לטייל בביטחון / ניר מן

 

מרכזיות הנושא הביטחוני בתולדות היישוב והמדינה ניכרת במורשת של אתרים רבים. מאמרים המוקדשים לנושא בכתב העת 'אריאל' מהווים מדריך מצוין לעשרות מוזיאונים

פרקי תש"ח, אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל, 193, אלי שילר וגבריאל ברקאי; אריאל, תש"ע (2010), 125 עמ'

במהלך שלושים שנותיו של כתב העת הוותיק 'אריאל' ראו אור קרוב למאתיים חוברות, ובהן מאמרים מתחום ידיעת הארץ שנכתבו בידי טובי החוקרים. חוברת 193 הינה מיוחדת בתוכנה ובמתכונתה וראויה להתייחסות מיוחדת.

המאמר המרכזי בחוברת, "המוזיאונים העלומים לתולדות כוח המגן וביטחון ישראל", נכתב בידי אלי שילר, בהשתתפותם של אריה יצחקי ואהרון יפה. במאמר זה מובא סיפורם של 32 מוזיאונים צנועים הפרוסים ברחבי הארץ – מחניתה ומצודת כ"ח בגליל ועד מצפה רביבים ובארות יצחק בנגב. בחסות משרד הביטחון פועלים ומתוקצבים כיום 12 מוזיאונים לאומיים (שנסקרו ב'אריאל' 183–184), ולצִדם מוזיאונים חֵיליים המופעלים בידי עמותות ובידי מערכת הביטחון. כמו כן קיימים בארץ עשרות מוזיאונים אזוריים, אתרי הנצחה מוזאליים, חדרי תצוגה בקיבוצים ומצפים בעלי חשיבות קרבית ייחודית.

רוב המוזיאונים הצנועים הללו נמצאים בצפון הארץ בגלל התפקיד החשוב שנודע לעמקים ולגליל בבניין הכוח המחתרתי ובתולדות מלחמת העצמאות. "דלות החומר בדרום", כותב שילר, "נובעת ממספר היישובים המצומצם בנגב בתש"ח שכלל רק קיבוצים". מאמרו של שילר סוקר מוזיאונים שהוקמו לפני שנים רבות (בית המאירי בצפת ובית שטורמן בעין-חרוד, לדוגמה) ומוזיאונים מהדור האחרון (בית העדות בכפר-עציון, מרכז המבקרים במשטרת נהלל ומוזיאון כפר-הרא"ה). אוהבי תולדות היישוב יתענגו על תיאורי המוזיאונים השונים במאמר – אתר ההנצחה במשמר-הירדן, הסליקים (יגור, נהלל וגבע), מערת הפלמ"ח במשמר-העמק, מבצר שוני, חוסמסה בחולון, יד לאישה הלוחמת בניצנים, מעוז מול עזה בקיבוץ סעד, מצפה בית-אשל בבאר-שבע ועוד ועוד.

המאמר "בעקבות אתרי מלחמת העצמאות בירושלים", מאת החוקר רמי יזרעאל שהתמחה במלחמות ישראל ובאיתור חללים, מיוחד לכמה מקומות צנועים בירושלים. במאמרו נסקרים בקצרה שדה התעופה בגן סאקר, בית הקברות הארעי בשייח' באדר א', הר ציון, שער ציון, ימין משה, שער יפו, אכסניית נוטרדאם והשער החדש, מעבר מנדלבאום, הר הצופים, מנזר סן סימון, שכונת מקור חיים (אנדרטת האצ"ל), קטמון, קיבוץ רמת-רחל וארמון הנציב. גם מאמר זה מושתת על אותו העיקרון – מידע תמציתי ואמין הפותח בפני המטייל צוהר ראשוני על הפן הביטחוני של המקום.

החשיבות הרבה של שני המאמרים המצוינים על המוזיאונים נובעת מהריכוז התמציתי של החומר לציבור המטיילים ושוחרי ידיעת הארץ. במאמר של שילר כל מוזיאון נסקר בדף משלו, שבו מופיע תקציר היסטורי עיקרי על אודות האתר, תצלומים ספורים ואיכותיים הממחישים את הכתוב, ומסגרת מידע תכליתי (מועדי הביקור, כניסה חופשית או בתשלום ודרכי תקשורת לתיאום ולבירור). החוברת מספקת מענה יוצא מהכלל במיוחד למשפחות, לקבוצות מטיילים ולחוגי סיור הרוצים לשלב קטע העשרה היסטורי באזור.

המוזיאון באתר מציג את הפרק הביטחוני בתולדות המקום וטוען את הטיול בערך לימודי הולם. להרחבת דעת זו נודעת משמעות חינוכית מהמעלה הראשונה המגולמת במושג היחידאי שקיים רק בשפה העברית – ידיעת הארץ. יודעים את הארץ בהליכה רגלית, בנסיעה ברכב, ברחצה בנחלים ובים, בלינה תחת כיפת השמים ובלימוד עברה של הארץ. בלימוד הטופוגרפיה, הגאולוגיה, האקלים, המים, הצמחייה ועולם החי, הדרכים, ההתיישבות הקדומה והחדשה והחברה בת ימינו. לומדים את האזור בלימוד המאבק הביטחוני, השירים שנכתבו במקום והיצירה האמנותית שנוצרה בו. בגלל מרכזיותו של הנושא הביטחוני בתולדות היישוב העברי ומדינת ישראל נודעת לו חשיבות מיוחדת בהקניית המורשת היישובית שלנו. ביקור במוזיאון מקומי משתלב מצוין בתוכנית מגוונת וחווייתית של יום טיול. הוא מעביר בצורה מיטבית את החומר לבני הגילאים השונים, לא 'בולע' את כל היום, ומאפשר לתמרן בנוחות עם תכנון המסלול.

זאת ועוד, ביקור במוזיאון מקומי תורם באורח ממשי ביותר ל'משוגעים' לדבר באותו היישוב או האתר. בעידן ההפרטה העכשווי מצבם של לא מעט אתרים תלוי על בלימה וכל ביקור מסייע לקיומם הפיזי. הוא מסייע בדמי הכניסה (הלא גבוהים בדרך כלל) ותורם בסיוע המוראלי לעושים במלאכה. משחר ימיה של הציונות שאפנו לבנות יישובים שתהיה בהם עשייה תרבותית ולא כפרי קולאקים בורים ונבערים. מוזיאון וארכיון מקומי, חדר תרבות, בית קפה – כל אלה צריכים קהל מבקרים להמשך קיומם. לפני כעשרים שנים התלקח ויכוח עז על הקמת מסעדת מקדונלד ליד המוזיאון החטיבתי בצומת גולני, עד מציאת פשרה כלשהי. אם בעבר הצבת חנות המפעל הקיבוצית ליד המוזיאון האזורי נחשבה כמעט כצלם בהיכל, הרי שכיום פינות הליטופים, תחנות הדלק עם המסעדות המצועצעות ומרכזי הקניות נתפסים כחבילה אחת. בכרטיס אחד נכנסים לסחנה, למוזיאון חומה ומגדל, למוזיאון לארכיאולוגיה אגאית ולקנגורו. למדנו להשלים גם עם זה, וזה לא סוף העולם. אם בזכות הקנגורו מבקרים בשחזור של 'חומה ומגדל' – דיינו.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י'ט באדר ב' תשע"א, 25.3.2011

מודעות פרסומת

פורסמה ב-29 במרץ 2011, ב-גיליון שמיני תשע"א - 711, עיון ותויגה ב-, , , , , , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: