בנים גולים משולחן אביהם / יעקב בצלאל חרר

 

קמים כיום בציבור הספרדי רבנים אשר נותנים יד לרחק ולא לקרב. דרכנו מעולם לא כללה חרמות והכללות, אלא מקל נועם וקולמוס של חיבה

הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו)

לפני מספר שנים נזדמן לי לטוס יחד עם אחד מראשי הישיבות מהמגזר הליטאי. ישבנו יחד בצוותא, ואותו רב ניסה להסביר לי מדוע הנהגת הרבנים הספרדים אינה ראויה לציבור החרדי בכלל ולציבור הליטאי בפרט. וכה אמר: אנחנו האשכנזים היינו מאז ומתמיד למודי מלחמה נגד תנועת ההשכלה, שאותה לא הכרתם כלל בארצות המזרח, ולכן לא ידעתם להתרחק ממנה. לכן, הרבנים האשכנזים שמכירים את אתגרי התקופה הם אלו הראויים להנהיג את העם, וכה המשיך לפרט. בסיום דבריו אמרתי לו שברצוני לשאול אותו כמה שאלות.

השאלה הראשונה ששאלתי הייתה האם הוא יודע כמה יהודים יש בעולם. משלא ידע להשיב אמרתי לו שיש בערך 13 מיליון יהודים ברחבי העולם. נענה אותו רב כאומר 'נו'. המשכתי לשאול, האם אתה יודע כמה מתוכם ספרדים וכמה מתוכם אשכנזים? גם זאת לא ידע. אז נאלצתי להסביר לו שיש בעולם 10 מיליון וחצי יהודים אשכנזים ובערך שני מיליון וחצי יהודים ספרדים. לפני מלחמת העולם השנייה היו בעולם 20 מיליון יהודים ומתוכם רק מיליון יהודים ספרדים. הנתונים הללו מדויקים, יתכבדו הקוראים לבודקם.

ראש הישיבה התפלא, אבל אחר בירור קל אמר לי: נכון, הצדק עמך. ואז המשיך לשאול לאן אני חותר להגיע. אמרתי לו: ברשותך, אשאל עוד שאלה ואז תבין אותי טוב יותר. המשכתי לשאול כמה יהודים דתיים ושומרי מסורת יש בעולם. לאחר דיונים נוקבים הגענו שנינו למסקנה שאין יותר משלושה מיליון יהודים דתיים. אז שאלתי כמה מתוכם ספרדים וכמה מתוכם אשכנזים. הוא הודה לי שחציים ספרדים וחציים אשכנזים.

אמרתי לו, ישמעו אוזניך את הודאת פיך: למעלה מ-50 אחוזים מהספרדים שומרי תורה ומצוות, וקצת יותר מ-10 אחוזים שומרי תורה אצל היהודים האשכנזים. ההיסטוריה פסקה בבירור איזו דרך היא הצודקת. שכן הרבנים הספרדים קירבו את הרחוקים ביותר. כשהגיע פורק עול ליום זיכרון בבית כנסת קירבו אותו, הציעו לו לעלות כשליח ציבור, נתנו לו לזמר ולפייט. הוא חזר הביתה שמח וטוב לב, ואז הגיע לעוד שבת ולעוד שבת. את בנו הוא שלח ללמוד טעמי המקרא, וכך הבן התקרב לתורה ולמד בבית ספר דתי, וגם האב חזר בעקבות הבן. זו הקלאסיקה הספרדית שהייתה בכל מקום. לעומת זאת, אצל האשכנזים הגיע הבן לומר קדיש ביום היארצייט, והרב לא נתן לו לעלות לתורה כי הוא מחלל שבת. אותו בן כבר לא הגיע גם ליום כיפור. אינני בא לשפוט אף אחד, אבל זו הייתה המציאות לרוב, וממציאות זו לא ניתן להתעלם.

לדאבוננו, כיום קמים בציבור הספרדי רבנים אשר נותנים יד לרחק ולא לקרב. בני הישיבות מהציבור הספרדי אינם מתפזרים ברחבי הארץ, אלא דוגלים בשיטת "תן לי יבנה וחכמיה", מתרחקים מן הציבור, ותחושת הניכור גוברת מיום ליום. לולא ראיתי בעיניי לא האמנתי כיצד בן אינו אוכל בשולחן הוריו שהם יהודים כשרים, וכל זאת מפני שאינם אוכלים על פי ההכשר ה"מהודר" כפי שהוא אוכל.

אסיים בקריאה אל רועי ישראל, חכמיו ומנהיגיו: אנא הביטו וראו את ספר התורה הבוער באש, את נישואי התערובת האוכלים בנו ללא הרף, את החיץ הגובר מיום ליום בין דתיים לחילונים – הדתי נעשה יותר דתי והחילוני נעשה יותר חילוני. חִשבו על צער השכינה, על הבנים שגולים משולחן אביהם. איש לאחיו יעזורו ואיש לרעהו יאמר חזק. ואהבת לרעך כמוך ממש. חשבו כאילו כל יהודי היה אח ממש. מה הייתם עושים כדי לקרבו לצור מחצבתו? הסירו את קריאות הזעם, החרמות, הנידויים וההכללות שמעולם לא עלו על שפתי רבותינו, וקחו לכם מקל נועם, קולמוס של חיבה, ולב מלא באהבה.

הרב יעקב בצלאל חרר הוא רב קהילת 'חסדי אברהם ושמחה' ברעננה ומחבר ספרים בהלכה ובאגדה. לאחרונה ההדיר את השו"ת 'ויוסף יעקב', שכתב ר' יוסף קצבי, אב"ד קושטא, לפני 350 שנה

מודעות פרסומת

פורסמה ב-5 בינואר 2011, ב-גיליון שמות תשע"א - 698, להחזיר עטרה למקורה - על החרדיות הספרדית, פרוייקטים ופולמוסים ותויגה ב-, , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: