החסידים הצעירים של רבנו אברהם-יצחק / יואב שורק

 

חבורה צעירה של בני ישיבות החליטה לאמץ את הרב קוק כאדמו"ר, ולעשות לו נפשות בקרב ציבור שרגיל באדמו"רים. אנשי 'אור האורות' מביאים אנרגיה חדשה ומפתיעה

 

הרב קוק עם הרב צבי פסח פרנק מתוך: מראה כהן-אלבום הראי"ה

את הפגישה עם משה אני מצליח לקבוע רק לאחר שהבטחתי שלא אפרסם את שם משפחתו ולא אצלם אותו, כדי שלא לספק תחמושת לכמה קנאים חרדים המחפשים להציק לאנשי 'אור האורות', ארגון הפועל בעיקר בתוך הציבור החרדי, בתקווה שזה יאמץ מחדש את מי שהיה פעם בשר מבשרם – הרב ר' אברהם יצחק קוק, מי שהיה, בין השאר, נשיא העדה החרדית של ירושלים.

מעמדו הקאנוני של הרב קוק בציונות הדתית הפך אותו, בשנים האחרונות, לקצת לא אופנתי. "הש"ס הלבן", סט ספריו של הראי"ה, מצוי בכל ספריית בית כנסת המכבדת את עצמה בתוך המגזר הדתי-לאומי, אבל על פי רוב היא צוברת שם בעיקר אבק. מחוץ למערכת הישיבתית רק מעטים פותחים את הספרים – אולי גם בגלל שלכאורה הכול מכירים את הציטוטים הקלאסיים, הממשיכים לעטר דרשות, מאמרים וקירות של סניפי בני עקיבא.

על רקע זה מרענן ומפתיע לגלות את הפעלתנות הנמרצת של חבורת 'אור האורות', שבמקום לעשות 'הפצות' בוחרת להוציא לאור כתב עת לעיון במשנת הרב קוק ('אור חדש'; 11 גיליונות עד היום), שנועד בעיקר לעולם הישיבות ה'מרכזניקי' לגווניו; עלון שבועי שפונה לציבור החרדי בשם 'שבת הראי"ה' (שעיקר תכניו אינו 'תורות' אלא סיפורים על קשריו של הרב עם גדולי ישראל ועל מעמדו בעולם החרדי דאז), הנקרא בצמא; ושורה של ספרים – שפורסמו ושבהכנה – כולם על הרב וסביבו. אחד מהם, 'אור הברק', עוסק בקשר של הרב קוק לבני ברק – ומספר כיצד עמד הרב קוק מאחורי מקימי בני ברק, בדחיפה ובעזרה ובעצה, באופן צמוד ביותר.

סיפורים לאלפים

החבורה אוספת סיפורים על הרב קוק, בכמויות אדירות, מראיינת אנשים ונוברת בארכיונים, ומעוניינת לפרסם את כל הסיפורים על הרב קוק בספרים ובעלונים. לדבריו של משה יש בידם כבר חומר לעוד שנתיים של 'שבת הראי"ה', והיד עוד נטויה. נוסף על כך, ולא פחות חשוב, מבקשים אנשי 'אור האורות' לפרסם עוד ועוד מכתבי הרב קוק, שלדבריהם 'רובם לא פורסמו'.

כשאני מעיר שמן הסתם התכתובות של הרב קוק, שהיה רב ראשי ומעורב בדברים רבים, מכילות חומר רב מאוד שאינו מעניין – ולכן בחר הרב צבי יהודה לפרסם רק חלק – אני מתחיל לקבל מושג על צורת החשיבה של החבורה. "אנחנו חסידים של הרב קוק", מסביר לי משה, "ואנו רוצים שהכול יפורסם". כלומר, אני מקשה, אתם רוצים מין סט אגרות שיהיה דומה לסט הבלתי נגמר של אגרות הרבי מלובביץ'? – "בדיוק", באה התשובה.

מייסדי החבורה – שגרעינה הקשה מונה כשבעה חברים – באו מישיבת רמת גן, אבל הם פועלים כגוף עצמאי, וקצב העשייה שלהם פשוט מסחרר. בכל זמן נתון יש להם כמה וכמה ספרים וחוברות בתהליך הכנה וכמה אחרים שזה עתה סיימו להדפיס או למכור. אחד כותב, אחר מגיה, שלישי מעצב – וכל זה נעשה באמצעים דלים מאוד, ובעיקר במימון עצמי ממכירת הספרים – מה שמעיד על כך שהצעירים הללו באמת 'בוערים' לרב קוק.

תורה מחייכת

הרב קוק נהיה חלק מהריהוט של הציונות הדתית, משהו שלא כל כך נוגעים בו. זה בטח לא מה ש'חם' היום אצל בני הדור הזה. במילים אחרות, זה ממש לא מובן מאליו שחבר'ה צעירים היום לוקחים את הרב קוק כפרויקט. מה דוחף אתכם? מאיפה זה בא?

"מה אני אגיד ולא יהיה נדוש? שזו הבשורה של הדור שלנו…".

זה בכלל לא נדוש. אני מאוד קוקניק, ומרגיש די לבד בשנים האחרונות. הנה, שולי רנד למשל הוא מין בשורה של הדור שלנו. לקחת תוכני קודש מובהקים ולצקת אותם לכלים של חול בצורה מאוד משוכללת וחכמה. זה אולי במידה רבה מימוש של חזון של הרב קוק, אבל זה לא בא משם, לפחות לא במפורש… כמו שהיום לא אומרים שהתנחלות זה העניין של הדור, לא אומרים שהרב קוק הוא העניין של הדור –

"בוא נתחיל מזה שאנחנו אוהבים את הרב קוק. הוא איש נחמד, טוב, כייפי, ויש לו חיוך. תורה מחייכת. זה מתחיל מאהבה, ואחרי זה יש ההסברים: שיש לו חכמה גדולה שיכולה לעזור לכל אדם, קודם כול בתחום של עבודת ה', שזה מדבר אלינו בישיבת רמת גן; והשקפת העולם שלו, המסודרת, הבהירה. הדמות שלו, הרוחב דעת שלו, השירים שלו, השיריות שלו. הפעילות שלו, המנהיגות שלו – בקיצור, כל הסיפורים עליו…

"אנחנו מנסים להגיע אל הרב קוק מכל הכיוונים שלו. עד היום מי שעסקו בהפצת תורת הרב קוק תפסו אותו בצורה מאוד מסוימת, מאוד מגזרית. הרב קוק נתפס דרך פריזמה של כמה פסקאות ב'אורות' ותו לא. אנחנו מתחברים אל הרב מצדדים נוספים, כמו מהצד של 'חדריו' [אוסף קטעים אישיים, רובם שיריים, שפורסמו על ידי רן שריד; י"ש], של שמונה קבצים".

אז אתם בעד פרסום מלא של כל הכתבים בלי שום עריכה וצנזורה? בלי התיווכים הקלאסיים?

"כן. בוודאי. תראה, אנחנו רואים את הרב יותר כאדמו"ר מאשר כהוגה דעות, כמישהו שמלמד שיעורי אמונה. הוא היה אדמו"ר".

לבחור אדמו"ר

אבל יש הרבה אדמו"רים. זה החידוש של הרב קוק? עוד אדמו"ר? הרי אם הייתי מנסה לתמצת את הייחודיות המוחלטת של הרב קוק, הייתי מנסח זאת כך: הוא היה היהודי הכי יהודי שיכול להיות, אולי הביטוי התמציתי ביותר של המסורת, שמכיל את כולה; ומצד שני, הוא אוניברסלי לגמרי. גם בלבושים – צורת הכתיבה, של ספרות בת דורו ולא של ספרי קודש, וגם התוכן – רוחב הדעת. כמו מי שפתח את כל הדלתות ואת כל החלונות, ונשאר בפנים. וזה מדהים. ואין מישהו אחר כמוהו. זה הייחוד המופלא של הרב קוק, ולכן הבחירה של תלמידי הרב לשים את הדגש על ייחודו ההגותי היא מאוד מובנת. הוא לא סתם עוד אדמו"ר…

"אבל תלמידי הרב לא מרבים לדבר על מוטת הכנפיים הגדולה הזו, על רוחב הדעת הזה. כשאני אומר שהוא אדמו"ר, ברור שהדברים מקבלים את העוצמה שלהם מכך שהוא לא היה סתם עוד אדמו"ר אלא יהודי כזה שיש לו רוחב הדעת הזה. בגלל זה דווקא הוא האדמו"ר שאנו בוחרים… זה שהוא היה כל כך קדוש, כל כך בדבקות, ובד בבד גם רחב ופתוח".

היית אומר שאתם לא הייתם יכולים לרקוד סביב אדמו"ר שהוא יותר קלאסי, יותר שמרני מהרב קוק?

"אני חייב לספר לך על חסידות 'בית אברהם'. בעשור האחרון לחייו של הרב קוק הוקמה חסידות בשם זה, שהוא – הרב קוק – היה האדמו"ר שלה. זה היה בפולין – בוורשה ובעוד כמה עיירות. מדובר במאות משפחות, שעמדו גם לעלות לארץ, אך השואה הקדימה אותן. הם עמדו בקשר מכתבים איתו, התייעצו איתו, הוא שלח להם ספרים, הם ביקשו את סדר הסעודה-שלישית שלו כדי שיעשו כמנהגיו. הם היו שם והוא כאן, אבל הוא היה האדמו"ר שלהם.

"עד היום לא נעשה עליהם מחקר. הרב נריה כתב על זה משהו קצר. אנחנו, לראשונה, איתרנו את שני האחרונים שזוכרים – אחת שלא הגענו אליה, ואחד שראיינו, שהיה נער בזמן שהחסידות הזו פעלה, והוא מסר לנו כל מיני מסמכים וסיפורים. זה נושא שדורש עוד מחקר.

"אנחנו מנסים להמשיך את החסידות הזו, בדרך לא רשמית. לפנות אל הרב קוק בתור אדמו"ר. ברור שחסיד שמחפש היום אדמו"ר, הרב קוק הוא האדמו"ר הכי גדול. הקדושה שלו, רוח הקודש שלו, מופתים… כל מה שמחפשים באדמו"ר.

"והנה אני מגיע לשאלה שלך. בכתבים שלהם, הם מסבירים למה הם בחרו ברב קוק. הרי יש עוד אדמו"רים, קרובים יותר מאשר הרב שבירושלים. חצי מהם, אגב, באו מחסידות גור, והם עזבו אותה, או חסידויות אחרות – אלכסנדר למשל. הם מסבירים שהחידוש של הרב קוק הוא שעם כל הקדושה שלו והאדמו"רות שלו הוא גם פתוח לעולם הרחב, ויש לו ה'ביקורת', בלשונם, האומץ והתעוזה בתורות שלו".

כמו שהוא היה

משה מדגיש כמה פעמים שמטרת החבורה מוגבלת לחשיפה אל הרב קוק כמו שהוא היה – ולא לגזירת השלכות ממנו להיום. בכך הם מנסים למעשה להשתחרר ממה שנראה בעיניהם כחיבוק דוב של הציבור הדתי לאומי ביחס לרב קוק, ולמעשה 'לשחרר' את הרב קוק אל מקום כזה שממנו כל אחד יוכל לקחת את מה שמדבר אליו. הפנייה אל העולם החרדי נובעת, לדבריו, מכך שלמעשה בימי חייו הרב היה מנהיג מרכזי של הציבור החרדי – אף שכמובן המונח הזה עבר מאז כמה שינויים.

"אתה יודע שהוא שימש כנשיא העדה החרדית בירושלים במשך ארבע שנים, ואחר כך נשיא הכבוד; ומצד שני הוא העיד על עצמו שבמחשבתו הוא חופשי לגמרי…".

מה העניין שלכם עם החרדים? תנו להם לחיות בשקט, למה אתם מציקים להם עם הרב קוק?

"יש שם צימאון גדול. אנחנו אמנם פתחנו את הדלת, אבל מרגע שפתחנו פונים אלינו כל הזמן, להעביר להם תורות, חברותות, מעבירים אלינו שאלות. לומדים את הרב קוק יותר ויותר בציבור החרדי, זה מעניין אותם מאוד. החל מהמקורבים של הרב אלישיב – אגב, בבית הכנסת שלו יש קלסר עם כל העלונים שלנו, והם אפילו כתבו לנו מכתב מרגש של תודה ושלא נשכח לשלוח להם כל שבוע".

אתם מצנזרים את מה שאתם כותבים כדי לא להרגיז?

"לא, ממש לא. אמנם העלון הוא סיפורים ולא תורות, אבל אני חושב שגם התורות של הרב קוק יכולות לעבור בציבור החרדי בלי צנזורה. אחד הדברים שחשוב לנו בארגון לספר עליהם הוא עניין ההתנגדות לרב קוק. לא הייתה התנגדות לרב קוק בעולם החרדי".

הרב כחבר

מה זאת אומרת? הרי יש סיפורים על מחאות ונאצות אחרי ש'אורות' התפרסם?

"ספרי היסטוריה רבים כותבים על התנגדות בלי שיש לכך ביסוס. כל החרדים קראו את אורות, למדו את אורות. היו כמה משפחות בודדות בירושלים – משפחת פורוש, משפחת בלוי ועוד – משפחות שעשו בלאגן גם לרב שמואל סלנט עוד לפני הרב קוק, וגם לרב קוק, ולא בגלל התורות שלו. נגד המחאות שלהן יצאה כל המנהיגות החרדית של ירושלים בשעתה!

"אגב, כמה מצאצאי אותן משפחות עובדים איתנו, מתנדבים בארגון שלנו – ואני כמובן לא יכול לתת שמות – כמין תשובה על מעשי אבותיהם.

"הציבור החרדי התרחק מהרב קוק ואנו מנסים להחזיר אותו. פשוט לספר לו את מה שהוא לא יודע, שהרב קוק היה רב חרדי, מנהיג חרדי. בסעודה שלישית אצלו היו מסובים זקני החסידים של ירושלים, מחסידויות שונות, וזקני המקובלים. הבסיס היה החרדים".

אני רוצה לחזור לנקודת הפתיחה. אמרת שאתם הולכים אחרי הרב קוק כי אתם אוהבים אותו. כי הוא נחמד. זה לא מסביר מספיק…

"הכול מתחיל מאהבה אל הרב קוק. שהוא איש טוב. חייכן. למה אתה אוהב חברים שלך?"

זה לא דומה…

"דומה מאוד! פונים אליו בתור חבר. כמו שר' נחמן אמר לפנות אל הקב"ה בתור חבר. בדור שלנו צריך לפנות גם אל הרבנים בתור חבר. הדמות של רב זה לא מה שהיה פעם, של התבטלות. גם הרב קוק לא רצה שזה יהיה כמו פעם, שאתה דבק ברב ומתבטל אליו. רב זו דמות שנותנת לך השראה, אהבה, שמצמיחה אותך".

מה השאיפות שלכם הלאה?

 "מה שעשינו עד היום זו רק ההתחלה. השאיפות שלנו הן בלי סוף. אנו רוצים קודם כול להוציא את כל הכתבים שיש. כל האגרות, כל הקבצים. גם כל הסיפורים. הכול היום תקוע לגמרי, אף אחד לא מוציא דברים. אפילו את 'נבוכי הדור' הוציאו עכשיו רק בגלל שגנבו את זה…".

באר אישיותו

הערב מחשיך על ירושלים. אנו יושבים בגבעת רם, בקמפוס של אותה אוניברסיטה שהרב חנך במשא חגיגי, מקווה שתאמץ את הגבולות ששרטט בעבורה. משמאלנו קרית משה, אז פרבר גנים שהרב עשה בו את ימיו האחרונים כמקום הבראה, וכיום שכונה השוקקת אנשים ומוסדות שנושאים את שם הרב על שפתיהם. מימיננו קריית הממשלה של המדינה שהרב קרא לה שם ולא זכה לראותה, ואחריה שכונת שערי חסד ומרכז העיר, ובית הרב שבו חי ופעל, בין יפו לנביאים.

 ימי התום  של תלמידי הרב ותלמידי בנו, הרב צבי יהודה, שדיברו על ריאליזם משיחי ועל בשורה חינוכית וחברתית, על עלייה ועל תחיית התורה – הימים הללו חלפו, ויש שסברו שעם דעיכתם דעך האור. אך לא: הם הניחו תשתית לחברה שלמה, שעם כל חסרונותיה מגלה חיוניות עמוקה, ומצמיחה מתוכה כוחות השייכים לדור חדש, דור שמוצא את הדרכים שלו לשוב אל הבאר העמוקה המחברת את שגב ההווה עם הוד העבר.

 

מודעות פרסומת

פורסמה ב-9 בינואר 2011, ב-75 שנה לפטירת הרב קוק, גיליון שופטים תש"ע - 679 ותויגה ב-, , , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: