רוקדת עם מלאכים | נעה לאה כהן

יעל אבי יונה פיתחה שיטה להבחנה בכמה רבדים בכל ציור. כך המחישה עולמות קבליים שהיו קרובים ללבה. שנה לפטירתה

פרשת "לך לך" מדברת על מעבר דרסטי מבית אבא, אי שם באור כשדים הרחוקה, אל הלא נודע, שמתברר לימים כארץ ישראל. אברהם התווה כאן מודל שיסודו מעבר, תנועה הקשורה למקום הפיזי כדי להגיע אל הבירור הפנימי, שהיכולת לממש אותו נעשית במקום רחוק, ובמיוחד רחוק מבית אבא.

זהו מסע שלא כל אחד מסוגל לעשות אותו בפועל. הוא דורש אומץ. לפרק את הבית, לארוז הכול במזוודות ולצאת. מצד שני, יש רבים שעושים זאת – אורזים, נוסעים ולא מוצאים את הנקודה בדרך. לא היציאה וגם לא האריזה, אפילו לא תחושת הלא נודע, מבטיחות את אותה נקודה פנימית הנכספת להתגלות החוצה. ובכל זאת כולנו בני אברהם. יש בנו ממידת הנדודים והחיפושים הזו של אברהם אבינו.

על כן מובן שפרשנים רבים המירו את ההליכה החיצונית להליכה הפנימית. זוהי תזוזה כמעט סיזיפית הצוברת שעה לשעה, יום ליום, של התבוננות פנימית ויישומה בפועל בתוך החברה והאנשים המקיפים אותך זה מכבר.

סימולטניות כפולה

אישיות רב גונית ומורכבת שלא פחדה מלעשות מהפך על כל המחיר הכרוך בכך הייתה יעל אבי יונה, אמנית וציירת שהקדישה את חייה לאמנות. כבתו של פרופ' מיכאל אבי יונה, ארכיאולוג וחוקר אשר יזם ובנה את דגם בית המקדש השני ב־1966, היא ליוותה את אביה בחפירות הארכיאולוגיות במצדה והייתה משרטטת את הממצאים, ומכאן החיבור העמוק שלה אל ההיסטוריה הישראלית. אך נשמתה לא מצאה מנוח. היא חיפשה את העומק והמשמעות של הגילויים המסעירים. למרות שמרבית חייה התנהלו במרכז ירושלים, במשולש של נחלת שבעה־שערי חסד־רחביה, הרי שהמסע שעשתה בחייה אינו נמדד בקילומטרים הפיזיים.

כבוגרת "בצלאל" הייתה אמונה על אסכולת הציור הקלאסית והחלה את דרכה בנופי ירושלים ובסדרת פורטרטים של אנשי ספרות ישראלים שהציגה בתערוכה מיוחדת. מפגש ספורדי עם קבוצת "ארגמן" הירושלמית שעסקה בקבלה הביאה את יעל לתחילתו של תהליך חזרה בתשובה, וזה שינה את חייה וכתוצאה מכך את יצירותיה. חייה היו רצופים עליות ומורדות בבית ילדותה ובנישואיה הראשונים, כך שהעולם הריאליסטי לא יכול היה להוות לה עוד מקור יניקה. הבריחה אל עולמות רחוקים ואוטופיים ולמסעות שבדמיון הביא אותה לראות את הדברים שמעבר.

תפיסת העולמות שבקבלה, המבקשת לחיות בסימולטניות כפולה כל העת, במערכת יחסים הכוללת את העולם הזה יחד עם עולמות נוספים הקיימים במקביל, הביאה אותה למודעות גבוהה לאלמנט התנועה. המשכו של התהליך והאצתו התקיימו הודות לכניסתו של בעלה השני, דב לדרברג, לחייה. החיבור שלה עם המיסטיקה התאחד עם המסורת היהודית הקלאסית ועם החסידות, בפרט זו של הרב יצחק גינזבורג והרב אריה קפלן, מחבר הספר "מדיטציה וקבלה".

בארוחות הבוקר המשותפות שלהם היו דנים יעל ודב בתכנים חסידיים ובנושאים כמו ימות המשיח והגאולה, ירושלים העתידית ובית המקדש השלישי. אחר כך היו מלטשים ויוצרים תוואי באופן פרקטי אל הסגנונות המודרניים כמו הקינטיות, האורפיזם ואמנות האופ. זרמים אלו באמנות מתאפיינים ברצון לתפוס את הדברים שקשה לייצג אותם בציור הקלאסי, כתנועה או חמקמקות האור ועוצמתו.

עולם היצירה (עולם המלאכים), 1990

עולם היצירה (עולם המלאכים), 1990

פינה חמה למוצ'ילרים

מתוך ניסיון כן לחבר בין העולמות הגבוהים אל האמנות פיתחה יעל את השיטה האנגליפית בהשראתו של האמן יעקב וכסלר. השיטה מתבססת על שתי האונות של המוח המאפשרות לראות את התמונה בכמה רבדים בהתאם למשקפיים המורכבים מעדשה אחת ירוקה ועדשה אחת אדומה. השיטה מאתגרת את אופן הקריאה המסורתי של משטח התמונה ומחייבת את הצופה ל"קרוא" את העבודות באופן אחר. כך הצליחה לשלב בדיוקן של גיסה, חתן פרס נובל לכימיה פרופ' יהושע לדרברג, את תמונתו כצעיר וכבוגר ביחד. הראייה הסימולטנית משקפת תפיסה כי העולם אינו כפי שהוא נדמה לעינינו. הראייה שלנו אינה "יציבה" כפי שהיינו רגילים לה אלא מחייבת גמישות תנועה ואינטרפטציה.

את האנגליפיות מינפה יעל אבי יונה לנושאים הקבליים שביקשה לתאר, כמו בסדרה על חזון המרכבה המתוארת בחזון יחזקאל. תמונה מהסדרה הנקראת "מלאך מיכאל" מורכבת מגלגל קינטי שניתן להזיזו, ותוך כדי תנועה ובשילוב המשקפיים האנגליפיות ניתן לחזות באריה ובבד בבד בסמליו הייצוגיים של המלאך כמו הספירלה, היד המושטת והאור הבוקע ממנה. המורכבות החזותית באה מתוך הבנה שלא ניתן לסמל את המושג המופשט לעומקו באופן ויזואלי, ועם כל זה עולה הרצון הפנימי החזק של האמנית לעסוק בו.

יצירות אלו הוצגו בגלריה הצבעונית שפתחה אבי יונה בנחלת שבעה, מקום שהיה יותר מגלריה גרידא. כמי שקרובה לתכנים הקבליים הייתה מכבדת את מבקריה בכוס קפה ובהסבר שוטף על מהות המושגים ורק מתבקש היה לעשות מדיטציות מול היצירות.

כך הפכה הגלריה ברבות השנים למעין פינה חמה לתרמילאים, מוצ'ילרים וסתם נוודים אשר חשקה נפשם בעולם רוחני. את שיאה של תקופה זו ניתן לראות ביצירה "עולם המלאכים" המוצגת כעת במסגרת הביאנלה לאמנות יהודית עכשווית במוזיאון "היכל שלמה" בירושלים. הביאנלה שהציבה את השאלה "מהי אמנות יהודית" בפרשנויות שונות חושפת בין השאר אמנים ששאלות אלו מצויות בתשתית נשמתם כבר שנים רבות. יעל אבי יונה חוברת בחיפושה העמוק לאמנים נוספים בתערוכה כמו אברהם לוונטל ודוד פרידמן, אמני צפת שהקבלה עומדת בתשתית מאגר היצירה שלהם ומהווה מניע לעבודתם.

היצירה "עולם המלאכים" מורכבת מארבעה רבדים המסמלים את ארבעת העולמות בקבלה: אצילות, בריאה, יצירה ועשייה. דמות אדם סמויה ללא פנים במרכז התמונה מתגלה במישור נוסף, והיא מרמזת על תפיסת האדם העליון אשר כל נשמות ישראל כלולות בתוכו. ידיה הפשוטות מסמלות את קו ימין וקו שמאל שבשורש אילן הספירות הקבלי. התמונה מוצפנת כולה בסמלים המתכתבים עם השפה המודרניסטית העכשווית, דוגמת צבעוניות הקשת ושימוש באלמנטים צילומיים כהשראה לפני הכרובים למשל. למורכבות הזו נוסף נדבך נוסף באמצעות השיטה האנגליפית המאפשרת לראות ביצירה דיוקן גדול ממדים הרומז לפני השכינה, ואולי גם לפניה של האמנית.

כאן זה מסובך

"אני רוצה לרקוד עם המלאכים, קשה לי בעולם הזה, כאן זה מסובך מדי", אמרה יעל אבי יונה לבעלה ימים ספורים לפני מותה הבלתי־צפוי בחשוון בדיוק לפני שנה.

ציירת המלאכים שהקדישה מחצית מחייה ללימוד נושאים קבליים ומיסטיים סיימה את חייה בפתאומיות בגיל שבעים. היא לקתה בשבץ בביתה, בין ציוריה־ילדיה שמעולם לא היו לה, בשעה שהתארגנה ללכת (כמה מיסטי) לפתיחת תערוכת אמנות ב"היכל שלמה". בדיוק במלאת שנה למותה יתקיים יום עיון לזכרה שיוקיר את פועלה.

יום עיון לזכרה של יעל אבי יונה יתקיים בט' בחשוון, 13.10, בשעות 13:00-11:00 בהיכל שלמה במסגרת הביאנלה לאמנות יהודית עכשווית בירושלים

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ז' חשוון תשע"ד, 11.10.2013

About these ads

פורסמה ב-11 באוקטובר 2013, ב-גיליון לך לך תשע"ד - 844 ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. 2 תגובות.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 476 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: