תרומת הכלל: "מאת כל איש" / זאב ח' ארליך

 

"וידבר ה' אל משה לאמר. דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה, מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי…" (שמות כ"ה,א-ב).

 

העתק רצפת בי"כ 'רחוב' בחזית בית הכנסת בעין הנצי"ב, מספרו של צבי אילן

"מאת כל איש…", וכבר למדנו כי קרבנות הציבור אינם באים משל יחיד אלא מ"תרומת הלשכה", כלומר מכספי הציבור, כדי שלכל הציבור יהיה חלק בהם. כך גם הסבירו את עניין מחצית השקל, ואת עניין האדנים, הבסיסים לעמודי/קרשי-המשכן. הכל בכדי לתת לכל אחד ואחד מן הציבור את השייכות האמיתית, ולא רק את 'תחושת השייכות' אל הכלל כולו.

 

 רצפת הפסיפס בבית הכנסת העתיק בבית אלפא

סביב בית שאן הנכרית, בימי רומא האלילית וממשיכתה ביזנטיון הנוצרית, ימי התלמוד, היו קיימים ישובים יהודים רבים. באחד מהם, קילומטרים ספורים ממערב למרכזה של בית שאן, התגלו שרידיו של הישוב היהודי העתיק 'בית אלפא'. שמו הקדום אינו ידוע לנו, אם כי במחקר הוצעו הצעות מהצעות שונות. בית הכנסת של ישוב קדום זה, שהתגלה בשנת 1928 והיה ביה"כ הראשון שנחפר בידי ארכיאולוגים ישראלים,  נמצא כיום בתחומי קיבוץ חפציבה הסמוך לקיבוץ בית-אלפא.

רצפת הפסיפס משתרעת על האולם המרכזי של המבנה ועל שני האולמות הצדדיים. באולמות אלו הרצפה פשוטה ביותר וכוללת עיטורים גיאומטריים בלבד. ברם, באולם המרכזי, מחולקת הרצפה לשלושה מרחבים-שטיחים.

בסמוך לכניסה אל האולם, לכל הרוחב, מתוארת בפסיפס עקידת יצחק. שני הנערים בסמוך לחמור, אברהם, ובידו מאכלת, מניף את יצחק אל מעל למזבח שלהבות-אש עולות ממנו, איל נאחז בסבך בקרניו (אך נראה ככבש 'תלוי' הקשור לשיח…), ומעליו כמין פיסת יד, ובסמוך לה המילים "אל תשלח".

המרחב השני, המרכזי באולם זה, כולל את גלגל המזלות ובו שמות המזלות של כל חודש, את ארבע העונות, תקופות השנה, בפינות הריבוע הכולא את הגלגל, ובמרכז – השמש, בדמות אל-השמש המיתולוגי רוכב על מרכבה רתומה לארבעה סוסים.

במרחב המרוחק מן הכניסה, זה הסמוך אל המקום בו ניצב ארון הקודש, מתואר בפסיפס ארון, אולי ארון-קודש ואולי – ארון הברית, שעליו שתי ציפורים, שני בעלי-כנף, המדמים את הכרובים. משני צדי הארון שתי תמונות זהות: מנורת שבעת הקנים וסביבה כלי קודש שונים: שופר, מחתה וארבעת המינים. משני הצדדים שני אריות.

על משמעותם של עיטורים אלו, כל אחד בפני עצמו וכל המכלול יחדיו – נאמרו דברים רבים, ולא כאן מקומם.

 הכתובת הארמית

בכניסה אל אולם בית הכנסת, לפני שלושת השטיחים שתוארו לעיל, בצמוד לפתח מבפנים, עטור הפסיפס בשתי כתובות, יוונית וארמית.

הכתובת היוונית אומרת: "ייזכרו [לטוב] האמנים שבצעו מלאכה זו: מריאנוס וחנינא בנו". ומשמעותה היא כי אותם האומנים שהתקינו את רצפות הפסיפס בבית שאן הגדולה הם אלו שהתקינו את רצפת הפסיפס בבית הכנסת בכפר/עיר בית אלפא הסמוך.

בכתובת הארמית כתוב: "[הדין פסי]פוסה אתקבע בשתה [  ל]מלכותה דיוסטינוס מלכה [  ]זבן חטייה מאת [סאין    ד]אתנדבון כל בני ק[רתה   ] ביריבי א[  דכירין] לטב כל ב[ני קרתה  דכיר לט]ב"

יש בכתובת ציון שמו של המלך שבימיו הותקנה הרצפה. זהו יוסטינוס ה-1 ששלט בשנים 527-518 לספה"נ.

אך מעבר לכך, המילה 'כל', בצירוף 'כל בני קרתה', מופיעה בכתובת קצרה זו – פעמיים. הכוונה היא שכל בני קהילת בית אלפא הקדומה התנדבו למכור מאה סאים של חיטה של כל בני הכפר, ולהתקין בתמורה הכספית ממכירתם את רצפת בית הכנסת.

רצפת הפסיפס של בית אלפא, הותקנה, אם כן, מכספי כלל הקהילה, שהתנדבו לכך ע"י מכירת מאה סאים של חיטה.

  "בימים ההם בזמן הזה" א:העתק פסיפס 'רחוב' בביה"כ בעין הנצי"ב

בסמוך לבית הכנסת העתיק של בית אלפא, אך מדרום לבית שאן, נמצא קיבוץ עין הנצי"ב. בשדותיו התגלתה כתובת גדולה בעברית, הגדולה ביותר בעברית בארץ ובעולם. הכתובת המקורית מוצגת במוזיאון ישראל בירושלים. למרות בקשותיהם של חברי הקיבוץ ומוסדותיו – לא קיבלו הם את הכתובת המקורית. במקום המקורית עלתה יוזמה מקומית של חברי הקיבוץ, בהנהגתו ובפיקוחו של עוזי פז. בחזית בית הכנסת מוצג העתק של הכתובת המקורית. הכתובת עשויה פסיפס, כמו זו המקורית. חברי הקיבוץ, כלל חברי הקהילה, חילקו ביניהם את הכתובת למשבצות. כל משפחה יצרה את ריבוע הפסיפס שיועד לה. חיבורי כלל המשבצות יצר העתק מדויק להפליא של רצפת הפסיפס המקורית.

גם כאן, בעין הנצי"ב, הקיבוץ בן 68 השנים, ממשיך בתרומת כלל הקהילה, את שנהגו חברי 'בית אלפא' הסמוכה, כ-1500 שנה לפני ימינו.

 "בימים ההם בזמן הזה" ב: רפיח

כבר בשנת תרמ"ב/1882 החלה התעניינות, לא עיונית אלא מעשית, לרכישת אדמה להקמת ישוב יהודי מדרום לעיר עזה. לאחר מכן רבו המשלחות שיצאו למקום. אחת מהן, זו המכונה 'המשלחת הירושלמית', כללה את יואל משה סלומון בן ה-72, ואנשים אחרים, שיצאו לשטח בשבט תר"ע (תחילת 1910). הם היו בקשר עם ראשי 'האגודה בביאליסטוק ובלודז', משה מרדכי מאנאסביץ (מאנישעוויץ) ונ. שץ. מי שיצר את הקשר בין ראשי האגודה ובין תושבי הארץ היה הרב קוק. הוא היה גם האיש שבביתו התכנסו יחדיו וקבלו על עצמם את התקנון לחיי הישוב שעתיד היה לקום ב'רפיח הארצישראלית'. את התקנון כתב הרב קוק בכתב ידו "במוצאי שבת קודש כ"א טבת תרעין (=תר"ע=2.1.1910) פה עיר הקודש יפו תבנה ותכונן", עוד לפני יציאת המשלחת לשטח. בין החתומים יואל משה סלומון וזרח ברנט ואחרים. המעניין לענייננו הוא סעיף ג', האומר: "כל בניני הציבור ומוסדותיהם, שהם נדרשים מטעם הדת, חייבים כל חברי הישוב להשתתף בהוצאותם".

אף כאן, כבבית אלפא שנים רבות קודם לכן, ובעין הנצי"ב, שנים רבות לאחר מכן – תרומת כלל חברי הקהילה.

 "בימים ההם במן הזה" ג-ד: עצמונה תובב"א

ע"פ 'כתב החלטה' זה, של הרב קוק, קיבלו על עצמם חברי הישוב עצמונה שבגוש קטיף, לחייב, ולו בסכום מינימלי, כל חבר מחברי האגודה, להשתתף בהקמה ובאחזקת המבנים והמוסדות 'שהם נדרשים מטעם הדת'.

חברי עצמונה, בכל אתר שהם, מצפים ליום בו ישובו, עם כולנו, אל מערב הנגב המכונה 'רצועת עזה'. כוונתם היא לשוב למתכונת שהיתה בעבר, בתגבור ובהרחבה, ולהשתתף – כולם – בקימומם של המוסדות שחרבו.

המשך נאה לשותפות ולערבות ההדדית עוד מימי קדם.

 

Email: zerlich@bezeqint.net

 לעיון והרחבה: אליאב מרדכי, פתחת רפיח בתולדות ההתיישבות היהודית, קתדרה 3, תשל"ז, 208-117; אילן צבי, 'בית אלפא', 'רחוב', בתי כנסת קדומים בארץ ישראל,תל-אביב תשנ"א, 175-173, 189-186; נוה יוסף, כ'ו. בית אלפא', 'רחוב', על פסיפס ואבן, תל-אביב תשל"ח, 76-72, 85-79; קוק הרב אברהם יצחק הכהן, אגרות הראי"ה א', ירושלים תשכ"ב, נוספות י"ב, שפב; רוט-גרסון לאה, 'בית-אלפא', הכתובות היווניות מבתי-הכנסת בארץ-ישראל, ירושלים תשמ"ז, 32-29;  

פורסמה ב-2 בפברואר 2011, ב-ארץ מקרא / זאב ח' ארליך, גיליון תרומה תשס"ט ותויגה ב-, , , , , , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: