שמחה יהודית / יאיר טיקטין

 

הניגוד בין שני המשתאות במגילה אסתר – זה של אחשוורוש וזה של היהודים – משקף את הפער שקיים בין תרבות ראוותנית ותאוותנית ובין תרבות היהודים שמבוססת על סולידריות ונתינה

דונטלו, משתה הורדוס (פרט), 1423

מבין כל ספרי התנ"ך, מגילת אסתר היא הצבעונית ביותר. בדומה לתוכנית פפראצ'י טובה, המגילה מתארת לנו מה הסלבס שותים ואוכלים, באיזה צבע המפות ואיך נראים סידורי הפרחים – והכול בצבעים עזים ומעוררי קנאה. במשתה אחשוורוש לא רק האנשים לבושים – אפילו העמודים מולבשים בבגדי משי יקרים: "חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי-בוּץ וְאַרְגָּמָן עַל-גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף עַל רִצְפַת בַּהַט-וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת". בהמשך מתגלה גם מטרת המשתה: "הַרְאֹתוֹ אֶת-עֹושֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת-יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ". משתה של 180 יום שכל מטרתו היא להראות 'כמה אני עשיר ומכובד'. בצורה דומה מוצג גם מעמד האשה באותו המשתה, כאשר המלך מחליט: "לְהָבִיא אֶת-וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּכֶתֶר מַלְכוּת לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת-יָופְיָהּ כִּי-טוֹבַת מַרְאֶה הִיא". תפקידה של המלכה הוא להופיע בין האורחים על מנת שכולם יראו איזה מלכה יפה הצליח המלך לתפוס (חז"ל עוד  הגדילו את הדרמה וגילו שלנו שהמלך היה מעוניין שוושתי תופיע לפני השרים, ללא בגדים, כאשר רק כתר לראשה). במשתה אחשוורוש יש רק חוק אחד: "והשְּׁתִיָּה כַדָּת אֵין אֹנֵס כִּי-כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל-רַב בֵּיתוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ-וָאִישׁ", חוק שקובע שכל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה, בלי חוקים ובלי כפייה, למרות שכאשר ושתי בוחרת לעשות כרצונה וממאנת להופיע, יש כבר מי שמחליט להעלים אותה מפני השטח.

כשהמגילה מספרת לנו על משתה אחשוורוש, היא מנסה לגרום לנו לחשוב בצורה ביקורתית על סממני התרבות שמתגלים מתוך המשתה – תרבות שבה מטרת הצריכה היא רק להראות לכולם את "עושר כבוד מלכותו" (עינו ערך 'ג'יפים עירוניים'?), תרבות שבה תפקידה של האשה הוא "לשתוק ולהיות יפה" והגבר מתפאר לפני חבריו ביופייה (עיינו ערך 'היפה והחנון'), תרבות שחורטת על דגלה את הסיסמה: " לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ-וָאִישׁ ", תרבות שבה העמודים בבתי העשירים מצופים בבדי בוץ וארגמן בעוד שהעניים מתגוללים בבוץ בחצר.

בסיום המגילה, באופן די מפתיע, מסופר על משתה נוסף. הפעם משתה של יהודים: "וַיִּכְתֹּוב מָרְדֳּכַי אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל-כָּל-הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל-מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אחשוורוש הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים… לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹונִים".

גם היהודים עושים משתה, גם הם שמחים ואפילו שותים יין 'עד דלא ידע', אך קיים הבדל קטן בין המשתאות – היהודים, לצד השכרות, גם שולחים משלוחי מנות איש לרעהו, ורגע לפני פתיחת השמפניה הם זוכרים לתת 'מתנות לאביונים'. בשמחת היהודים קיימים חוקים – והם דואגים לכך שגם אלו שלא שפר גורלם יזכו לסעודת פורים, והעניים יזכו למעט מרשרשים בכיס (חז"ל אף הוסיפו על המצוות החברתיות את חובת קריאת המגילה, כך שהשמחה תהיה לא סתם שכרות דיוניסית אלא שמחה שמחוברת לטקסט ולתוכן תרבותי ודתי).

אולי מי שסיכם את ההבדל בין שני המשתאות בצורה הטובה ביותר היה הרמב"ם, שקבע:

וכשהוא אוכל ושותה, חייב להאכיל גם לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים, שנאמר (בתורה): "והלוי והגר והיתום וגו'". אבל מי שנועל דלתי חצרו ואוכל ושותה הוא ואשתו ובניו, ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש, אין זו שמחת מצווה, אלא שמחת כרסו

מתוך דברים אלו, החלטנו בארגון הנוער 'צמרת' (ארגון נוער מעורב של דתיים וחילונים, מיסודה של 'המועצה הציונית לנוער' וארגון 'נוער לנוער' שמחנך לארבעת ערכי הליבה שמיוצגים בשמו: ציונות, מנהיגות, רעות ותרומה לחברה) לציין את השבוע של חג הפורים כשבוע התנדבות ארצי. בסיומו, יערכו החניכים "משתה" של סולידריות ונתינה; שלא ישחזרו חלילה את משתה הראווה וחוסר הכבוד של אחשוורוש והמן.

 הכותב הנו רכז הדרכה ארצי של ארגון הנוער 'צמרת' ומורה למחשבת ישראל בתיכון 'יחד', מודיעין

פורסם במוסף 'שבת', אגרת הפורים, 'מקור ראשון', י'ב באדר ב' תשע"א, 18.3.2011

מודעות פרסומת

פורסמה ב-22 במרץ 2011, ב-איגרת הפורים, גיליון צו (זכור) תשע"א - 710 ותויגה ב-, , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: