דרכו של מיכאל אוסניס אל היהדות החלה מחלום שחלם על בית המקדש. מאז הוא לא מפסיק לבנות דגמי אבן של הבית השני – ולכסוף לבניין הבית השלישי

דגם המקדש

אם היה יודע מיכאל אוסניס באותו לילה לפני 16 שנים שנפשו לא תדע מנוח לאחר החלום שיראה – ספק אם היה בוחר להניח את ראשו על הכר ולהירדם. אבל מיכאל ישן באותו הלילה, והחלום ההוא, שאותו הוא זוכר בבהירות עד היום הזה, שינה את כל מהלך חייו.

מיכאל, אז עולה חדש מברית המועצות, התגורר בכפר סבא והיה חסר כל ידע ביהדות. בדרך אגב נודע לו באותה תקופה על עובדת קיומו של בית המקדש בהיסטוריה הישראלית. וכך הוא מתאר את החלום: "חלמתי שאני מתרחק אחורה בזמן. סביבי חושך, תחתיי זוהר סרגל הזמן. אני חולף על פני שנת 1800, מתקרב ל-1600 וממשיך אחורה. היכן שהוא אחרי שנת 300 ראיתי אור בקצה החשיכה. קרבתי למקור האור. החלום היה מאוד בהיר, מובן ורצוף. ישר מתחתיי הגיח בניין פאר נוצץ בשיש. ידעתי שזה בית המקדש, מרכז העולם. הבחנתי בהרמוניה מושלמת של המבנים הסובבים את הארמון המפואר, שמחלונותיו מציף האור גלים גלים.

"קלטתי שאני בחלום וניסיתי להיזכר איפה עוד ראיתי אור שכזה, והגעתי למסקנה שלא, אין דבר דומה לזה בחיים שלנו… אמרתי לעצמי שהגיע הזמן לחזור, ומתחתי שוב האיר סרגל הזמן. ריחפתי חזרה לביתי כשמשהו חשוב בוער בלִבי. כשהתקרבתי לשנת 1945 והתחלתי לנחות חשבתי לעצמי 'ראית את העבר! שא עיניך, אולי תזכה לראות את העתיד'. היה מאוד קשה לעצור ולהרים את הראש. לבסוף, במאמץ עילאי עצרתי לחלקיק שנייה והבטתי למרחקים. מאחורי האופק התנוצץ על כל רוחות השמים אותו האור הקדוש. שִׂמחתי שולשה. הבנתי שזה אורו של בית המקדש הבא, שכבר אינו רחוק כל כך מהיום. מכאן הגעתי למסקנה: מה שהראו לי אני חייב להעביר הלאה".

מיכאל מעיד על עצמו שכשהקיץ מחלומו חש כמו לאחר מאמץ פיזי ממשי וכל שריריו כאבו. הוא החל לחפש בקדחתנות חומרים תיעודיים על בית המקדש שהיה לפנים בירושלים, ומצא אותם בספריו של יוספוס פלוויוס. הוא החליט לנסות ולבנות דגם של הבית, כדי לשתף את הציבור בחוויה שעבר. עד אז לא ניסה מיכאל את כוחו בעבודות אבן ושיש – והוא החל ללמוד את האומנות "תוך כדי תנועה". מקץ חצי שנת עבודה יצא מתחת ידיו דגם שיש מרשים של בית המקדש בקנה מידה של 1:200. הרב ישראל אריאל, שבאותם ימים חיפש אומן לבניית דגם לתערוכת 'מכון המקדש', התפעל מאוד מרמתו המקצועית של הדגם הראשון, והזמין אצל מיכאל דגם גדול ומורכב יותר (בקנה מידה של 1:100), תוך שהוא מדריך אותו בפרטי צורת הבית ונתוניו על פי מקורות היהדות. חלומו של מיכאל, ללמד את עם ישראל על המקדש, התחיל להתגשם.

משך כל הזמן המשיך מיכאל לבנות עוד דגמים מיוחדים: דגם המשכן, דגמי חתך דידקטיים של המקדש, והדגם האחרון – שהוזמן על ידי ישיבת 'אש התורה' – דגם שיש ענק של המקדש (בקנה מידה 1:60) שאפשר להרימו על ידי מערכת אלקטרו-מכנית ולגלות את מבנהו הפנימי ואת הכלים השוכנים בו.

אל הבית השלישי

בניגוד לרוב העוסקים במקדש, שהגיעו אליו כחלק מהכרתם את היהדות – מיכאל התקרב ליהדות דרך העיסוק במקדש. שנים רבות שהוא מתגורר בקדומים, ואת מלאכתו הוא עושה בסדנה שבחצר ביתו. לפרנסתו הוא עוסק בעבודות מזדמנות (שכדרכן גם לא תמיד מזדמנות), ואת רוב זמנו מקדיש למלאכת היצירה, בתקווה שיידרשו לה יום אחד קונים ומזמינים.

תחושת השליחות שהוא חדור בה מביאה אותו לבטא את תחושותיו והשקפותיו דרך החומר באמצעים נוספים – רובם ככולם בחומר השיש. הוא מאמין בחומר היסודי והמקורי הזה, וחשוב לו, מלבד מתן תחושת הפאר לצופה, לחוש את בית המקדש דרך ידיו, לחוות את מלאכת הבניין ולהבין את התהליכים הנפשיים העוברים על בוניו. בעבורו, מלאכת הבנייה של דגמי הבית השני היא התחלה וראש לבניין הבית השלישי, והדגמים ההולכים וגדלים מהזמנה אחת לחברתה הופכים בעיני רוחו לתהליך שבסופו ייבנה הבית הממשי על מקומו, בקנה המידה המקורי. כשהוא חותם את שמו על יצירה הוא דואג להוסיף: "בונה המקדש".

את קירות הסדנה שלו מעטרות יצירות אבן שדרכן הוא מנסה להביע את משמעותו המטפיזית של המקדש ואת מקומו בתוך מארג חיי עם ישראל השוכן בארצו השלמה. אמירותיו ברורות וממוקדות, ומציירות בגוני אומנות האבן – שמול יצירותיו מדהים לגלות כמה גוונים ומרקמים יש לה – את תמונת העם המאוחד והשב לשורשיו בנחלתו, כאשר המקדש פועם כלב בארצו וזוהר ככתר על ראש שמחתו.

בימים אלו מוצגת בספריית קדומים תערוכת חנוכיות אמנותיות מעשה ידיו, וכן דגם עץ חדש שבנה. כל חנוכייה מבטאת רעיון מיוחד (כמו ירושת הארץ, מדינת ישראל, התפילה להדלקת מנורת המקדש בקרוב) או מתארת פרק היסטורי (מלחמת ששת הימים, המסע ההיסטורי לארץ ישראל).

להתרשמות מיצירותיו של מיכאל: http://massnat-mikdash.co.il/

לתיאום ביקור בסטודיו: 054-4792242.

לבירור שעות פתיחת ספריית קדומים (לתערוכת החנוכיות): http://kdumim.library.org.il/

לתגובות ומאמרים בעניין המקדש ומקומו: mekom@vmail.co.il

הר הבית פתוח ליהודים בימים א-ה בין השעות 7:30-10:00 בבוקר ו- 12:30-13:30 בצהריים • לפרטים ולקבלת הדרכה הלכתית: 050-8649968 • לקבלת קובץ הדרכה לעולה להר הבית: halachot@gmail.com

פורסם ב'מוסף שבת', מקור ראשון, י"ב כסלו תשע"א, 19.11.2010