חמור גרם וגורמים בכירים (לפרשת ויחי. גיליון 697)

"יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם" (בראשית מט יד)

"גורם בכיר בפמליית ראש הממשלה מסר…". סוד ידוע הוא שפעמים הרבה רצונם של בכירים שונים להסתיר את זהותם גורם להם להתכסות בכינוי "גורם", מבלי לחשוף את שמם. מהו "גורם" זה, והיכן מקורו?

הפעם הראשונה בתנ"ך שבה מופיע השורש גר"ם היא בפרשתנו, בברכת יעקב ליששכר בנו: "יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם". כיתר דימויי החיות הנזכרים בברכות יעקב (ביניהם: אריה, נחש, אילה וזאב), החמור כאן מציין כמובן שבח ולא גנאי, כמקובל כיום. בניגוד לזבולון, שנתברך בהבאת לחמו מרחוק ("לחוף ימים ישכֹן והוא לחוף אניות"), יששכר מדומה לחמור הרובץ במקומו, מטה שכמו לסבול ומוצא ברכה באדמתו.

"חמור גרם" הוא חמור חזק, בעל עצמות בריאות. המילה גרם (או גרמא) היא החלופה הקבועה בארמית למילה העברית "עֶצָם". כך למשל מתרגם אונקלוס את ציוויו של יוסף, שנזכר בסיומה של פרשתנו: "פקֹד יפקֹד א-להים אתכם והעליתם את עצמותי מזה" – "מדכר דכיר ה' יתכון' ותסקון ית גרמיי מיכא".

גם בעברית שבמקרא מופיע הגרם פעמים ספורות במשמעות עצם. אחת הפעמים היא בפרק מ' באיוב, בתיאורו של בעל החיים רב העוצמה הנקרא "בהמות": הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ… עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה, גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל". המילה גרמיו מקבילה כאן לעצמיו – ושתיהן מדומות בעוצמתן לנחושת ולברזל (המילה עוצמה בעצמה נגזרה מכוחה של העצם. וגם המילה בעצמה עצמה… נוסיף עוד שתי הערות אגב הפסוקים הנזכרים מאיוב: "בהמות" זה מזוהה על ידי רבים עם סוס היאור, ההיפופוטם. כיום קשה יהיה לשמוע בגני החיות העבריים את השם "בהמות", אך ברוסית זוכה ההיפופוטם עד היום להיקרא "בהמות" – "בגמות" בהגייה הרוסית – על פי התיאור באיוב. הערה שנייה: המילה שריר נזכרת בתנ"ך רק בצירוף הנזכר לעיל, "שרירי בטנו". היו שפירשו שהשריר האמור כאן הוא רקמת הבשר שסביב העצמות, וכך קיבל השריר שבלשוננו את שמו; אך רוב המפרשים הסבירו שהשריר הוא מקום הטבור שבבטן, כעין הפסוק "שררך אגן הסהר" שבשיר השירים).

הגורם הוא העצם

בברכות בלעם (הארמי!) מופיע גם פועל הנגזר מן הגרם: "יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם וְחִצָּיו יִמְחָץ". הפועל בא כאן בבניין פיעֵל, ומשמעותו "לשבור עצם", כשם שהפועל עצ"ם בעצמו מופיע באותו בניין במשמעות זהה: "שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל אֲרָיוֹת הִדִּיחוּ הָרִאשׁוֹן אֲכָלוֹ מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְזֶה הָאַחֲרוֹן עִצְּמוֹ נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל" (ירמיהו נ').

בעברית שבמקרא, מכל מקום, הפועל גר"ם נדיר למדי – והוא נשאר בקרבת העצם הממשית, זו שבגוף. בלשון חכמים מתחדש הפועל "לגרום" במשמעותו המוכרת לנו, והרווחת מאוד בלשוננו – לסבב, להביא לדבר מה.

גם המשמעות הזו נשאלה מן הארמית. בפרשת קורח נאמר שנקבצו ישראל מול משה ואהרן וטענו כלפיהם: "אתם הֲמִתֶּם את עם ה'". בתרגום אונקלוס מעט מרוככים הדברים: "אַתּוּן גְּרַמְתּוּן דְּמִית עַמָּא דה'". גרמתון, היינו גרמתם – הבאתם לכך. וכך הוא כאמור אף בלשון המשנה. במסכת נדרים בתלמוד, אגב דיון במצוות ביקור חולים, נאמר למשל: "כל המבקר את החולה גורם לו שיחיה, וכל שאינו מבקר את החולה גורם לו שימות".

האם הגרימה הזו קשורה לגרם שמובנה עצם? יש המקשרים בין הגרמים ויש המחלקים ביניהם. יש המחלקים, וסבורים שהשורש גר"ם במשמעותו המאוחרת הוא קרוב לשורש גר"ד וגר"ר (דבר הגורם לדבר אחר כביכול גורר אותו בעקבותיו). בדומה לזה מביא יהושע שטיינברג במילונו 'משפט האורים': "בארמית גר"ם מורה בהשאלה סַבֵּב, כי הסיבה היא פעולה צדדית בלתי מכוונת, כנפילת האבק מתחת המשׂור והמגֵרָה".

ברם, יש הסבורים שמשמעות הגרימה השתלשלה מן המשמע הבסיסי של המילה גרם, העצם שבגוף. כך למשל הסביר ר' יעקב עמדין בחיבור "עזר אור" שצירף לספרו של ר' אליהו בחור, "התשבי" (השם "עזר אור" הוא מליצה המבוססת על אזור העור שחגר אליהו הנביא; משחקי מילים כגון אלו חביבים היו על ר' יעקב עמדין).

כך כתב יעב"ץ בערך 'גרם':

כמו שעצמות החמור הם הם יסוד גופו ועיקר סיבת הוויתו, ולכן החמור החזק יתואר בשהוא חמור גרם, רצונו לומר בעל עצמות שהם העיקר בתכונת כל הבעלי חיים – לכן יקראו לסיבת הדבר שהוא יסודו ועילת היותו גרם, וכן קראו עצם למהות הדבר שבו נתעצם…

כלומר, כשם שעצמו של דבר הוא יסודו ועיקרו (כשם שאומרים אנו למשל: "הבה נתייחס לעצם העניין"), כך הגורם הוא הדבר המביא להיותו של משהו אחר.

יהא מקורו של הגורם אשר יהא, בעברית החדשה קיבלה המילה את משמעויותיה של המילה המקבילה לה בשפות לעז, פקטור, וכך קיבלנו את הפירוק לגורמים (factoring באנגלית), וכן את הגורמים הבכירים מתחילת הרשימה – שלעתים אכן גורמים להתהוותם של תהליכים חשובים, ולעתים רק גורמים לו לקורא לתהות במי המדובר.

תתרגרה בשקל

בלשוננו כיום, הגרם הזוכה לתפוצה הרחבה ביותר – על אף משקלו הזעיר – הוא לא הגרם העברי ולא הגרמא הארמי, אלא הגרם היווני, אלפית הקילוגרם. פירושו היסודי של גרם ביוונית (gram) הוא "אות", יחידה כלשהי (ומכאן יסודה של המילה האנגלית grammar, דקדוק) – ולימים נתקבע בתור יחידת המשקל המקבילה למשקל סנטימטר מעוקב של מים.

בשנת תרנ"ד (1894) כתב יחיאל מיכל פינס, איש ירושלים, ספר ללימוד פיסיקה בשם "ספר הכח", שנכתב כולו על טהרת העברית. בכתיבתו חידש פינס מונחים עבריים רבים חלף המונחים הלועזיים המוכרים. יחידת האורך מֶטֶר הוכשרה בעיניו בשל צורתה המתאימה לעברית (צורת הרבים שלה נהגתה על ידו מְטָרִים, כדוגמת מְלָכִים), אך את המילה גרם לא קיבל. במקומה השתמש פינס ביחידת המשקל המקראית גרה, הנזכרת בין השאר בפרשת מחצית השקל: "זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל". לעומת השקל שנשאר בלשוננו עד היום, הגרה 'יצאה מן המחזור' ונותרה פנויה להוות חלופה לגרם (קרובתה של הגרה, האגורה, המשיכה לשמש בעברית).

אם הגרם הוא גרה, איך ייקרא לקילוגרם? רעיון מקורי מצא פינס: תתרגרה. תת"ר בגימטריה הם אלף, ותתרגרה פירושו אפוא 1,000 גרה, קילוגרם. מעניין לדמיין את סוחרי ירושלים מכריזים בשוק על שתי תתרגרות אחרונות של עגבניות למכירה… (ואין לתמוה, שכן המילה עגבניה אף היא מחידושי פינס).

פורסמה ב-28 בדצמבר 2010, ב-עוד מילה / יעקב עציון ותויגה ב-, , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: