדק. מטרה שנייה היא השכנת שלום, ורק המטרה השלישית היא הסדרה נאותה של החיים החברתיים והכלכליים.

השאיפה היא שלא רק השופטים ישפטו משפט צדק, אלא שגם הצדדים הנידונים ינהגו בצדק ויפעלו בהגינות כדי לתת לבית המשפט את מרב הכלים להגיע לחקר האמת ולהוצאת הצדק לאור, מבלי להשתמש בתחבולות המסרבלות את המשפט ועלולות לגרום לעיוות דין. על כן, תנאי בסיסי למשפט צדק הוא הקפדה יתרה על אמירת אמת והימנעות מכל אמירה או עשייה שיש בהן שמץ של שקר.

לפי תפיסה זו, תפקידו של עורך הדין הוא להביא בפני השופט את כל הטיעונים, השיקולים והראיות היכולים להיות רלוונטיים. כאשר כל צד עושה את המיטב מבחינתו כדי לבסס את התמיכה בטענותיו, נפרשת בפני השופט התמונה בשלמותה, והכרעת הדין תשקף את תוצאותיה של החתירה לצדק כפי שהשופט רואה אותו לאור כל מה שהובא בפניו. במערכת כזאת לשופט יש תפקיד מרכזי בהליך המשפטי, ואילו תפקידם של עורכי הדין מצטמצם.

במקרים רבים, ערכים אלו יכולים לבוא לידי ביטוי בצורה טובה יותר דווקא במשפט המתנהל באופן טבעי, בלי מעורבות של אנשי מקצוע ובלי הליכים ממושכים ומסורבלים הכרוכים בהוצאות משפט גבוהות.

לעומת זאת, ישנה תפיסה אחרת המונעת בעיקר על ידי אילוצים מעשיים. תפיסה זו רואה במערכת המשפט הליך הכרעה מוסכם שימנע אנרכיה. לפי תפיסה זו אין אנו מחפשים צדק, אלא סדר חברתי על פי כללי משחק מוסכמים. "כללי המשחק" קובעים שכל צד שוכר עורך דין על פי קשריו ויכולותיו הכלכליות, וכל אחד מעורכי הדין משתדל "לשחק על המגרש" בצורה המיטבית על פי הוראות החוק וסדרי הדין. במערכת זו עורכי הדין ממלאים תפקיד מרכזי בהליך המשפטי, ותפקידו של השופט הוא להכריז על הצד המנצח (זוהי שיטת המשפט האנגלית, הנוהגת במידה רבה גם בארץ כירושה שנותרה מימי המנדט הבריטי).

לצד תפיסות אלו ישנן תפיסות נוספות, המדגישות את הערך של השכנת השלום ועוד.

במציאות הקיימת, ניתן לראות את שני הכיוונים – אם כי בדגשים שונים – הן בבתי הדין הדנים על פי דין תורה והן במערכת המשפט של המדינה.

ייצוג האמת

עיון במקורות חז"ל מראה שעל פי דין תורה המשפט מתנהל במישרין בין הצדדים, מבלי להיעזר בעורכי דין – לא כמייצגים ולא כיועצים – כאשר האחריות לחקר האמת מוטלת על הדיינים. מתוך עיון בש"ס כולו, ניתן לספור על אצבעות יד אחת את המקרים שבהם מסופר בגמרא על אדם אחר שייצג את אחד הנידונים. עם זאת, כבר התלמוד הירושלמי מעלה את האפשרות, בשעת הצורך, להשתמש בעורך דין כמייצג, וכך נהגו בקהילות ישראל במאות השנים האחרונות. פוסקי ההלכה התירו את הייצוג המשפטי רק אם עורך הדין מקפיד לומר אמת, והדבר מסייע לעשיית דין צדק ולחתירה לשלום.

יתרונו של עורך הדין הוא במקצועיותו. הוא יכול לסייע בהכנה מסודרת של החומר לדיון, בניפוי של טענות ותביעות שאינן רלוונטיות, בנטרול מטענים רגשיים, בהצגה בהירה של הטענות ואף בהפנייה של הדיין למקורות חשובים. ההלכה לא אוסרת על אדם לשכור עורך דין שייצג אותו, אף אם יהיה "אלם ובעל טענות", למרות שהדבר מכביד ברמה הטכנית על מהלך המשפט, ובלבד שלא יפעל בדרך שתביא לעיוות הדין. גם ייעוץ משפטי אינו רצוי, אם כי גם הוא מותר כאשר יש לעורך הדין מחויבות אישית ללקוחו, או בזמן שהוא מקפיד שלא לפגוע שלא כדין בזכויותיו המוסריות של הצד השני.

אשר על כן, על עורך הדין לפעול לאור העקרונות הבאים:

עיקרון מוסרי ראשון במעלה הוא ערך האמת. לא זו בלבד שישנו איסור מן התורה לשקר בעדויות או בטענות, גם כל צורה של הטעיה או שקר עקיף אסורה לחלוטין, אף כאשר המטרה היא להשיג באמצעות זאת משפט צדק. על כך נאמר "מדבר שקר תרחק". איסור זה קיים גם בהופעה בפני בתי המשפט של המדינה, והוא חל גם על עורך הדין. אסור לו לטעון טענות שקר, ללמד את הנידון לטעון טענות שקריות או להפעיל קשרים אישיים עם השופט.

עיקרון נוסף הוא השוויון, המחייב הופעה שווה של שני הצדדים. יש להימנע מיצירת מצב שבו צד אחד מופיע באופן מכובד ועוצמתי, כאשר הופעתו הדלה של הצד השני מחלישה את מעמדו ומטה את הדין לחובתו. יש טעם לפגם במצב שבו צד אחד מיוצג על ידי עורך דין יוקרתי ומקצועי בעוד הצד השני מיוצג על ידי עורך דין ברמה נמוכה בהרבה. על פי ההלכה, האחריות להשוות את מעמדם של הצדדים מוטלת על השופט ולא על הצדדים עצמם או על עורכי דינם. למעשה מותר לקיים את המשפט גם כאשר לא ניתן לממש את ההנחיה הזאת במלואה, אולם על הדיין לדאוג לאיזון בין הצדדים בדרכים אחרות העומדות לרשותו.

עקרון המידתיות

בדברי חז"ל ישנה הסתייגות עקרונית משימוש ב'תחבולות משפטיות' חוקיות העוזרות ללקוח לזכות במשפט אך לא מסייעות בעשיית צדק, אולם אין בכך איסור מוחלט והדבר תלוי בנסיבות העניין: אם עורך הדין משוכנע בצדקתו של לקוחו (אף שבלי להכיר את הצד השני אין בכך ודאות) מותר לו לנקוט כל דרך חוקית העומדת לרשותו כדי לדאוג להוצאת צדקתו לאור. מאידך גיסא, אם עורך הדין סבור שהלקוח שלו אינו צודק, אסור לו לנקוט כל פעולה שתסייע לו לעוות משפט. במקרה כזה, מאחר שהלקוח מצפה מעורך דינו ש"יילחם בעבורו", על עורך הדין להניח מידיו את התיק. על פי רוב מדובר במצבים 'אפורים', שבהם אין לעורך הדין יכולת לנקוט עמדה לכאן או לכאן. במצב כזה על עורך הדין ללכת בדרך האמצע. מותר לו להשתמש בתחבולות משפטיות ברמה דומה לזו שפועל בה הצד שכנגד, אך להימנע מנקיטת צעדים החורגים מכך, בהיותם פוגעים ביכולתו של השופט להוציא את הצדק לאור. כמו כן עליו להימנע מצעדים שתכליתם "משיכת זמן", הגורמת לצד השני נזק בלתי מוצדק או מאלצת אותו להגיע לפשרה שאינה הוגנת. במצב כזה עליו לחתור לפתרונות של פשרה הוגנת שיסיימו את הסכסוך במהרה בדרכי שלום.

יש להניח שעורך דין שיקפיד לנהוג על פי כללים אלו לאורך זמן יזכה לרמה גבוהה יותר של אמון הן מצד השופטים והן מצד הלקוחות, והפסדו יצא בשכרו; אולם עליו להיות מוכן גם לשלם מחיר אישי על שמירת הגבולות המוסריים הראויים. מסופר על לואי ברנדייס, שופט יהודי שכיהן בבית המשפט העליון בארה"ב, ש"הסוד המקצועי" שלו היה שמעולם לא הסכים לייצג אדם שלא היה בטוח בצדקתו, ושהפעם היחידה שבה הפסיד במשפט הייתה הפעם שבה הסכים לייצג לקוח שהצדק לא היה לצדו.

לסיכום: העקרונות שצריכים לעמוד לנגד עיניו של כל עורך דין הם שלושה: אמת, צדק ושלום, כדברי הנביא: "אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם". אנו מקווים שהתמודדות ראויה של משפטנים במצבים מסובכים הקיימים במערכת, כאשר התורה היא נר לרגליהם, תהא עוד נדבך בדרך ליישומו של משפט התורה במדינת ישראל.

להצטרפות לבית המדרש 'בעולם המעשה', העוסק בסוגיות מתחום עיסוקם של המשתתפים – ראש בית המדרש הרב עזריאל אריאל, azriel11@neto.net.il; www.betmidrash.org.

———————————————————————————————

 "אני בוחר לייצג את השקר"

אביגדור פלדמן נבחר לאחרונה לעורך הדין הפלילי הטוב ביותר בארץ. קטע מראיון שערכה עמו אילנה דיין מגלה שהמוניטין הרב שלו זכה איננו תלוי דווקא ביכולתו להוציא את הצדק לאור   

 אביגדור פלדמן נבחר לאחרונה כעורך הדין הפלילי הטוב ביותר בארץ בסקר שנערך בין חבריו הפרקליטים. פלדמן, בן גילה של המדינה, נולד בתל אביב לאב ניצול שואה ולאם עקרת בית. הוא למד בבית ספר ממלכתי דתי, נשר לקראת סוף התיכון, הסיר את הכיפה וסיים בגרות אקסטרנית. אחרי השירות בצה"ל למד משפטים באוניברסיטת תל אביב והפך לאחד הפרקליטים המרתקים בנוף המקומי.

עו"ד פלדמן, הנה אני נכנסת למשרד שלך. אני צריכה עו"ד, יש לי סיפור לספר לך. מאיפה נתחיל?

"אני אסתכל בך קודם כול ואשמע אותך מספרת. אם כי כמובן הסיטואציה היא לא כל כך נכונה, כי בדרך כלל אני בא לבית הסוהר לא באים אליי".

אבל גם כאן וגם כאן יש דברים שפשוט לא תרצה לדעת.

"ודאי. המשחק העיקרי של עורך דין הוא איך לא לדעת יותר מדי. איך לשמוע באופן מסונן, איך לא לשמוע את הדברים שעלולים להגביל אותך אחר כך".

ואיך להתעלם מהעובדה שתוך דקות הבנת שאני לא מספרת לך את האמת.

"אה, זה כולם, אין עם זה שום בעיה. אף אחד לא מספר את האמת. אגב, לא החפים מפשע וגם לא האשמים. אף אחד לא מספר".

שזה ממש נפלא. לקוח יודע שהוא לא אומר את האמת, אתה יודע שהוא לא אומר את האמת, השופט ידע שהוא לא אומר את האמת וכולם בסדר עם זה.

"אלה הכללים. המשפט הוא משחק השקר".

ההבדל הוא שאתה בוחר את השקרנים האלה שלך, אתה מתפרנס מהם ואתה צולל עמוק לתוך התיק שלהם לצלילי השיר המופלא "כל אחד זכאי להגנה משפטית".

"נכון. אני לא בוחר את השקר. השקר הוא שקר שלו. אני בוחר לייצג את השקר, בדרך כלל השקר. שוב, אני מדגיש, גם החפים מפשע לא אומרים את האמת. זה לא אומר בהכרח שהוא אשם. אני מייצג את השקר שלו, אני מוסיף לו מהתבונה שלי, מהיכולת שלי, מהאסתטיקה שלי. שקר צריך להיות אסתטי. אם השקר הוא לא אסתטי הוא ייכשל".

שזה הופך את החיים שלך לנשף מסכות אחד גדול.

"החיים שלי הם נשף מסכות. אני לא פעם אחת מחפש את עצמי, מחפש את האמת, אומר: מה אני בעצם עושה במקום הזה".

מה אתה בעצם עושה במקום הזה?

"שאלה לא פשוטה. אין לי עליה תשובה קלה. אתה חי חיים שהם מבוזבזים בסופו של דבר. אתה חי חיים שאין בהם לא תועלת ולא הנאה ולא יתרון לאף אחד. חיי המשפט הם הרבה כוח שמושקע לשווא, הם הרבה השקעה וכמו שאמרת ואני מסכים, בשקר".

"המקצוע שלנו הוא לא מקצוע שמחפש את האמת, ובוודאי הוא לא מקצוע שמוצא את האמת. זהו מקצוע מכוער של תחרות, של סיפורים, של הונאות, הרבה הונאה עצמית והרבה הונאת האחרים, של כולם. של הלקוח, של עורך הדין, של התובע, של השופט".

 לראיון המלא: http://www.mako.co.il/mako-vod-keshet/mi_shemedaber-s1/VOD-e80acee9a303a11004.htm

 פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ד' בניסן תשע"א, 8.4.2011

פורסמה ב-7 באפריל 2011, ב-גיליון מצורע תשע"א - 713, ערכים במבחן - תורה ואתיקה יהודית ותויגה ב-, , , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: