נגיעות של קדושה / אהרן שטכלברג (לפרשת צו)

 

הקדושה עוברת אל חפצים ובגדים באמצעות נגיעה, אך מן האדם הרוצה להתקדש נדרש יותר. עיון בפשוטו של מקרא בעקבות רש"י ורשב"ם

איור: מנחם הלברשטט

ארבע פעמים לאורך פרשיות המשכן מופיע הביטוי: 'כל הנוגע… יקדש'. הביטוי מופיע ביחס לנוגע במזבח העולה, במנחה ובחטאת (ואולי גם באשם) וגם באופן כללי – במשכן עצמו ובכל כליו לאחר משיחתו.

רש"י מפרש בעקביות בכל ארבע הפעמים כי הנגיעה בקודש – בין במזבח ובין בקודשי המזבח – מעבירה אל הנוגע את קדושתו של הקודש. מדבריו עולה כי הקדושה טבועה בקודש, ועוצמתה מגיעה עד כדי 'הדבקת' הנוגע בה במידה מסוימת של קודש, מעין 'והיה הוא והנוגע בו יהיה קודש'.

רשב"ם לעומתו מפרש בשלושה מתוך ארבעת המופעים כי ההוראה בדבר קדושתו של הנוגע, אין משמעה העברת הקדושה אל הנוגע כתוצאה מן הנגיעה, אלא דרישה המוטלת על הנוגע להכין ולקדש עצמו לקראת הפגישה עם הקודש.

אם תמצי לומר, לפנינו מחלוקת עקרונית בדבר טיבו של הקודש: לרש"י – הקדושה היא נתון סטטי אשר אינו דורש מאמץ אנושי ואף אינו מושפע ממנו. הקודש כולו מלמעלה: הקדוש – קדוש, ואשר אינו קדוש – אינו קדוש. לפיכך, רק דרך אחת הופכת את החולין לקדוש: הנגיעה בו או בליעתו. לרשב"ם, לעומת זאת, היכולת לגעת ולהגיע אל הקודש היא פועל יוצא של ההכנה והמאמץ האנושי. ההתקדשות אינה נתון, היא דרישה. היא אתגר. על כן, כל הניגש לגעת בקודש – עליו להתקדש תחילה.

ראיות לשני הצדדים

היכן עומדים פשטי המקראות ביחס למחלוקת זו? כלום ניתן להוציא מהם עמדה בשאלה זו?

ראשית, יש לומר שלא לחינם פירש רשב"ם כדרכו רק שלושה מתוך ארבעת המופעים של הביטוי, ולא פירש דבר במופע האחרון – בתורת החטאת. הקשרו של הביטוי, ובפרט מקבילו בפסוק, מזכיר בבירור את גישתו של רש"י:

כֹּל אֲשֶׁר יִגַּע בִּבְשָׂרָהּ יִקְדָּש, וַאֲשֶׁר יִזֶּה מִדָּמָהּ עַל הַבֶּגֶד אֲשֶׁר יִזֶּה עָלֶיהָ תְּכַבֵּס בְּמָקוֹם קָדֹשׁ.

ברור כי חלקו השני של הפסוק, העוסק בבגד אשר קלט מדם החטאת, אינו יכול להיות מוסב על פעילות של התקדשות והיטהרות. אין כל מקום להתכוננות מצִדו של בגד כאשר הוא מושא הפעולה בלבד! לכן, אם נבוא ללמוד סתום מן המפורש ולהקיש ממשמעותו של סוף הפסוק אל תחילתו, יוצא הפירוש כפירושו של רש"י, לאמור: הנוגע בדם החטאת – מקבל מקדושתה. וכיוצא בזה: הנוגע בבשר החטאת – מתקדש אף הוא.

מאידך גיסא, המופע השני של הביטוי, בתיאור המשיחה החגיגית והמרוממת של המשכן וכליו, מוכיח לכאורה כפירושו של רשב"ם:

וְעָשִׂיתָ אֹתוֹ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ רֹקַח מִרְקַחַת מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה. וּמָשַׁחְתָּ בוֹ אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֵת אֲרוֹן הָעֵדֻת. וְאֶת הַשֻּׁלְחָן וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַמְּנֹרָה וְאֶת כֵּלֶיהָ וְאֵת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת. וְאֶת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ. וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם וְהָיוּ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהֶם יִקְדָּשׁ. וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו תִּמְשָׁח וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם לְכַהֵן לִי.

ציווי המשיחה מתייחס למשכן ולכל כליו, וכן לאהרן ובניו. לא מצינו מעולם דין בסגנון 'הנוגע במקודש מתקדש' ביחס לארון או למנורה, או בנוגע בבני אהרן. לכן אפילו רש"י נאלץ לצמצם את היקף תחולתו של הפסוק ולפרשו על דרך האוקימתא כמתייחס אל כלי שרת בלבד, הראויים לקבל בתוכם תכולה השייכת לעולם הקרבנות והמנחות:

וקידשת אותם – משיחה זו מקדשתם להיות קודש קדשים, ומה היא קדושתם, כל הנוגע וגו', כל הראוי לכלי שרת משנכנס לתוכו קדוש קדושת הגוף ליפסל ביוצא ובלינה ובטבול יום, ואינו נפדה לצאת לחולין, אבל דבר שאינו ראוי להם אין מקדשין.

אלו ואלו

מתברר אפוא, כי מבחינת פשוטו של מקרא, שתי המשמעויות של ההקדשה או ההתקדשות קיימות בפסוקים, והמשמעות המתאימה ביותר יכולה להיבחר מתוך ההקשר.

בשניים מארבעת המופעים מעלה פשוטו של מקרא בבירור את שתי המשמעויות שציינו: בקורבן החטאת מלמדת התורה כי קדושתה של החטאת עוברת ומדביקה את הנוגע בה, ומן הפסוק 'כל הנוגע בהם יקדש' נלמד כי כל הקרב אל המשכן ואל כליו – עליו להיטהר ולהתקדש. את שני המופעים האחרים של הביטוי – נוגע במזבח ונוגע במנחה – ניתן לפרש בכל אחת מן המשמעויות, ואפשר ששתיהן כאחת נכונות.

מסתבר לומר שהידבקות בקדושה נעשית באופן בלתי תלוי רק כאשר מדובר בדומם – בבגדים, בכלים וכיו"ב. כאשר מדובר באדם, הכרחי לו שיתאמץ, שיתקדש ושיטהר בטרם ייגש אל הקודש.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י'ב באדר ב' תשע"א, 18.3.2011

פורסמה ב-20 במרץ 2011, ב-גיליון צו (זכור) תשע"א - 710, הגיע למערכת - פרשת שבוע ותויגה ב-, , , , , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: