חיים בשאלה (ותשובה) / עקיבא צימרמן

 

עולמות שלמים של קהילות, תרבויות ופרטים ביוגרפיים טמונים בספרות השו"ת. הכרך השלישי והאחרון במפעל האיסוף המקיף של קיטלוג התשובות

קונטרס התשובות החדש, כרך ג', עורך: שמואל גליק; הוצאת הפקולטה למשפטים בר-אילן, מכון שכטר למדעי היהדות, מכון שוקן תשס"ט

כשהופיעו שני הכרכים הראשונים של "קונטרס התשובות החדש", סקרנו ב"הצופה" (כ"ד באב תשס"ו, כ"ח באדר ב' תשס"ח) ספרים אלו. תחילה דובר כי המפעל כולו יהיה בן שני כרכים, אך במשך הזמן הצטבר בידי המערכת חומר רב שהניב לבסוף שלושה כרכים הכוללים יחד כ-1,800 עמודים בפורמט גדול. בשלושת הכרכים נסקרים 4,560 כותרים ובהם תיאורים מפורטים ל-4,227 ספרי שו"ת. כן מתוכנן כרך רביעי שיעסוק בספרים שנכתבו על ספרות השו"ת. נציין כי ב"קונטרס התשובות" מובאים רק ספרים שהופיעו עד שנת תש"ס, אולם מאז, כידוע, ספרי שו"ת חדשים מופיעים כמעט מדי יום ביומו, והתופעה מתרחבת גם אל מעגלי תקשורת רחבים יותר. בעיתונות היומית, כולל "מקור ראשון" היומי, נידונות שאלות ותשובות, והתופעה אינה פוסחת אף על אתרי האינטרנט השונים. הדבר יביא לכך שכאשר ירצו לקטלג את ספרות השו"ת החל משנת תשס"א, לא יהיה די במעבר על ספרים ממש; המקטלגים יצטרכו לעבור גם על אמצעים אלקטרוניים, ומי יודע אילו חידושים עוד יתפתחו במרוצת הזמן.

כשקראתי לראשונה את ספרו של יצחק בשביס-זינגר "מיין טאטנס בית דין שטוב" (בתרגום העברי "בית הדין של אבא" – הוצאת ספרית פועלים, תל אביב תש"מ) חשבתי כי הסופר הגזים בתיאוריו הספרותיים לעניינים שהובאו לפני בית הדין של אביו הדיין מביילגורי שבפולין. אולם משהתחלתי לעסוק בספרות השו"ת ראיתי כי הסופר לא הגזים כלל וכלל – מעשים שהביא הסופר, כולל סטיות ועוולות, אכן התרחשו בעולם היהודי, וכל אלו מתועדים בספרות השו"ת. אין לך כמעט דבר שאיננו נידון בספרות השו"ת, אף על פי שייתכן שהוא רחוק מעולמם של חכמים כרחוק מזרח ממערב.

כל המצאה חדשה גררה אחריה עיונים בהלכה. כך למשל הרכבת, ה"אייזנבאן" בלשון השו"תים, נדונה בהרחבה, וכך גם הטלפון, האינטרנט וכל אמצעי התשלום המודרניים המבוססים על כרטיסי אשראי. בספרי השו"ת גם מו"מ הלכתי בנוגע לשאלת פיחות המטבע. בספר "שערי עזרא" של הרב עזרא בצרי כותב המחבר: "נשאלתי בטלפון ממר דוד גנחובסקי חבר מערכת ידיעות אחרונות… היכן תוקף התקנת וסמכות הממשלה לבצע פיחות? סוף סוף הרי יש בזה חשש גזל". הרב בצרי עסק בעניני פיחות המטבע בתשובה מיוחדת שנשאה את השם "הפיחות בהלכה".

עניין מיוחד יש בתשובות ר' שמואל סלנט, רבה הראשי של ירושלים. מתברר כי השמועה שלפיה ר' שמואל סלנט לא ידע לכתוב היא נכונה. הוא היה מרצה את חידושיו ותשובותיו לאחרים שכתבו בשמו, ולאחר מכן היה עובר ומאשר את הדברים בחתימתו. ואכן, באחת התשובות הוא כותב: "והנה יען כי קשה עלי מלאכת הכתיבה הנעשה על ידי אחרים לכן באתי בקצרה".

בספרות השו"ת נכללו גם פסקי דין שהוציא בית הדין האזורי לדיני ממונות בקרית ארבע. חברי בית הדין הם הרב יועזר אריאל, הרב יהודה עמיטל והרב משה בן יצחק, והנושאים המגוונים שנדונו בפניו כוללים תביעות שכר ופיצויים, תנאי עבודה ופירוק שותפויות.

מעניין ביותר הוא הספר "שאלות ותשובות מן השמים", המבוסס על שאלות ששאל המחבר ר' יעקב הלוי ממרויש "מבית דין של מעלה והיה נענה ברציפות ובהתמדה בחזיונות ליל מעין נבואיים". מסתבר כי ישנן תופעות שונות של פסיקת הלכה על פי גילויי רוח הקודש. בין העוסקים בתופעה זו היה הרב ראובן מרגליות, שפירסם את ספרו של רבי יעקב הלוי במהדורה חדשה עם מבוא מפורט על פסיקת הלכה על פי רוח הקודש.

בספר "שערי צדק" של הרב מנחם מנדל פנט מצויה רשימה שלמה של קיסרי אוסטריה מיום היווסדה של המלכות, ובנוסף תולדות חייהם של בני שושלת ההבסבורגים. מתברר כי הרבנים באוסטריה נהגו לדרוש בימי זיכרון ובמאורעות שונים, כך שבאחד ההספדים שערך הרב יחזקאל פנט, אבי המחבר, אנו מוצאים דברי שבח לכל קיסר וקיסר – שבחים מוגזמים ברובם, שנועדו בוודאי לשאת חן בעיני השלטון. מעניין לציין שגם קיסרים שלא היו אוהבי יהודים זכו מפיו לשבחים.

בין הרבנים המשיבים ניתן למצוא כאלה שסגנונם העברי משובח, אך ישנן גם תשובות שהבנתן קשה מפאת העברית העילגת.

אפילו שמה של גולדה מאיר מוזכר בספרות השו"ת. לא שגולדה שאלה רבנים כיצד לנהוג בעניינים שונים, אלא שרבנים נשאלו כיצד לנהוג בשאלת בחירתה של אישה לראשות הממשלה. שאלה מעין זו מופיעה לדוגמה בספר הנושא שם מוזר במקצת, "שער שמעון אחד", שנתחבר בידי הרב שמעון חיררי מכפר שלם. באותו ספר מתייחס המחבר לשאלה נוספת שנשאלה בעניין בעיה שהתעוררה בשנת תשל"ג בבית הכנסת הגדול בתל אביב. בתפילת ליל יום העצמאות סירב החזן לברך שהחיינו ולקרוא את ההלל כפי שהורה הרב הראשי שלמה גורן, בטענה כי הוא נוהג לפי פסיקתו של הרב הראשי עובדיה יוסף שפסק שאין לברך. החזן פוטר ממשרתו והרב עסק בשאלה אם הפיטורין נעשו כדין.

שאלה מעניינת נשאל הרב יקותיאל רוזנברגר על ידי מוכר עתונים מטעמעשוואר (עיר ברומניה). לאותו מוכר היו שותפים גויים ברחבי המדינה שעליהם הייתה מוטלת החובה להפיץ את העיתונים גם בשבת, והרב נשאל כיצד יש לנהוג במקרה זה. עוד שאלה מעניינת שנשאל אותו רב היא האם מותר להתפלל בכובעי קש המחוררים מטעמי אוורור, והאם הדבר אינו נחשב "גילוי ראש".

כך עוברים לפנינו אלפי נושאים מנושאים שונים, וכמובן שלא נוכל לדון אפילו באפס קצהם.

הדבר המאלף ביותר הנלמד מספרות השו"ת הוא העובדה כי מעולם לא היה ביהדות "דין יחיד" שפסקיו מקובלים על הכול. מה שאצל משיב אחד נראה כחמור, אצל עמיתו נחשב לקל שבקלים, וכן להפך.

עניין מיוחד המהווה פרשה לעצמה הוא שמות הספרים. ישנם שמות ששימשו כמה מחברים שונים, אך ישנם שמות שהם ייחודיים למחבריהם. לעתים נקרא שם הספר על שם אבות המחברים בצרוף שמות המחברים, לעתים על שם מאורעות מיוחדים ולעתים אלו שמות הזקוקים לפענוח. כך, אחד הספרים נקרא "תבת גמא". מחבר הספר, הרב יוסף תאומים, קרא לספר בשם זה משום ראשי התיבות של המלים "גמרא מדרש אגדה" – התחומים שבהם עוסק הספר. הרב יעקב שמואל אלישר קרא לספרו "שמחה לאיש", כש"איש" הם כמובן ראשי התיבות של "אלישר יעקב שמואל". גם הרב יצחק אפרים אבא שאול קרא לספרו "שמחה לאיש", וגם כאן ראשי התיבות קבעו את השם – "אפרים אבא שאול יצחק".

עוד תופעה הקיימת בספרות השו"ת היא שהמשיבים כתבו לעתים בעצמם את השאלות שהשיבו עליהן, ולא תמיד ניתן לברר אם השאלה נשאלה באמת או שמא נכתבה על ידי המשיב. בספרות השו"ת ידוע גם מקרה של טענה לזיוף. אחד מספרי השו"ת שעליהם טענו זאת הוא ספר "בשמים ראש", בו המשיב האלמוני, לטענת המפקפקים באמינותו, משתמש בשמו של רבנו אשר בר' יחיאל המכונה "הרא"ש".

הספר שלפנינו כולל ספרים באותיות ר-ת ומכיל גם מילואים ותיקונים לשני הכרכים הקודמים. בנוסף מביא המחבר שורה של "היתרים של מאה רבנים" הקשורים למתן רשות נישואין לגבר שאשתו חלתה או נשתטתה ואינה מסוגלת לקבל גט. במקרה זה מקובל לקבל רשות על פי היתר של מאה רבנים לשאת אישה נוספת, על אף שהראשונה לא קיבלה גט.

לספר נוספו גם מפתחות: מפתח מחברים, מפתח משיבים, מפתח אישים כללי, מפתח מקומות, מפתח לספרים שיש בהם תשובות בודדות, מפתח לספרים שבתוכם ספרי שו"ת. כמו כן נערכה השוואה בין מפתח התשובות של פרופ' בועז כהן, שלו זכות ראשונים בקיטלוג ספרי שו"ת, שנעשה בשנת תר"צ (1930) בבודפסט, ובין הספר שלפנינו.

המחבר ועוזריו ראויים לכל דברי שבח על מפעל האדירים שהגישו לנו, מפעל שמצטייר כאחד מהחשובים ביותר שנעשה בשטח חכמת ישראל בימינו.

 פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י'ב באדר תש"ע, 26.2.2010

מודעות פרסומת

פורסמה ב-30 במרץ 2011, ב-גיליון תצוה תש"ע - 655, יהדות ותויגה ב-, , , , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: