לגלות את המציאות / אבי גז

בין הרי בנימין ויהודה נוצרת ברית תיאולוגית בין נוצרים ליהודים כמשקל נגד לעליית כוחות האסלאם הפונדמנטליסטי. שני תושבי עפרה במסע חינוכי עם צלייני ארץ הקודש

רבות דובר בשנים האחרונות על יחסם של עמי אירופה הנוצרים לישראל, ובפרט בנוגע ליחסה של צרפת. הפיגוע שאירע בטולוז לפני מספר שבועות, שבו נהרגו בני משפחת סנדלר והילדה מרים מונסנגו, חידד עוד יותר את המצוקה האידיאולוגית שבה מצויה צרפת לנוכח אירועי אלימות מוסלמיים, כאשר מנגד העמידה לצד ישראל בסכסוך מעוררת אי נוחות בלשון המעטה.

אולם יש מי שעושה הרבה דווקא בתחום הזה, ומחזק את הקשר הציוני עם נוצרים צרפתים. דוד פסדר ואהרן ליפקין, מארגני סיורים ואנשי תיירות וחינוך תושבי עפרה, מריצים זה כמה שנים תוכנית מרשימה וייחודית של סיורים בצרפתית ובאנגלית, המיועדים לנוצרים המבקרים בישראל ובפרט ביש"ע. והכול עם תנ"ך ביד.

מתקרבים לשורשים

"אבא שלי, אבי ליפקין, הוא מהחלוצים שבקושרי הקשרים בין ישראל והיהודים לבין נוצרים ציוניים בארצות הברית ובאירופה", מספר אהרן. "בתור נער התלוויתי להרצאותיו בקהילות נוצריות, ונדהמתי לראות תופעות שלא ידעתי על קיומן. ראיתי כנסיות שעל דלתותיהן מזוזות ועל קירותיהן תמונות רבנים רוקדים עם ספרי תורה. ראיתי כנסיות שאין בהן צלבים אלא פסוקי תנ"ך מתורגמים. יצא לי לשבת בכל מיני פורומים עם נוצרים ולדבר איתם על הרדיפות שעבר העם היהודי, וגם לראות רבים שמבקשים סליחה כנה על העוול שנעשה כלפי העם היהודי במהלך השנים.

"נפגשתי עם נוצרים שמתחילים להתקרב לשורשים היהודיים של הנצרות ולקיים חגים יהודיים, לשמור שבת ולהקפיד על דיני כשרות מסוימים. באחת הפעמים אפילו נכחתי בבית של נוצרים מפלורידה שהזמינו רב ישראלי תושב חברון כדי שיכשיר להם את המטבח".

בעוד הדת הנוצרית כוללת בתוכה זרמים רבים – קתולים, פרוטסטנטים, יוונים אורתודוקסים ועוד – פסדר וליפקין מדברים אל חלק מסוים מקרב האוונגליסטים. מאמינים אלה סוברים שחג המולד והפסחא הם מנהגים אליליים שהוכנסו לנצרות על ידי הקיסר קונסטנטינוס, ומעוניינים להתנער מסממנים אלו ולהתקרב למקורם היהודי. "הייתי תמיד חוזר מנסיעות כאלו עם אבי ושואל את עצמי: מה הלאה? כיצד אפשר לקחת את המוטיבציות הללו לכיוונים מעשיים?".

לדידם, הברית בין נוצרים ליהודים היא מעין 'תשובת המשקל' לעליית היריבות בין כוחות אסלאם פונדמנטליסטי לבין תרבות המערב הנוצרי. "בין היהודים והנוצרים יש הרבה מן המשותף מבחינה תיאולוגית", מסביר אהרן. "האמונה בתנ"ך ובנבואותיו, האמונה בריבונות יהודית בארץ ישראל, במקדש ובמשיח. נקודת המחלוקת המרכזית היא בשאלה על דמותו של המשיח".

ומה עם שאלת העם הנבחר? אהרן מתעקש שאפילו בעניין הזה אין מחלוקת עם רבים מן הנוצרים. "יש אמנם שמחזיקים בתיאולוגיית ההחלפה, ואיתם יש לנו בעיה הן תיאולוגית והן היסטורית – שכן מתוך ההשקפה הזו התעללו רבות ביהודים לאורך הדורות. עם זאת, כיום יש לנו מדינה יהודית עצמאית בישראל, שמהווה תשובה ניצחת לתיאולוגיה הזו. אפילו בוותיקן כבר לא מאמינים בזה, והם רואים ביהדות את האח הגדול של הנצרות. כמובן, עד שהאמונה הזו תחלחל לכל הכנסיות והמאמינים ייקח זמן. מכל מקום, עיקר השיח שלנו הוא עם נוצרים שלא מאמינים בתיאולוגיית ההחלפה, ומאמינים שעם ישראל הוא העם הנבחר ותפקידו לבנות את ארץ ישראל ואת בית המקדש, ולהכין את הקרקע לביאת המשיח".

דברים נבונים ופשוטים

שותפו של ליפקין למיזם, דוד, הוא יליד צרפת שעלה לארץ לפני כשלושים שנה. תחילה גר בבקעת הירדן ולאחר מכן בעפרה. כשהגיע ארצה נדהם מהתפיסה החילונית של הישראלים בדבר זכותו של העם היהודי על ארץ ישראל. "הצטערתי לגלות ליקוי מאורות קשה בנוגע לרש"י הראשון בתורה, אותו רש"י שמלמד כי הקב"ה ברא את העולם ובחר לתת לנו את ארץ ישראל".

אבל יותר מכך הצטער על מדיניות ההסברה הישראלית, שלוקה בחסר. "בשנותיי הראשונות בארץ התעסקתי בעולם התוכנה, אך ב-15 השנים האחרונות התחלתי יותר ויותר לכתוב מאמרים לעיתונות הצרפתית שנוגעים לזכותנו על הארץ. זו משימה לא פשוטה כלל ועיקר. בצרפת יש שכבת אינטליגנציה משמעותית מאוד המלאה בשטנה ביחס למתנחלים וביחס לישראל. מול אלו אני כותב על זכותנו להיות כאן, ועל העובדה שזו הגשמת רצון ה'".

לפני כשלוש שנים התקשר אליו אהרן, שכנו ליישוב, וסיפר שישראל הראל שאל אותו אם יוכל להוביל קבוצה של תיירים שמגיעה לאזור. כבר באותו יום שישי הגיעו שני אוטובוסים, ושני השכנים שלא הכירו זה את זה קודם לכן מצאו עצמם בסיטואציה חדשה.

"אני עולה לאוטובוס ורואה שרוב הנוסעים הם שחורים מאפריקה", משחזר דוד, "אנשים משכילים מאוד. חלקם הגדול דוקטורים לתיאולוגיה, אחד מהם בעלים של בנק. אני מבקש לקרוא להם מן התנ"ך את הפסוקים המתארים את נחלת בנימין מתוך פרק י"ח ביהושע, ואחד מהם מושיט לי את ספר התנ"ך שלו בצרפתית. הייתי בהלם. בדיוק באותו דף שממנו רציתי לקרוא הניח האיש סימניה בפסוקים המדברים על עפרה ועל בית אל. לצערי אני יכול להניח שרוב הישראלים לא מכירים את אותם פסוקים, ולא יודעים לקשר אותם לאזורים האלו".

ההסברים קלחו, והתיירים שתו בצמא את דברי המדריך המתנחל. המוטו פשוט: עם ישראל נענש וגלה כתוצאה מחטאיו, אולם כל הנביאים הורו על כך שגם יחזור לארצו, והוא שקרה בדורות האחרונים. הנס מתקיים. "אנשים התרגשו מאוד, ביקשו לברך את תושבי עפרה ונדהמו לראות את מימוש הנבואות התנ"כיות. זהו קידוש השם גדול – שרואים שדברו מתממש במציאות".

בהמשך התחיל פסדר לשאת הרצאות בפני נוצרים שאינם משתייכים לחוגים של אוהבי ישראל. באחת הפעמים מצא עצמו משוחח עם אנשים שהגיעו זה עתה מסיור ברמאללה, ושאלו אותו לפשר מעשיו במקום. "אני אומר להם שחזרתי הביתה", הוא מסביר. "אם מישהו יפלוש לביתך בניו ג'רזי, מה תעשה?". את דבריו הוא מבסס בטיעון תיאולוגי: "אני מדגיש בפניהם כי אם הם מפקפקים בכך, הם מפקפקים גם באמיתותו של התנ"ך. בו מצוי המקור לשיבת עם ישראל לארצו".

תסמונת היהודי העובד

הסיורים שמובילים פסדר וליפקין נמשכים בין יום לעשרה ימים, ומתחילים בלינה באחד המלונות ביהודה ושומרון. האתרים כוללים את ארץ בנימין, שבה נפגשים עם המקומות שבהם צעדו אברהם, יעקב, יהושע ושמואל, וכן את מקום המשכן בשילה, הר כביר, הר גריזים, הר עיבל ושרידי המזבח המיוחס ליהושע שעליו. משם ממשיכים לארץ יהודה: חברון, קבר רחל, כפר עציון, דרך האבות. בהמשך עולים לירושלים, מסיירים בעיר העתיקה ובאתרים היהודיים, ולפי בקשה גם באתרים נוצריים. אחר כך עולים לגליל, לנצרת, לכנרת ולגולן – כולל סקירה ביטחונית קצרה על הגבולות. משם לים המלח ולמצדה, וחזרה לירושלים. אבל זהו רק חלקו הראשון של הסיור.

בחלקו השני מבקרים התיירים ב'ישראל של היום' – מפעלי תעשיה והיי-טק, אוניברסיטאות ומוסדות ממשלתיים. בסיור משולבות סדנאות והרצאות בתחומים אקדמיים, תעשייתיים ואחרים. את השבת, בדרך כלל, עושה הקבוצה בירושלים, בעפרה או באפרת, באווירה יהודית מיוחדת.

"חשוב לנו להראות יהודים עובדים", אומר אהרן, "בין אם אלו נפחים, ייננים, נגרים או אחרים. ישנו גם מפגש עם בנות באולפנא, ובכלל עם יהודים עם ציציות וכיפות ביישובים. הסיור אינו מתמקד רק ביהודה ושומרון – אנחנו משלבים בסיורים ביקורים במפעלי היי-טק, טכנולוגיה חקלאית וטכנולוגיה ירוקה. זו בעצם השאיפה של סוכנות הנסיעות שלנו – לחזות בשגשוג ובפריחה של החיים היהודיים בארץ הזו, ממש כפי שכתוב בתנ"ך".

מה ההבדל בין הסיור שלכם לבין סיורים אחרים?

אהרן: "הדגש הוא על הקונספט – אצלנו מדובר בסיור חינוכי. לא רק מבקרים באתרים, כשכל ביקור מספק ריגוש ונותר רק רושם כללי. אצלנו הסיור הוא חינוכי בהגדרה. מטרתו להעביר את התייר תהליך רגשי וחווייתי, שכולל כמובן העברת ידע רב. בסופו הוא יוצא עם תובנות, או לפחות עם שאלות שילוו אותו בחזרה הביתה. אנו פותחים בהבטחה שנתן ה' לאברהם אבינו לתת לנו את הארץ, ומסיימים במימוש הדברים בפועל. המטרה היא להביא לכאן נוצרים, מתוך מגמה לחזק את זהותם הציונית, ואת הקשר לתנ"ך ולנבואות המתגשמות. כל זה נעשה לצד קשר ישיר עם יהודים שחיים כיום בארץ".

אתם מזהים הבדלים בין האוכלוסיות השונות של התיירים?

דוד: "בהחלט. צרפתים, ככלל, הרבה יותר אנטישמים. מתוך שישים וחמישה מיליון תושבים, יש אולי כמה עשרות אלפים שתומכים בישראל". אהרן מוסיף שלמרות זאת, בשנים האחרונות, בעיקר בגלל התגברות האסלאם, ישנה התקרבות אידיאולוגית לכיוון ישראל.

מכוניות לוקסוס מרמאללה

מאגר מכתבי התודה שקיבל דוד לאורך השנים מדבר בפני עצמו. "כאן בישראל אוהבים את החיים במובנם האמיתי", כותב הצרפתי אירן מקרקסון. "הלוואי שהחברות האירופיות שלנו תשאבנה מכך, ולא מדברים טפלים שאין להם מחר. שום דבר לא יעצור את מי שעובד לרווחת הזולת ולהצלחת ארצו, אפילו אם זה לא מוצא חן בעיני רבים. נכון, יש אומות, וערבים, ששוללים את קיום ישראל, אבל צריך לבוא לכאן, להבין ולשמוע. צריך לפתוח את המוח למציאות האובייקטיבית ללא שפיטה. בישראל יש כבוד מוחלט לדת של כולם, ויש לה תוכניות להעלאת האנושות".

כומר פרוטסטנטי מחבל לורן מוסיף: "בניית ערים בארץ היא הוכחת קיומו של האל. היהודים הם הבעלים האמיתיים של הארץ הזאת".

מרגש במיוחד מכתבו של יהודי צרפתי שבא ממשפחת אדמירלים מכובדת מאוד בצרפת. גנרל מישל דרמון, שגילו מתקרב לשמונים, היה אדמירל בחיל הים, ושימש מהנדס ראשי של חיל הים הצרפתי. דוד מספר לי שהגנרל ידוע בחרצובות לשונו המשוחררות, שאינן דוברות את שפת התקינות הפוליטית. "כשהוא פותח את הפה כולם מתחבאים", מספר דוד, "הוא לא חושך את שבטו".

וכך כותב הגנרל דרמון: "מחשבות רבות באות לאחר ביקור בן כמה שעות בחבל בנימין סמוך לירושלים. שרידים של התקופה התנ"כית, קברות חצובים באבן מלפני יותר מאלפיים שנה, מסלול של אבני מקדש מאותה תקופה, שמות של כפרים ערביים שמקורם בעברית, סימנים של עושר מפתיע בקרב האוכלוסייה הערבית ומצעד של מכוניות לוקסוס מרמאללה. בניגוד גמור לאוכלוסייה הישראלית, הכסף אינו פרי עבודה אלא מקורו בקהילה האירופית והאמריקנית. זריקת הכסף היא תרגום של הפוליטיקאים שרוצים לנשל את ישראל משורשיו.

"החיות הפנטסטית של היהודים שמפרים את האזור, אותם אלו שהמערב מנסה להשמיץ על ידי מיתוגם כקולוניאליים. ההיסטוריה של אתמול, כמו זו של היום, מעידה שהישראלים הם כאן בארצם, ביהודה ושומרון, ולא יעזבו לעולם. לעפרה קסם יוצא מן הכלל. בתי ספר, בתי כנסת, אולפנא של 900 בנות מלאת חיים ורעש במבנים פנטסטיים, שמהווה דוגמה למרכזיות החינוך בעם ישראל. הכנסת האורחים באולפנא היא חובה עבורם, כמו בזמן התנ"ך, וזה היה מאוד מורגש.

"כל צרפתי ישר והגון שמבקר לראשונה בבנימין ייאחז בושה וכעס כשיגלה שארצו שיקרה לו במצח נחושה בנוגע למציאות של ישראל. תענוג גדול הוא לגלות את כל המציאות הזו".

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ה' באייר תשע"ב, 27.4.2012

About these ads

פורסמה ב-27 באפריל 2012, ב-Uncategorized, גיליון אחרי מות - קדושים תשע"ב - 768 ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 438 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: