רפואה שלמה / רבקה שאול בן צבי

הרפואה האלטרנטיבית כבר מזמן מחלחלת ומשלימה את זו הקונבנציונלית. קבלתה, דחייתה או האדישות לה קשורות בתהליכים חברתיים ותקופתיים מרתקים. ספר חדש וראשון מסוגו משווה, מנתח ומסביר את המתחולל בשדה הידע הרפואי

רפואה משלימה והשבת הקסם לעולם

יעל קשת

רסלינג, 2010, 247 עמ'

 

ספרה של יעל קשת בנושא הרפואה המשלימה שונה מכל ספר אחר העוסק בתחום. לא תמצאו בו פרקטיקות של ריפוי, הוראות תזונתיות או השקפה נחרצת כלשהי. זהו הספר הראשון בעברית שעוסק ברפואה המשלימה כמושא למחקר אקדמי. ראוי לציין שהכותבת אינה רופאה, אלא חוקרת ומרצה בתחום מדעי החברה, והספר הוא עיון סוציולוגי, צלול ומרתק, שמיועד לא רק לאנשי מקצוע אלא לקורא הסקרן והדעתן שמחפש חוויה אינטלקטואלית.

מה הקשר בין סוציולוגיה לרפואה? כל רפואה היא סוג של ידע, ובימינו נתפס הידע כתוצאה של תהליכים חברתיים. בפרק "ידע, מדע ודעה" מציגה קשת את הדינמיקה של קבלת ידע כאמת מדעית, הקשורה לזמן ולמקום, לרשתות חברתיות, לסמכויות, לארגונים ולאינטרסים. "הסוציולוגיה של הידע" מהותית לנושא הספר כמסגרת תיאורטית. ומעבר לכך, גם למי שאינו חוקר חשוב לדעת על הידע כמובנה חברתית על מנת להימנע מנוקשות מחשבתית ומדחייה אוטומטית של רעיונות חדשניים העומדים בסתירה למוסכמות.

להבהרת הנושא אביא דוגמה ידועה ומעט קיצונית לאי קבלת ידע כתקף. ד"ר איגנץ זמלווייס (1818-1865) היה רופא מיילד בבית חולים בווינה. בתקופה ההיא מתו נשים רבות מזיהום שכונה בשם "קדחת הלידה". זמלווייס שם לב שבמחלקה שלו מתות הרבה יותר נשים מאשר במחלקה אחרת. הסיבה הייתה שבאחרת שימשו מיילדות, ואילו למחלקה שלו הגיעו סטודנטים לאחר ניתוחי גוויות ולאחר טיפול בחולים. זמלווייס הכריח אותם לרחוץ ידיים בחומר מחטא, ומאז הצטמצם בשיעור ניכר מספר מקרי המוות. ברם, הממסד לא היה מוכן לקבל את ממצאיו ואלפי נשים הוסיפו למות עד שבסופו של דבר הופנמה השיטה. זמלווייס נחשב היום לאחד מחלוצי האפידמיולוגיה. על פרשה זאת כתב מורטון תומפסון את ספרו המרגש "זעקת האמהות". מדוע האמת הזאת, שהיום נראית כה מוצקה, לא נתקבלה? מדוע כל כך התרעמו על ד"ר זמלווייס בשל הוראותיו 'המשונות' לחטא את הידיים? הידע של התקופה לא אפשר את התהליך הדינמי שבסופו אמת מתקבלת. לא ידעו על חיידקים. ומן הסתם הייתה גם קנאת עמיתים. זמלווייס נקט גישה לא מקובלת לחלוטין, והתגלית שלו היוותה פרובוקציה בעבור בכירי הממסד בווינה. מי אתה, אסיסטנט צעיר, שתאלף בינה את גדולי הרופאים? סיפור עגום זה מאשר את התובנה שלא די בכך שאמת תהיה אמת על מנת שתיחשב לכזאת, כמפורט בפרק המאלף המהווה מסגרת תיאורטית לספר כולו.

על מנת לעמוד על ייחודה של הרפואה המשלימה, עורכת המחברת השוואה רבת פנים בינה לבין הרפואה הקונבנציונלית. הרפואה נולדה מהמדע, ולכן היא מבוססת על ההפרדה בין חומר לרוח, בין אובייקטיבי לסובייקטיבי. היא גם תחום שמאופיין ברדוקציה (הפחתה), כלומר על התמקדות ביחידות הקטנות: חיידקים, וירוסים, תאים. בתקופה האחרונה התבססה "רפואה מבוססת ראיות", כלומר רפואה שנסמכת על ניסויים הנערכים לפי אמות מידה קפדניות. הללו נחשבים ל"סטנדרט הזהב", דהיינו לאמצעי האובייקטיבי, הטהור והמהימן ביותר. שיטה זאת קשורה לאופי המדעי של הרפואה המודרנית, בעוד בעבר הלא רחוק נתפסה הרפואה גם כאמנות, כלומר כתחום שיש בו מקום רב לאינטואיציה ולשאר הרוח של הרופא, בניגוד לסטנדרטיזציה של הטיפולים המקובלת היום.

אמצע המאה העשרים הייתה תקופת הזוהר של הרפואה השלטת, אומרת המחברת, והידע הרפואי לא הוטל בספק. החל משנות השישים החלו להופיע מכיוונים שונים דברי ביקורת על הרפואה המודרנית. איוון איליץ' דיבר על פגיעה בבריאות שנוצרת על ידי הרפואה עצמה. פוקו, ב"הולדת הקליניקה", תיאר את השפעת המבט הרפואי ההופך את האדם לאובייקט. בשנות השבעים והשמונים טענו נגד המדיקליזציה של החיים הגורמת לפיקוח יתר של הממסד ולהחלשת הפרט.

כאשר עולם הרפואה כבר אינו מקודש, נוצר מקום לשיטות רפואיות אחרות שקודם לכן נתפסו כמשונות או שוליות ביותר. המחברת בחרה במושג "רפואה משלימה", ובכך טבעה חותם של "סוג ב'" על שיטות רפואיות שבחלקן ובזמנן היו בלעדיות וסמכותיות, כמו הרפואה הסינית למשל. קשת אכן מציינת את שורשיה העתיקים של הרפואה 'האחרת', אבל מטעימה ומדגישה שהרפואה המשלימה של היום היא חיזיון ייחודי שאופייני דווקא למודרניות. חיזיון זה יוצר שיח בעל אופי שונה, ומאפשר לידע חדש להבקיע את דרכו. הרפואה המשלימה הולכת ומתעצמת בארץ ובעולם כולו כחלק מתרבות "העידן החדש", ויוצרת אפיסטמולוגיה אחרת, דרכים חדשות להכרת המציאות. הספר מנסה לעמוד על אפיוניה של התופעה הישנה-חדשה הזאת, וכאן אנו מגיעים לאחד הטיעונים החשובים במחקר זה: הרפואה המשלימה מבוססת על כלאיים. על מיזוגים הטרוגניים ממקורות ומשדות שונים. הרפואה הזאת משלבת לעתים מושגים הלקוחים מספירה אחת ומטמיעה אותם, כמו למשל המושג אנרגיה הלקוח מהפיסיקה. נציגיה הם אנשים המהלכים במרחב של גבולות, של טשטוש תחומים. דמויות סיפיות. הרפואה המשלימה עשויה למזג דת ואקולוגיה, רפואה עממית, בודהיזם, תורות רציונליות ומיסטיקה. בכל גילוייה מתבטאת תכונת הכלאיים כמהותית ביותר, וזאת בניגוד לרפואה המקובלת והשלטת הנוטה למוניזם ולהתבדלות מכוונת ולא חלילה להתערבבות הפוגמת בטוהר המדעי.

נושא הכלאיים מופיע היום בצורות שונות בתחומים אחרים של מדעי החברה והרוח. כך למשל מרבים לדבר על תופעות "היברידיות" היונקות משני עולמות ועל דמויות לימינאליות המהלכות על קו הגבול. נושא הכלאיים אופייני כנראה לתקופה של טשטוש היררכיות וקווי גבול, כאשר תחום משיק לתחום ונמוך הופך לגבוה.

קשת חוזרת ומדגישה את צביונה הלא מוגדר של רפואה שקווי המתאר שלה אינם ברורים ומובחנים; שאינה רפואה פיסית בלבד, אך גם לא בלתי פיסית, ובכל אחד מגילוייה השונים נכללים יסודות שיש בהם עמימות ומסתורין. כך למשל, אפילו בתחום רציונלי כמו רפואת צמחים מועלים מושגים חוץ-מדעיים כפי שהדבר התבטא בכנס לצמחי מרפא במכון וולקני. אנשי מדע עירבו בדבריהם מושגים הלקוחים מתורות רפואה בלתי מוסכמות. הדבר בולט ביתר שאת במה שנקרא "רפואת אנרגיות" או רפואת תדרים, תחומים כגון: הילינג, רייקי, ביקום, פרחי באך.

בספר מודגשת חשיבותה של הלשון בתהליכי התקבלות של מושגים ותורות. ואכן, פרק שלם מוקדש למושג ה"הילינג" ופרק אחר ל"אנרגיה". הילינג פירושו באנגלית ריפוי גם כתהליך וגם כתוצאה. הילינג הוא גם תהליך של העברת אנרגיה מהמטפל למטופל. קשת מדגימה את תפקיד ההילינג בהתקבלות הרפואה המשלימה ברבים. באמצעות תיאורי הילינג בספרים הפופולריים מוצגת הכריזמה של המטפל ככוח בלתי אישי, כישות אנרגטית העוברת במגע. קשת מתארת את הרטוריקה הכריזמטית המהפכנית היוצאת נגד המוסכמות ומובילה אנשים לדרך חדשה. ההילינג מתואר כמסע רוחני רב תחנות המביא למודעות גבוהה ולאמונה ביכולת האדם ליצור לעצמו את המציאות הרצויה.

אני רוצה עם זאת לציין, לא כחוקרת אלא כמי שכבר עשרות שנים עוקבת אחר השיח בנושא, שבשנות השישים והשבעים דובר מעט מאוד על אנרגיה, ואפילו המושג רפואה משלימה לא הומצא עדיין. נכון שכבר הכירו את היוגה ושיטות אחרות, כפי שמזכירה קשת, אך בדיון הציבורי דובר בעיקר על צמחונות וטבעונות. פה ושם אפשר היה להיתקל במושגים אזוטריים, אך הרציונל של הטבעונות הוותיקה היה רחוק מעמימות, והשיח בכללותו לא היה מיסטי. יותר מכך: תובנות מעולם הטבעונות שנחשבו בעבר למוזרות הופנמו היום למערכת הממוסדת ולא נודע כי באו אל קרבה, ואף את מקורן אין מציינים עוד. זו אסטרטגיית 'הבליעה', שאותה מציינת קשת, המשמשת כאמצעי להתמודדות עם כוח זר ומאיים. היתואר כי פעם לגלגו הרופאים על דברים המובנים מאליהם היום כמו עדיפות המזון המלא והחי שהוכחה מעל לכל ספק – מה שהטבעונים ידעו מראשית הדרך, ולא על פי מחקר אלא כתוצאה מחשיבה ומאינטואיציות בריאות? על כל פנים, הרפואה המשלימה של העשורים האחרונים שונה מאוד מהטבעונות הקלאסית הפשוטה והברורה, ואילו ההילה המיסטית ששורשיה במזרח הרחוק היא תוספת מאוחרת יותר, הרחוקה מיסודות הטבעונות המערבית.

היסוד המיסטי ממקד את הרפואה המשלימה במחוזות של גאולה נפשית וגופנית, ומאציל עליה אווירה של קדושה. במאמר מוסגר אוסיף כי היסוד הפגאני המצוי בחלק מהשיטות המשלימות דורש התייחסות זהירה מצד שומרי מצוות. במדיטציה הטרנסצנדנטלית יש מנטרות אליליות, אבל ניתן להפיק תועלת רבה ממדיטציות נייטרליות.

הרפואה המשלימה מהווה תיקון להיבדלות התחומים שבחיים המודרניים, אומרת קשת, בהתייחסה לדברי מקס וובר, מאבות הסוציולוגיה, המקונן על עולם שאיבד את קסמו. עולם שהפך מדורים מדורים ואין בו יותר נקודה מרכזית מאחדת החולשת על כל התחומים. לעומת זאת, הרפואה המשלימה היא הוליסטית במהותה העמוקה, ללא ההפרדות המלאכותיות בין ממדים שונים של האנושיות. נוסף על כך, בשונה מהסטנדרטיזציה הנהוגה ברפואה המקובלת, ניכרת בזו המשלימה גישה ייחודית אל האדם כאינדיבידואל. אין טיפול אחד שמתאים לכולם. מרפא ראוי בתחום הרפואה המשלימה לעולם אינו מטפל על פי השעון אלא לפי צרכיו של המטופל, והוא משתמש רבות במה שקרוי בימינו בשם "אינטליגנציה רגשית".

ההבדלים הרבים מספור בין הרפואה השלטת לזו המשלימה אינם מאפשרים להחיל את כלי ההערכה המקובלים על טיפולים שבסיסם כה שונה. פרק שלם מוקדש לסוגיה זאת, ובו מפרטת קשת את כל הדעות בעד הערכת הרפואה המשלימה בכלים אקדמיים חיצוניים ונגדה. הדעות נעות מקיצוניות לקיצוניות, משלילה של כל ביקורת חיצונית מצד גופים מוסמכים ועד רצון להימנות על משפחת הרופאים ולהכחיד גילויים של שטחיות ושרלטנות.

תגובה אופיינית לרבים מהרופאים והמטפלים היא טהרנות, אומרת יעל קשת. הרצון להיבדל כליל מהתחום האחר. הטהרנות הזאת עומדת בניגוד לשדה הרפואי עצמו, שבו עשרות רופאים קונבנציונליים מטפלים גם או רק בשיטות שמקורן ברפואה המשלימה. הללו נחשבים לבוגדים, כמי שערקו אל האויב. ואוסיף את התרשמותי האישית, שמרוב רצון להסתייג מכל מה שאפילו מזכיר רפואה אלטרנטיבית, כמו ייעוץ תזונתי וויטמינים, נמנעים רופאים אפילו ממה שאינו שייך בהכרח לרפואה המשלימה. חולה סרטן שיבקש הנחיה תזונתית, מוטב לו לפנות לספרים בתחום, ביניהם ספר של אונקולוג מפורסם (יוסף ברנר, "עצרו את הסרטן אני רוצה לרדת"). הסיכוי שהאונקולוג שלו יגיד לו מה לאכול וממה להימנע – שואף לאפס. כנראה צודקים הסוציולוגים של הידע הטוענים שקבלת הידע ככזה היא עניין של מנגנונים חברתיים, וכנראה שהידע הרפואי התזונתי עדיין לא הוכשר להופיע בציבור ברוב עוצמת משקלו, למרות גורליותו הרבה.

הרפואה המשלימה היא תופעה מודרנית, גורסת קשת. אבל לעניות דעתי, רק במציאות פוסטמודרנית המבטלת את המדרג ומעבירה את השוליים אל המרכז יכולה הייתה הרפואה המשלימה להגיע להעצמה כה רבה. רק בהוויה של התפוררות סמכויות מקובלות עשויה השוליות להתקרב אל המרכז. הרפואה השולית אכן הולכת ומתקרבת, אבל כל בר דעת מבין שבעניינים של חיים ומוות, בהתקפי לב ואסטמה, בזיהומים חמורים, פציעות ופגיעות גופניות קשות – אין תחליף לרפואה השלטת. הכרת הטוב היא מידה נדרשת. כוחה של הרפואה המשלימה הוא בבעיות כרוניות, אך לא תמיד היא מצליחה. את הצלת חיי מספר פעמים אני חבה לרפואה המקובלת; את איכות חיי – לרפואה המשלימה.

יעל קשת נמנעה מהבעת דעתה האישית על התועלת שברפואה המשלימה, ואכן הצליחה להציג את הדברים באופן שקול. "הרפואה המשלימה והשבת הקסם לעולם" הוא ספר עשיר במיוחד, מרגש בתובנותיו, כתוב בבהירות עילאית ופותח שער לתחומים רבים. אחד הספרים המעניינים ביותר שקראתי לאחרונה.

 

פורסם ב'מוסף שבת', 'מקור ראשון', ה' בכסלו התשע"א, 12.11.2010

 

 

פורסמה ב-6 במרץ 2011, ב-גיליון ויצא תשע"א - 692 ותויגה ב-, , , , , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

  1. סבי עובר כעת טיפולי כימותרפיה, אני יכול להעיד ממבט קרוב ששני אלו עוזרים בהחלט לנצח את המחלה, סבי למרות הטיפולים הקשים מקבל את החוזק (גם אם הוא רק מדומה), אני שם לב כי גם רפואה משלימה וגם רפואה קונבנציונלית פשוט עושות את העבודה.

להגיב על מורן אופיר לבטל

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: