איך מקלקלת הסמכות את הכישרון לעוף / איתמר מרילוס

 

סיפוריו המהנים של הסופר הצ'כי, ששילב לאומיות גאה עם הומניזם, מביעים ביקורת שנונה שתוקפה לא פג על עוצמתן של מערכות חברתיות

האיש שידע לעופף, קארל צ'אפק; עורך ומתרגם: דב קוסטלר, מחברות לספרות, 2010, 191 עמ'

קארל צ'אפק, הסופר הצ'כי הגדול, זכה רק בשנים האחרונות לעדנה מחודשת, אחרי שספריו הוצאו מחוץ לחוק הן בתקופת השליטה הנאצית והן בתקופה שבה התקיים משטר סובייטי בצ'כוסלובקיה. הוא כתב למעלה מארבעים ספרים, ומאות מסות. רבים מכתביו תורגמו לעברית, והבולטים שבהם הם "המלחמה בסלמנדרות" ו"שנת הגנן". "האיש שידע לעופף" הוא ספר המלקט את מיטב סיפוריו הקצרים. למרות שצ'אפק פעל במפנה המאות התשע עשרה והעשרים, הרי שחלק לא מבוטל מן התובנות הפילוסופיות שלו רלוונטי גם לימינו.

הקריאה בספר מסִבה הנאה רבה. למרות שהתרגום לספר של דב קוסטלר נעשה לפני למעלה משלושים שנה (1977), הרי שהשפה קולחת ועדכנית. קוסטלר נהג בחכמה כאשר החליט לקבץ סיפורים המתכתבים זה עם זה, ומצליחים להביא צדדים שונים בכתיבה המצוינת של צ'אפק המבליטים את היותו הוגה מורכב מבחינה פסיכולוגית ופילוסופית.

נדמה שאין ז'אנר שהיה זר לצ'אפק, ששלח ידו בכול. החל מרומאנים ריאליסטיים, עבור דרך ספרות בדיונית, מחזאות ופיליטונים וכלה בסיפורים קצרים. כתיבתו של צ'אפק שואבת לא מעט מן הפרוזה הצרפתית ומיוצרים כמו ראמבו ובודלר שאותם תרגם, ומתכתבת עם כותבים דיסטופיים כמו אורוול והאקסלי.

אחת התמות הבסיסיות החוזרת בספר זה היא הביקורת על עוצמתן של מערכות (משפטית, חברתית, בריאותית, פילוסופית) ועל יכולתן לכפות סנקציות, אלימות ואלימות פחות, על בני האדם.  צ'אפק מספק לקורא הצצה על המתרחש במערכות אלה. בסיפור "על תנאי" משוחרר האסיר זארובה ממאסרו, אך חוזר לשם במהרה משום שהלך לתומו אחרי ההמון. זארובה סבר שההמון חוגג, אך למעשה ההמון הפגין במחאה פוליטית כלשהי. בסיפור הזה אמצעי האכיפה המשטרתי הוא גס וברוטלי, אך ישנן מערכות מתוחכמות יותר בסיפורים אחרים, כפי שנראה להלן.

בסיפור "אלכסנדר הגדול", שולח הכובש הידוע אלכסנדר מוקדון מכתב למורו, הפילוסוף הידוע אריסטו. מוקדון מסביר לאריסטו את "הכורח המדיני" בכל כיבוש. מכתבו של אלכסנדר צרוף מבחינה לוגית. בתחילה מספר מוקדון "כבשתי את תראקיה", אולם כיבוש זה מחייב את מוקדון להגן על הגבול החדש עם פרס, ולכן הוא הודף את הפרסים. אלא שלאחר שהוא כובש את פרס הוא נאלץ לכבוש את מצרים על מנת להגן על הגבולות וכן הלאה. בסיכומו של המכתב מבקש מוקדון מאריסטו מורו לצוות שיכירו בו כאל ביוון מולדתו, משום שהדבר ישרת את "הצורך המדיני" שיקל עליו לכבוש בהמשך ארצות נוספות. כך מספקת המסגרת הפילוסופית את הקוהרנטיות הנצרכת על מנת לבסס את התביעה להכיר בו כאל. קל להתמודד כנגד מערכות המצהירות באופן גלוי שיש להן סמכות כמו בית משפט או משטרה. הרבה יותר קשה להתמודד כנגד מערכות שמסוות את אמצעי השליטה שלהן בפילוסופיה, תוך כדי פנייה אל "השכל הישר".

אם בסיפור הראשון מודגם ניצול ברוטלי של סמכות, ובסיפור השני בעל הסמכות מצהיר במסווה מתוחכם על רצונו בסמכות, הרי שבסיפור הבא הגיבור הוא המעוניין שתופעל כלפיו סמכות. בעקבות חלום מגלה מר טומשיק שהוא מסוגל לעוף למרחק ולגובה רב. אלא שמר טומשיק חושש מתגובת החברה כאשר יגלו שהוא יכול לעוף. בשל כך הוא פונה אל שכנו ומדגים לו את יכולתו. השכן הנדהם מפנה את מר טומשיק אל "המכון הממלכתי לחינוך גופני". מכון זה מנסה ללמד את מר טומשיק כיצד ראוי "לעוף נכון" ולא כפי שהוא התעופף עד עתה. מה שקורה בסופו של דבר הוא שמר טומשיק מאבד את יכולת התעופה שלו. מנגנוני השליטה החברתיים כה מוטמעים, עד שתיתכן מציאות שבה האדם עצמו פונה אל הגורמים "המוסמכים" מחשש שייחשב כחריג חברתית.

שני פתרונות מוצעים להגבלת כוחם של מנגנוני הפיקוח השונים (שבאופן יוצא דופן דומים למנגנונים שעליהם הרחיב את הדיבור ההיסטוריון והפילוסוף הצרפתי מישל פוקו). הפתרון הראשון הוא בביזור הכוח, כאשר לקיחת אחריות על המתרחש מוטלת על האדם הקטן, שהדלק המניע אותו הוא אמונה יוקדת בצדק ובשכל האנושי. דוגמה לכך היא הסיפור "הפשע בסניף הדואר", שם פותר סמל ברייכה את התעלומה לבדו, תוך שהוא עורך חקירה פרטית משל עצמו. בסופו של הסיפור הוא מחליט להגלות שני אוהבים שגרמו בעקיפין להתאבדותה של עובדת בדואר משום שנחשדה בגנֵבה שלא ביצעה. ברייכה מסכם את הסיפור כך: "לא תאמין אדוני כמה משפטים אנו עורכים בלי שופט, בלי מאזניים וכל שאר השטויות". עידוד האינטלקט האנושי מאפשר הפעלת יצירתיות ומוביל לפתרון הבעיות.

הפתרון השני המוצע על ידי צ'אפק נוגע לגילוי אמפתיה של בעלי הסמכות ביחס לאדם העומד מולם. בסיפור "וידויו של דון חואן" מסופר על אודות שני כמרים המנסים לשכנע את הפושע ההולל דון חואן להתוודות על חטא הניאוף קודם מותו. בעוד הכומר הראשון מנסה לשכנעו בטיעונים הלקוחים מעולם התוכן המוסרי שלו עצמו, ורואה את דון חואן כמי "שהגהנום ניבט מפניו", הרי שהכומר השני מבין את טיב המעשה ומצליח לגרום לדון חואן להכיר בכך שמטרת הפיתוי של הנשים הרבות הייתה להוכיח שהוא עולה על גברים אחרים, אף שלמעשה הוא עצמו "מעולם לא ידע אהבה מהי".

כתיבתו של צ'אפק הינה מורכבת, ויש המזהים את ביקורתו של צ'אפק על הסמכות עם ניצנים של תפיסות פוסט מודרניות. אלא שנכון יותר יהיה לומר שצ'אפק נע בין הצגת אלטרנטיבה חלופית לסמכות באמצעות הצבת הערכים התבוניים במרכז לייאוש בשל חוסר היכולת להציג מקור סמכות חלופי. בניגוד לתפיסה הפוסט מודרנית, צ'אפק אינו ממהר להכריע.

היבט משמעותי נוסף המערער את זיהויו של צ'אפק עם הפוסט מודרניזם הוא לאומיותו הבולטת לעין. בניגוד להוגים הפוסט מודרניים, השוללים ברובם את הלאומיות, צ'אפק אוחז בתפיסה לאומית איתנה. בספטמבר 1938, כאשר החיילים הגרמנים פלשו לחבל הסודטים, פִּרסם צ'אפק מעין תפילת "קדיש" בעיתון הצ'כי "לידובה נוביני". וכך הוא כותב: "א-לוהים, אתה אשר יצרת את הארץ היפה הזו, אתה רואה את כאבנו וייאושנו. אין לנו סיבה להתייאש, לא אנחנו נוצחנו ולא אנחנו הראינו חוסר אומץ לב, עמנו לא איבד כלום מכבודו, אלא רק מגופו" ("דבר", 28 בספטמבר, 1938). מצ'אפק אמנם נחסך העימות עם השלטון הנאצי (הוא מת מדלקת ריאות בנובמבר 1938), אך אחיו יוזף, שאחז כמוהו בתפיסה לאומית לצד תפיסה הומניסטית, היה בר מזל הרבה פחות. הוא נעצר בעוון פעילות אנטי-פשיסטית והוצא להורג במחנה ריכוז ב-1939.

ניסיונו האמיץ של צ'אפק ליישב בין הומניזם ללאומיות ובין ודאות לספקנות רלוונטי לא פחות למציאות ימינו ולקולות חד-משמעיים וחד-ממדיים מדי הנשמעים במקומותינו ביחס לסוגיות מדיניות וחברתיות שונות. במציאות כזאת, ספרות מורכבת ולא דוגמטית הכרחית ביותר. מתוך אלפי הכותרים היוצאים כאן מדי שנה הייתי שמח לראות ספרים רבים יותר דוגמתו, המשלבים פרוזה שנונה בתובנות פילוסופיות וביקורתיות על המציאות הנוגעת לכולנו.

 פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י'ד באדר א' תשע"א, 18.2.2011

מודעות פרסומת

פורסמה ב-22 בפברואר 2011, ב-גיליון כי תשא תשע"א - 706, סיפורת ותויגה ב-, , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: